פרסומת קטנה עם שפם

מייקל ג'ורדן שוטף עכשיו את הרשת ואת מסכי הטלוויזיה האמריקנית בקמפיין פרסומי חדש לחברת ההלבשה הינס. הם היו רוצים שנתמקד בצווארון החדש שהם המציאו אבל העולם מתמקד רק בדבר אחד: בשפם ההיטלרי הקטן שמעטר את פניו של ג'ורדן והפך לשיחת היום במדיה ובתעשייה.

באתר החברה כבר הפעילו את הפוטושופ וה"היטלריות" גולחה בכל תמונות הסטילס. מה שלא גולח הוא השיח הנוקב שכבר כולל קריאה להחרמת החברה, החרמת הכוכב וגינויים מקולגות בעולם הספורט הטלוויזיה ותעשיית הפרסום. החברה האמריקנית, שבסך הכל רצתה למכור גטקעס, נאלצת עכשיו לאכול את הלטקעס הפרסומי שהיא עצמה טיגנה.

היטלר בוורוד

הינס לא לבד. בחודש שעבר השיקה חברת הלבשה איטלקית "קמביה סטייל" קמפיין פרובוקטיבי אחר, שבו נראה היטלר לבוש בוורוד ובמקום צלב קרס מעטר את שרוולו לב.

הכרזה עם היטלר

אישי ציבור איטלקים התקוממו נגד הקמפיין, אולם בתוך שבוע הפכה החברה הכמעט אנונימית הזו לחברה מדוברת ביותר ברחבי אירופה. מסתבר שהיטלר מוכר - ומהר.

האם הצרכן המערבי הפך לקהה חושים כל כך עד שרק אקט קיצוני יכול להסב את תשומת ליבו, או שמא מדובר בעצלנות יצירתית ששולחת את אנשי הקריאטיב שוב ושוב לפתרון הקל והזמין?

אין לכך תשובה ברורה. במקומות שבהם היטלר הוא רק דמות הסטורית מתועבת ולא טראומה מכוננת, רואים בשימוש בדמותו חלק מארגז הכלים הלגיטימי של עולם הפרסום. אולם אנשי שיווק ופרסום, האמונים על היצירתיות ועל החשיבה "מחוץ לקופסה", לא יכולים להשלים עם פתרונות קלים כל כך. העצלנות הזו מנוונת את עולם השיווק והופכת את כולנו לאדישים ולקהי חושים אף יותר מבעבר.

מי שהתנסה בעבר בנטילת משככי כאבים מכיר את התופעה. מה שהפחית את הכאב בפעם הראשונה לא משפיע עליו כלל בפעם העשירית, מה שמחייב הגדלת המינון ולעיתים שידרוג הסם המשפיע. מגפת ה"היטלר" בפרסום פועלת עלינו כציבור באופן דומה. הדמות לבדה כבר אינה מספקת. על מנת לטלטל את הציבור ולצוד את תשומת ליבו, חייבים להוסיף עליה אלמנטים מזעזעים יותר.

תינוקת במדי נאצי 

מגיש הטלוויזיה הבלגי טומס דה-סוט החליט לפרסם את תוכנית הטיולים החדשה שלו באמצעות הסלוגן "לגלות את אירופה האמיתית ולא את הקלישאות". ההכרזה שליוותה את הקמפיין הזה היתה דמותו המאוירת של המגיש כהיטלר הומו.

דה סוט הצליח להכעיס את היהודים, את הקהילה הגאה ואפילו את הניאו נאצים בכל רחבי אירופה. להגנתו טען כי בהקשת המילה גרמניה בגוגל עולים ראשונים תכנים ותמונות של היטלר (לא נכון - בדקנו) וזו ההדגמה לקלישאות סביב אירופה. את ההסבר הזה ואחרים נוספים הוא נתן בראיונות אין ספור בכל רחבי היבשת בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונים. לא נשאר בלגי אחד שלא ידע שלדה סוט יש תוכנית טלוויזיה חדשה ובעצם זה כל מה דה סוט רצה וקיבל.

האמנית הנורווגית נינה מריה קידמה את ספרה הקטלוגי "אניגמה" באמצעות סדרת צילומים שבהם הלבישה את ביתה התינוקת במדי נאצי כשהיא עטורה שפם היטלראי. גם שכרה לא אחר לבוא: ספרה נדון בכל רחבי הגלובוס והיא העניקה ראיונות טרנסאטלנטיים לאמצעי תקשורת ברחבי העולם.

האמנית כמובן הסבירה כי הצילומים מדגימים את הרעיון שבבסיסנו אין רוע. אולם קשה להתעלם מהעובדה כי רבים מאיתנו לא היו יודעים את דבר קיומם של האמנית ושל ספרה אלמלא הפרובוקציה הזו.

באינפלצייה הנאצית ששוטפת את עולם השיווק הפרסום והמדיה ניתן למצוא רק מקום אחד שבו נעשה חיבור מוצדק בין תוכן ההסברה לדמותו של אדולף היטלר – בגרמניה. שם החליטו להיאבק באיידס באמצעות המשלתו לרוצח ההמונים הטראומתי שעמד בראש האומה הגרמנית.

לשם כך הופק קליפ ארוטי וכמעט פורנוגרפי שבו נראים שניים באקט מיני מלא תשוקה כשבסופו מתחוורת התמונה כי הבועל הבלתי אחראי הוא-הוא אדולף היטלר. הקמפיין אכן מזעזע ומדגים שאסור לזלזל גם ברגעי התשוקה היפים והאסטטיים ביותר בסכנה שמשמעותה מוות.

לו היה זה הקמפיין היחיד שנשען על הדמות, הוא היה זוהר באור יקרות. במציאות השיווקית של השנים האחרונות זהו עוד קמפיין פרסומי עם האיש ההוא מההיסטוריה, נו זה איך קוראים לו.