שתף קטע נבחר
 

איגוד המוסכים: קודם תביאו את הכסף

מוסד הבוררות של איגוד המוסכים אמור לעזור לאזרח הנתקל בשירות לקוי, ולקבוע על פיצוי במידת הצורך. ומי ישלם את אגרת הבוררות בסך 750 שקל, גם אם המוסך טועה? האזרח כמובן

יו"ר איגוד המוסכים רונן לוי מנהל באחרונה "מלחמת עולם" נגד שרות חדש שחברת דרייבר החלה להציע לציבור: קבלת חוות דעת שנייה (תמורת תשלום) להצעת התיקון שאתם מקבלים במוסך. באחרונה פנתה גם היועצת המשפטית של האיגוד בתלונה למשרד התחבורה, ולפיה פעולת הייעוץ של דרייבר אינה חוקית "ופוגעת בפרנסתם של המוסכים החוקיים של העוסקים המוסמכים במקצועות הרכב". אז כל הכבוד למאבק של לוי נגד הפגיעה בחברי האיגוד שלו, אבל מה עם טובתם של בעלי הרכב?

 

הנה לפניכם מקרה שיחשוף למה שרות כזה של "חוות דעת נוספת" חשוב וחיוני, ואיך בעל רכב שתלונתו נגד מוסך נמצאה צודקת על-ידי מוסד הבוררות של איגוד המוסכים, "אכל אותה" בסופו של יום.

 

יעקב קופילוביץ, שבבעלותו מכונית מסוג יונדאי גטס, פנה בתלונה לאיגוד המוסכים נגד מוסך ברעננה שטיפל ברכבו. לטענתו בצורה רשלנית, במהלכה הוברג בורג במערכת הבלמים בצורה עקומה, וגרם לנזק. במוסך לא אבחנו גם בעיה של רעש במיסב, ורק לאחר שהרכב הועבר למוסך אחר, התגלו הכשל והאבחון המוטעה של המוסך ברעננה. התיקון במוסך האחר, שכלל החלפת מיסב, עלתה למיודענו 863 שקלים.

 

קופילוביץ פנה לאיגוד המוסכים בבקשת בוררות, ונדרש לשלם 750 שקל כאגרה. הוא תבע כי המוסך ברעננה יפצה אותו במלוא עלות התיקון שנאלץ לבצע במוסך האחר (863 שקלים), יזכה אותו בעלות החלפת חלקים בגלגל בסך 270 שקל, וכן יפצה אותו ב-5,000 שקל בגין עוגמת נפש. ועדת הבוררות פסקה כי על המוסך מרעננה לפצות את קופילוביץ ב-432 שקל בלבד, כחלק מההוצאה בגין התיקון שנאלץ לבצע במוסך האחר.

 

אלא שקופילוביץ, שתלונתו נמצאה צודקת בחלקה הגדול, שילם לאיגוד המוסכים אגרת בוררות בסך 750 שקל. ואת הסכום הזה לא חויב המוסך להחזיר. שוב פנה קופילוביץ' לאיגוד המוסכים, כדי לברר מי צריך לשלם את ההחזר של האגרה. אבל באיגוד המוסכים התייחסו לפנייתו כאל בקשה לתיקון פסק הבורר. לפיכך הוצא פסק בוררות מתוקן שבו נקבע כי "כל צד יישא בהוצאותיו הוא".

 

קופילוביץ לא ויתר. "התנהגות המוסך מרעננה אילצה אותי ללכת להליך הבוררות", טען. אם המוסך היה פועל כראוי, לא הייתי מגיע למאבק הזה ולוועדת הבוררות, שבסופו של דבר חייבה את המוסך לפצות אותי. אבל אם אני עושה את החשבון הנכון, יצאתי צודק אבל לא חכם. שכן אגרת הבוררות עצמה גבוהה מהפיצוי שקיבלתי מהמוסך שנהג שלא כראוי".

 

"אם הייתי יודע שאלה פני הדברים ושכך תנהג הוועדה", אמר לנו קופילוביץ', "כלומר שתדאג לאינטרס של האיגוד למרות שתלונתי נמצאה צודקת, הייתי פונה לבית הדין לתביעות קטנות. אין לי ספק שאם הייתי נמצא צודק שם, היו מחייבים את המוסך לכסות את מלוא ההוצאות שלי", טען. "אני מרגיש מטופש ומרומה. אחרי כל ההתנהלות הזו, נגרמה לי בסך הכל הוצאה גבוהה יותר מאשר אילו הייתי מוותר על התביעה בבוררות".

 

אנחנו לא מסכימים עם כל טענותיו של קופילוביץ, הדורש לקבל בחזרה את כל הכסף ששילם. שכן לפחות באופן חלקי, הוא חייב היה לתקן את הרכב. אבל מאחר שנמצא כי המוסך מרעננה פישל, מה שאילץ בסופו של דבר את קופילוביץ לפנות לבוררות, היה לדעתנו מקום לחייב את המוסך בתשלום אגרת הבוררות או לפחות את רובה.

 

באיגוד המוסכים חשבו אחרת. "מדובר בהליך בוררות שנעשה בהסכמה ובחתימת הצדדים לרבות שכר טרחת הבוררים. הנהלת האיגוד אינה מתערבת ואינה משפיעה על הליכים פנימיים בניהול התיק המתברר, ואינה משפיעה על החלטות הבוררים שדנו בתיק".

 

ובמקרה כזה לפחות, סביר להניח כי קופילוביץ היה יוצא נשכר אילו היה עושה שימוש בשירות המעניק חוות דעת שנייה, ומסיים את עסקיו כראוי עם המוסך הראשון. מצד שני, ברור גם כי מבחינת איגוד המוסכים, סכום אגרת הבוררות לא היה נכנס לקופה. ועל השאלה מה יותר חשוב לאיגוד, תענו אתם.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יו"ר איגוד המוסכים, רונן לוי: קודם תשלמו לנו
צילום: יונתן שאול
ynet רכב בפייסבוק
לוח winwin
מומלצים