הכל כלול בכולל
הוראת בג"ץ לבטל את הבטחת ההכנסה לחרדים היא חשובה, אבל עדיין רחוקה מליצור שוויון בין אברכים לסטודנטים. אחד מן שניים ישנה את המצב: או שהמדינה תישא בשכר הלימוד באקדמיה, או שלימוד בכולל יעלה כסף. כמה אברכים יהיו אז?
מנגד, אני יכולה לראות, בצער, את החילונים שזעמו על מתן הקצבה לחרדים בלבד, נרגעים פתאום: נו, אם יתנו גם לסטודנטים, יש שוויון. האמנם?
קצבת הבטחת הכנסה היא חלק מסל גדול של הטבות לחרדים שאותן קיבלו המפלגות החרדיות במסגרת האתנן הפוליטי המתמשך שהן גובות מממשלות חילוניות. אותן ממשלות אשמות במידה שווה בהפרת
עקרון השוויון, ואי אפשר להזדעק רק על החרדים מבלי לצרוח על מי שנתנו להם, שכן – צריך להזכיר זאת שוב ושוב – מעולם לא התקבל בישראל חוק המיטיב עם החרדים בלבד ללא תמיכה של רוב חילוני. כך באשר לקצבה, כך באשר להטבות בביטוח לאומי, ביטוח בריאות, בניית דירות להשכרה, תשלומי השכרה מופחתים, הנחות בארנונה, תשלומים עבור מעונות יום ופנימיות לילדי חרדים ותמיכה ישירה של הכוללים באברכים, שכן הבטחת ההכנסה לבדה, כידוע, איננה סכום שמשפחה יכולה לחיות ממנו.
ממשלות ישראל לדורותיהן עודדו את הפרזיטיזם הזוחל הזה גם בהקצבות למוסדות החינוך התורניים, שמאפשרים לאברכים ללמוד מבלי לשלם כל שכר לימוד, בעוד שסטודנטים דווקא משלמים סכומים שגובהם נושק כמעט להבטחת ההכנסה השנתית. ממשלות ישראל בחרו גם שלא להגביל את ההטבה הזאת בזמן, שכן אדם יכול להיות אברך עד זקנה ושיבה מבלי שתישלל קצבתו, ואילו חיי סטודנט מסתיימים מתישהו בבחינות ומתן תארים ושינוי סטטוס.
כל הממשלות שצפצפו על עקרון השוויון ימשיכו לעשות כן, גם אם יפתחו את תיבות אוצר המדינה בפני סטודנטים. עקרון השוויון אינו מתמצה כלל בשוויון מתמטי. להיפך, לפעמים דווקא מה שנראה כהקצבה שווה ל"מגזרים" שונים הוא אפליה של מגזר על פי משנהו.
כשאנשים מעוטי הכנסה ולא חרדים הולכים ללמוד באוניברסיטה, הם עושים זאת כדי לשוב ולהשתלב בשוק העבודה עם סיכויים גדולים יותר להשתכר למחייתם בעזרת התואר. כשחרדים בודקים מדי חודש בחודשו אם הקצבה נכנסה לבנק, אין להם כוונות כלשהן להשתחרר מאחיזתה המיטיבה ולשנות את אורח חייהם כך שתהיה בו גם עבודה של ממש. דווקא השוואת התנאים תבליט את חוסר השוויון המהותי במתן הקצבאות: מזה, מענקים זמניים לאנשים שמתאמצים
לצאת ממעגל העוני ומזה, מענקים לנצח לאנשים שבחרו באורח חיים שמנציח עוני מתוך בחירה.
עקרון השוויון יישמר רק אם תיעשה השוואה מהותית בין התנאים לבני המגזרים השונים, ובראש ובראשונה – הגבלה בזמן. אמת, ישיבות אינן מעניקות תארים לאברכים, אבל אם תוגבל הזכות לקבלת הקצבה בזמן באופן זהה, תישמר השוויוניות שבה מבלי לעודד פרזיטים.
אבל זו רק ההתחלה, כי כדי ליצור שוויון צריך לטפל עוד בשכר הלימוד: אם רוצים לשמור על עקרון השוויון, אפשר לעשות בדיוק אחד מן השניים - או שהמדינה תישא בשכר הלימוד של יושבי האוניברסיטאות כפי שהיא נושאת בזה של יושבי הכוללים, או שאלה האחרונים יתכבדו וישלמו תמורת הזכות להיהרג באוהלה של תורה. נראה כמה מהם יבחרו אז בהבטחת הכנסה, וכמה יחזרו לשפיות וייצאו לשוק העבודה.