הורדת מחירי הדיור - לא על ידי עוד בניה

באחת מערי החוף בישראל התרחש לאחרונה אסון אקולוגי. עד לפני 4 שנים נותר בלב העיר, בסמוך לשמורת טבע והים, אזור מופלא שבו 1,500 דונם פראיים של חולות. תושבי הסביבה זכו מדי אביב להריח את פריחת הרותם, אלפי ציפורים קיננו בשיחים, ילדי האזור שיחקו בדיונות וברי המזל אף זכו לראות את השועלים שיצאו לצוד בעת ערב או את הצבאיים שהסתתרו בין העצים. בשעות הבוקר המוקדמות, כאשר ערפילי הים ציננו את להט החולות, היה מי שזכה להתבודד בחולות הבתוליים, בעוד שאר תושבי העיר רק קמים להכין הקפה של הבוקר.

הפלא הזה נעלם והפך ל"פיתוח". במקום מתוכננים כ-80 מגדלי פאר, מתוכם כ-16 כבר קמו ועוד כ-60 בתהליכי תכנון ואישור. השיחים נעקרו, השטח יושר, כבישים נסללו, ורק משפחת שועלים בודדה, שעוד לא הבינה מה מתרחש, נראית חוצה מידי ערב את המשטחים הריקים בחיפושים אחר מזון שאיננו עוד.

רוב המגדלים שנבנו עומדים ריקים, בחלקם אחוז המשתכנים החדשים אינו עולה על 25%, ובבנינים ספורים אחוז הדיירים מגיע לכ-50%. למי נמכרו שאר הדירות? למשקיעים. האם המשקיעים משכירים את הדירות?

ברוב המקרים התשובה היא שלילית. חלקם תושבי חוץ שמתכוננים אולי להגיע ארצה, וחלקם תושבי ישראל המוכנים לותר על ההכנסה משכר דירה ובלבד ששכיית החמדה, "ההשקעה" שלהם, לא תיפגע ולא ירד ערכה כתוצאה משימוש שוכר פוטנציאלי.

האדמה הופכת ליצירת אומנות בכספת

כך בדיוק המצב של שכונות שלמות ברחבי ישראל, הן לאורך החוף והן בירושלים: עשרות אלפי דירות שניקנו "להשקעה" עומדות ריקות, והמשאב היקר ביותר - האדמה - נגזל מאזרחי ישראל והופך ליצירת אומנות בכספת. איש אינו יכול לההנות מנכס שהיה ציבורי (שטחים פתוחים) והפך ל"השקעה" פרטית.

כל עליית מחירי הדיור היא פיקטיבית לחלוטין ומבוססת על כך שהריבית הזולה למשכנתאות נמוכה הרבה יותר מעליית מחירי הדיור, שנוצרת בגלל המשכנתאות הזולות. מי מפסיד? מי שאין בידו מספיק לקנות דירה. מי מרוויח? מי שיש לו יותר מדירה אחת.

מצב זה הינו אסון לאומי, ושום שחרור קרקעות לבנייה לא ישנה את המצב. במדינת ישראל (ובעולם כולו) יש כסף פנוי שמחפש כיצד להיות "מושקע", אך בפועל אין נכסים שמניבים מספיק (בגלל שהמשכורות של רוב הציבור נמוכות). האם על אזרחי ישראל לממן בהפסד של שטחים פתוחים את גחמות "המשקיעים" הללו? מי שיש לו כל כך הרבה כסף מיותר לקנות דירות ולהעמידן ריקות - ראוי לשלם על כך מס כבד.

הפתרון לבעיית הדיור בארץ הוא הטלת מס משמעותי על כל דירה אשר עומדת ריקה יותר מ-10 חודשים בשנה. כל רשות מקומית יכולה בוודאות לבדוק זאת על פי צריכת המים. אם מס זה יעמוד על כ-5% (שנתי מערך הדירה) יאלץ בעל הנכס להחליט: להשכיר או למכור? זהו מקור הכנסה אדיר שיאפשר לישראל להוריד מיסים על עבודה ויביא אל שוק הדיור הצע מיידי של עשרות אלפי דירות.