אנחנו בוחרים את בני זוגנו בגלל היופי שלהם?
הבעיה היא שיופי חיצוני קל יותר לבדוק בראייה ראשונית, ויופי פנימי הוא כזה שצריך לחפש בתוככי האדם, מה שמצריך יותר ממבט חפוז בתמונה לפני הדייט. איך לא להסתכל בקנקן?
הצעירה ההורסת שישבה מולי כמעט התייפחה על תגובה ארסית (שלא לומר ערסית) במיוחד שקיבלה מבחור שפנה אליה באתר היכרויות ותקף אותה קשות מילולית לאחר שביקשה לראות תמונה שלו.
מקובל לחשוב שעלמה חיננית לא היתה מתקבלת למשרה בכירה אלמלא ידעה להפגין כישורים מתאימים הנדרשים לתפקידה. אבל האם נקודת הזינוק שלה הוקדמה בכמה מטרים במקרה שבחדר הגדול ישבו להם שני מראיינים גברים וחיוכה המהמם גרם תחושת נינוחות בחדר? האם ניתן להסכים שתכונות גנטיות משובחות משמנות היטב את מסלולי החיים, שגם כך מלאים מהמורות?
אני חוששת שהצהרות נשגבות שעל פיהן כל מה שצריך לעניין אותנו בבני הזוג הוא יכולות מוחיות משופרות ותכונות נעלות כמו ענווה, צניעות ויכולת נתינה – נגועות בחוסר תום לב. האם כל אחד מאיתנו אינו מודד ראשית את העומד מולו בחיישנים רגישים על פי נתוניו הפיזיים? הרי משיכה מינית לאדם מונעת על ידי אינסטיקטים ביולוגיים, ולכן, אתה יכול לחשוב שהיא נהדרת וחכמה, אבל איך תתקדם אם לא ממש בא לך לנשק אותה? ואת? איך תשתוללי איתו בין הסדינים אם את חושבת שהוא מצחיק וכריזמטי אבל ממש לא נמשכת אליו? האם זוהי בעצם תמצית הקיטורים של זן הידידים? הרי קשרים המתבססים על חברות עמוקה, הבנה והזדהות, ללא תשוקה וריגושים, עושים את כל ההבדל בין ידיד למאהב .
האם ניתן לשפוט אדם רק כי ביקש לבדוק היענות ראשונית בתמונה? הרי התרשמות ויזואלית מהאדם שאתה עומד לפגוש לצורך היכרות אינטימית ולא למען פגישת עסקים אינה אמורה להיחשב כגחמה נרקיסיסטית אלא צורך בסיסי.
האם אנחנו בוחרים את בני זוגנו בשל יופיים? האם יופי פנימי יטה את כף המאזניים לזכותו מול גנים משובחים של מבנה עצמות וצבע עיניים?
לכל הדעות, איפיון המראה החיצוני בבחירת בן הזוג אינו מנבא חצי דבר על איכות הקשר שתהיה או על מידת הצלחתו. לעיתים, אפילו, יופי חיצוני ומשיכה מינית מסנוורים אנשים ומעוורים אותם כך שאינם מסוגלים לראות תכונות אחרות שחשובות יותר להצלחת הקשר, או גרוע מכך - אינם מצליחים לזהות תכונות שעלולות לפגוע מאוד באיכות הקשר.
הבעיה היא שיופי חיצוני קל יותר לבדוק בראייה ראשונית, ויופי פנימי הוא כזה שצריך לחפש בתוככי האדם, מה שמצריך יותר ממבט חפוז בתמונה לפני הדייט.
רבות סופר על היופי ועל זרועותיו התמנוניות הפותחות דלתות רבות, על אף מנעולים מסובכים. מילדותנו אנחנו למדים שנשים יפות הן נשים עם כוח, שהלנה מטרויה הציתה מלחמה בשל יופייה שדוגמניות מרוויחות מיליונים וסועדות על שולחנות גבירים רק בגלל מצב רוח טוב במיוחד ששרר בשמיים ביום היוולדן. בסיפורי ילדותנו הנסיכות היו תמיד יפות, ונשים מכוערות הצטיירו כרעות, מכשפות, אמהות חורגות משפילות. מי קרא אי פעם סיפור על נסיכה שהיא לא כליל השלמות? יופי חיבר אותנו לטוב, וכיעור - לרוע. אז מה הפלא שלפני שאנחנו בודקים את הקנקן מבפנים, אנחנו רק רוצים לוודא שהצבע החיצוני שלו הוא בסקאלת הצבעים החביבה עלינו?
אם היית הילדה הכי יפה בגן, או אתה היית ההורס של השכבה, זה עיצב את אישיותך ולא בטוח שלגמרי לטובה. אבל כל עוד נוספו לך גם כמה מעלות נוספות, מן הסתם למדת לא לשקוע בתוך מתנת האל הזו ולתת לה להציף אותך לגמרי.
מבט פילוסופי:
אז מה מושך יותר, היופי או האופי?
אבינועם בן זאב
בסופו של דבר, חיים טוב ביחד ולאורך זמן בעיקר בגלל האופי, ולא בגלל היופי. בעל יפה תואר ואגואיסט יכול למרר את החיים, ואשה יפה ועצבנית יכולה לגרום לבעלה להאמין שהוא מוכן לוותר על כל היופי ששוכב לצדו במיטה. מחשבות בעקבות סקר בינלאומי שנערך בקרב אנשים יפים
אבל לפעמים נגלה אדם שאינו ניחן במעלות החן, כאיש בעל כמויות אדירות של כריזמה שנשפכות ועושות שלוליות מסביבו וגם טוות קורי קסם דביקים המכשפים אותנו אל רשתו בשל הרצון לגעת ולא בגלל יופיו. מסתבר שניתן לסנוור גם ללא נוצות טווס צבעוניות.
* * *
בדאנס בר אופנתי ישבתי וצפיתי על הנעשה מסביב. על הבר ישבו כמה חברים, גברים ונשים. אחד מהם משך במיוחד את תשומת ליבי. אלוהים לא חנן אותו ביופי, להפך, אפילו גרע ממנו. אבל גם מרחוק, בלי ששמעתי מילה אחת שיצאה מפיו, נכבשתי בקסמי הכריזמה המשפריצה מכל עבר. תנועות הגוף שלו, המימיקה בפנים, פרצי הצחוק והדרך בה רקד או החזיק את המשקה שלו עשו את ההבדל. מבט נוסף הבהיר לי שהוא בהחלט מושך תשומת לב ובנות המין היפה אכן נכרכות מסביבו. על זה נאמר - אישיות כובשת.מצד שני, ההיסחפות הרוחנית שפשטה בארצנו הקטנטונת בשנים האחרונות מנסה לבטל כליל את יתרונות המראה. מרביצים בנו תורה מכל עבר שמה שחשוב הוא מראה האדם מבפנים, שהרי ידוע שתוכו של הקנקן, ולא החיפוי המזויף שדוהה עם השנים, הוא מה שחשוב ועיקרי.
האומנם?
הרי קליק ראשוני נוצר במשיכה ראשונית, בכימיה בין בני האדם, וזו משתרשת בגופנו עוד בטרם פצה האדם השני את פיו. איך קורה שאדם רואה בחורה ונפשו יוצאת אליה גם אם היא יושבת בשולחן צדדי ואחרון בפינת בית הקפה והוא טרם שמע את הגיגיה והשקפת עולמה? מדוע כל כך הרבה פגישות ראשוניות מסתיימות במפח נפש גם אם המיועד איש נעים הליכות ועדין נפש?
איך תתקדם אם לא ממש בא לך לנשק אותה? ואת?
עוד מבט:
היא ממש נהדרת, אבל היא לא עושה לי את זה
אורן נידל
כל כך קל לפסול מהר, אבל לפעמים גם צריך לחזור לרגע אל הימים התמימים שלפני מכונת ההכרויות המפלצתית, זו שמובילה אותנו מדייט אל דייט כמו האפרוחים המובלים במכונה הממיינת, אורזת, ושולחת אותם אל גורלם הלא מזהיר. החלטתי לנהוג כמו פעם, בימים שלא הכל היה זמין בשפע, ולתת צ'אנס
ויש כמובן גם את סוגיית הטעם האישי, שהרי יופי אינו מושג אבסולוטי. האם אנשים יפים נוטים להתחכך ולהתחבר עם בני מינם, צאצאי אפרודיטה, ואלה מבינינו שלא זכו במתנת האל הזו נאלצים להסתפק בחומר הפחות זוהר? ומן העבר השני, יופי זה גם עניין של העדפה אישית, שכן יכול אדם לחשוב שג'ינג'ית מסוימת היא חושנית ומדהימה, והשני יצקצק בלשונו לשלילה. אחד אוהב בהירות והאחר ברונטיות, זו מעדיפה עיניים כחולות והשנייה עשויה לטבוע דווקא בתוך עיניים כהות. האם קיימת בנו כמיהה להיות יפים, למצוא בני זוג יפים, לגדל ילדים יפים, או שמא בבגרותנו אנו זונחים את הטפל ומחפשים את העיקר?
הרשו נא לי לאתגר אתכם בשאלה שמסכמת בצורה זו או אחרת את הנושא:
נניח שהגעת לבורא עולם לפני יציאתך למסלול החיים והבחנת שבשק מעלותיך מונח לו היופי. הינך פונה למלאכים הממונים בבקשה להחליף את היופי בחכמה ובשכל ישר, שהרי שנו חכמים, ואת זה יודעת כל נשמה למעלה, כי הבל היופי ושקר החן. הקדוש ברוך הוא מביט בך בחיוך מלא חמלה ומפציר בך להמשיך בבדיקת מעלותיך, שכן, בתוך השק , לצד היופי, מונחת לה גם החכמה.
או אז, האם עדיין תבקשו להחזיר את היופי בחזרה ולקבל במקומו, נניח, חמלה?
לפנייה לכתב/ת 
יופי של משיכה
צילום: Index Open
מומלצים
