זה לא רק ספורט

שנתי נדדה הלילה. זה לא תמיד נורא להישאר ער, הרבה אחרי חצות. זה יכול להיות אפילו תענוג. כשאתה שטוף אדרנלין, מלא בהתרגשות, בשמחה עילאית או עצב תהומי, אחרי ניצחון או הפסד של קבוצתך.

אבל שנתי נדדה הלילה מתסכול. בגלל הבשורה המרה לפיה ערוץ ESPN לא ישודר יותר ב-HOT. זהו. חסל סדר שידורים ישירים ממשחקי ליגת ה-NBA, כדורסל מכללות, פוטבול, בייסבול, הוקי קרח, כדורגל מאירופה, ארצות הברית ודרום אמריקה. חסל סדר לילות לבנים, אדנלין, התרגשות, שמחה ועצב.

לברון ג'יימס. הוא נוכח בחיים שלנו, למה שלא נראה אותו? (צילום: AFP)

עליי להודות, אינני צרכן הטלוויזיה האדוק ביותר. חדשות, "הישרדות", "כוכב נולד", שידורי מכבי תל-אביב ביורוליג ואפילו אלה מהמונדיאל לא עושים לי את זה ולא מצדיקים חיבור לכבלים, כך שלא בלב כבד התנתקתי מ-HOT לפני שלושה חודשים.

למעשה, התקופה הזאת, נטולת הטלוויזיה רק הטיבה עמי, ועם ניצול הזמן שלי. ובכל זאת, ידעתי. אני אחזור. אחזור לכבלים, לקראת תחילת עונת הפוטבול, אי שם בסתיו. זה מתחייב, אין לי ברירה. אבל עכשיו, מתברר שגם זה לא יקרה.

ולנו יש ריאליטי

כן, אני מאלה. ויש לא מעט כמוני. אני מגלה יותר ויותר כאלה כל הזמן. שוב ושוב אני מופתע, ולא בצדק. מעבר לכך שה-NBA וה-NFL הן ליגות הספורט המשגשגות והנצפות ביותר בעולם (ונתוני הצפייה בסדרות הגמר ובסופרבול בארצות הברית ברחבי הגלובוס משמשים כהוכחה חותכת), הן פותחות לנו צוהר לחוויה ספורטיבית ותרבותית שונה כל כך משלנו. אלו הן הפקות ריאליטי ספורטיביות יוקרתית, טעונות בדרמות, עלילות משנה ועומק אסטרטגי. עומק אסטרטגי? לא נראה של-HOT יש כזה.

כריס ברמן בחדר המצב של ESPN. שדר נערץ וגם יהודי טוב (צילום: AP)

אני גיליתי את הפוטבול הרבה בזכות ESPN. הרשת האמריקנית המעולה הזאת היא כל מה שאוהד ספורט יכול לחלום עליו. מפיקים, תסריטאים ומגישים בכל העולם נושאים את עיניהם וכשרונם למרכז השידורים שלה בקונטיקט.

בערוץ הספורט העתיקו אחד לאחד את הפורמט של "חדשות הספורט" מ"SportsCenter", את זה של "יציע העיתונות" מ"Pardon the Interruption". כל כך הרבה אוהדים ישראלים נהנים מהגירסה הישראלית, רבים אחרים מתענגים על המקור - גרסה מושקעת, משעשעת ואינטליגנטית הרבה יותר.  

הצצה למפקדה של ESPN. אימונים מפרכים או הומור עצמי משובח?

ESPN היא המודל הקלאסי לטלוויזיית ספורט איכותית. היא ניזונה מתחרויות, אבל לאיכויות שלה אין תחרות, ואנחנו בישראל ברי מזל. למרות שעלינו להודות על האמת, אנחנו שוק תקשורת זעיר וזניח מבחינת הענקית הטלוויזיונית.

 למרות זאת, ראשיה הקפידו לאורך העשור האחרון להישאר נוכחים פה - וזה לא היה קל.

יש להם כל כך מה להציע, אבל באקלים שידורי הספורט השסוע והמפוצל שלנו, קוצצו כל כך הרבה תכנים - כאלו שהיו יכולים להתחבר ישירות ללב ולראש של האוהד הישראלי.

תחשבו כמה מביך זה לצפות בפרומואים משידורי ליגת האלופות, מהמונדיאל ומהיורוליג ולראות כתובית קטנה "Not Available in Israel". אמנם סטיוארט סקוט, כריס ברמן, טוני קורנהייזר וטאלנטים מבריקים אחרים לימדו אותנו לאורך השנים הומור עצמי מהו, אבל במקרה הזה זה קצת מביך. כל מנויי הערוצים הבינלאומיים של הרשת צופים, רק אלה שבישראל נחסמים. מדברים על בידודה של ישראל בעולם? הבדלנות במקרה הזה נכפתה עלינו - מבפנים.

למרות זאת, ESPN תמיד נשארה רלוונטית. פשוט בגלל שלערוצים המקומיים - אלה הרבים שמשתייכים לערוץ הספורט, או אלה של צ'רלטון, פשוט לא יכולים להתמודד עם הניסיון, המשאבים והמקצוענות של הרשת האמריקנית. למעשה, הם ניזונים ממנה, וכמוהם גם אנחנו, האוהדים.  

ג'יי בילאס ודיגר פלפס משדרים כדורסל מכללות. וייב אחר (צילום: AFP) 

ולא רק זה. אין רשת ספורט בעולם שיוזמת ומפיקה סרטים דוקומנטריים, תחקירים, ראיונות אקסקלוסיביים, סיפורים מאחורי הקלעים ואפילו ריאליטי ברמה של ESPN. הרשת העולמית רבת הזרועות שלה מכסה כמעט את כל הענפים שאפשר.

בין כדורגל לפוטבול

ב-HOT יטענו אולי ש-ESPN אינה נוגעת לציבור הישראלי. בין אם ממניעים תדמיתיים או חוקיים, הם יקבעו כי יורוספורט2 הוא תחליף ראוי לרשת האמריקנית. הם בונים על בורותם של חברי מועצת הכבלים בנושא. הם הרי לא מבדילים בין כדורגל לפוטבול.

אבל אלפי אוהדים אחרים מבינים וצופים בשקיקה. הסרת ESPN היא קטיעתם ממקור תשוקתם הספורטיבית. ובכבלים, נראה שמזלזלים בהם לא פחות מאשר בחברי המועצה. וזו לא הפעם הראשונה.

רוצים לראות מקרוב. טלוויזיה אמריקנית איכותית (צילום: MCT)

והפעם, זו לא רק הרשת שמוקרבת על מזבח התקציב, אלא בעיקר אנחנו. האמריקנים יסתדרו בלעדינו, אנחנו לא נסתדר בלעדיהם. ואם כבר נכפה עלינו, אז לפחות אני אסתדר בלי כבלים, בלי טלוויזיה. או שפשוט אעבור למתחרים. שנתי תנדוד אליהם, באופן טבעי.