מעסיקים נערים בקיץ? גם להם יש זכויות

לאחרונה פורסם בתקשורת כי נפתחה חקירה בחשד שבדרום הארץ, הועסקו עשרות ילדות וילדים בגילאי 13-7 בעבודות פיזיות קשות בענף החקלאות, במקום לפקוד את ספסל בית הספר. מן העדויות המצמררות עולה כי הילדים אף ספגו מכות, צעקות ויחס פוגעני מצד מעסיקיהם.

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בערוץ קריירה
• אושר בוועדה: קנס על העסקת נוער בזמן לימודים
  

תיאורים אלה מזכירים מייד את הדמויות מעוררות החמלה של אוליבר טוויסט ודיוויד קופרפילד, שנמכרו לעבודה כשוליות בעלילות שהתרחשו בעבר הרחוק, באנגליה של המאה ה-19, ברומנים האפיים פרי עטו של צ'ארלס דיקנס.

עבודת כפייה של ילדים, הנחשבים לכוח עבודה זול, הינה מציאות עגומה עבור מיליוני ילדים בעולם השלישי, ואולם, נראה כי מציאות זו מצאה עתה אחיזה גם בחצר האחורית של מדינת ישראל,

רחוק מאוד מהתמונה הנורמטיבית של נוער עובד - אותו תיכוניסט העומד בזמן חופשת הקיץ מאחורי הדלפק בקניון ושואל אם אנחנו מעוניינים להגדיל את המנה בשקל ותשעים.

אלא שאין צורך להמתין להתרחשותן של תופעות חריגות של ניצול ילדים כדי ללמוד על הפרות תנאי עבודה של בני-נוער עובדים. שכן, מעסיקים רבים, "מקבלים בברכה" בני-נוער כעובדים, בעיקר בחופשות הקיץ, אך מרשים לעצמם להתעלם מהוראות החוק תוך פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות כעובדים וניצול תמימותם וחולשתם כבני- נוער.

חקיקת העבודה בישראל קובעת שורה ארוכה של הוראות וסייגים להעסקת ילדים ובני-נוער מתוך תכלית להבטחת זכויותיהם ומניעת מקרים של פגיעה וניצול על-ידי מעסיקים. ראוי כי כל מעביד יזכור וישנן היטב כללי יסוד אלה, בטרם יעסיק הוא בני-נוער אצלו.

מהו גיל המינימום להעסקת עובד?

בהתאם לחוק עבודת נוער, התשי"ג - 1953, "ילד" הינו מי שטרם מלאו לו 16 ו-"צעיר" הינו מי שמלאו לו 16 אך טרם מלאו לו 18. החוק אוסר את העסקתם של מי שטרם מלאו לו 15 שנים, ואולם, בעת חופשת הלימודים ניתן להעסיק גם ילד שמלאו לו 14. "חניכים" הינם נערים העובדים על מנת לרכוש מקצוע על-ידי עבודה מעשית מודרכת ועל-ידי לימוד בשיעורי מקצוע.

חריג לגיל מינימום הוא העסקת ילדים בהופעה או בפרסומת, כמעוגן בתקנות עבודת הנוער, בהן נקבע כי לא יינתן היתר לתיווך להעסקת ילד שלא מלאה לו שנה. בעניין זה נקבע, כי ילד כאמור יכול להיות מועסק רק על-ידי מי שקיבל היתר מאת שר התמ"ת להעסקת ילד או לתיווך להעסקתו של אותו ילד, בהופעה או בצילומים.

מהן הזכויות המגיעות לבני-הנוער?

חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב - 2002 קובע כי חלה חובה על המעסיק למסור בתוך 7 ימים לנער העובד מכתב ובו הוא מפרט את זהות המעסיק, מועד תחילת העבודה, הגדרת תפקיד ופירוט על תנאי העבודה לרבות, שכר עבודה ושעות עבודה. בנוסף, המעסיק מחויב ליתן לעובד תלוש שכר ובו מפורטים פרטי העובד והמעביד ופרטי השכר.

שכר העבודה לנער לא יפחת משכר המינימום בתעריפים הקבועים בחוק וחל איסור על עריכת "סיכום" בין העובד למעסיק לשכר נמוך יותר.

תעריפי שכר המינימום לעבודת נוער המעודכנים ליוני 2010:

נער עד גיל 16: 2,695.13 שקל.

נער מגיל 16 עד 17: 2,887.64 שקל.

נער מגיל 17 עד 18: 3,195.68 שקל.

חניכים: 2,310.11 שקל.

תשלום - גם על התלמדות:

המעסיק מחויב לשלם שכר מלא גם בתקופת "התלמדות", "השתלמות" או "הכשרה" וחל איסור על הטלת "קנסות" או "עונשים כספיים".

היקף העבודה לנוער עובד הוא לכל היותר בן 8 שעות עבודה ביום ולא יותר מ – 40 שעות בשבוע (במקום עבודה הפועל במסגרת שבוע עבודה בן 5 ימים היקף המשרה הוא לא יותר מ- 9 שעות ביום ואולם, לא יותר מ – 40 שעות בשבוע). כמו כן, חל איסור על העסקת נערים בשעות הלילה למעט עבודה במקומות מסוימים לגביהם ניתן היתר של שר התמ"ת.

אחרי שש שעות עבודה קמה זכאות להפסקה בת 45 דקות למנוחה וסעודה, מתוכם חצי שעה לפחות באופן רציף. בשעת ההפסקה הנמשכת חצי שעה או יותר רשאי הנער לצאת ממקום העבודה, אלא אם הייתה נוכחותו במקום העבודה הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו, והנער נדרש על-ידי מעסיקו להישאר במקום העבודה. במקרה זה ייחשב זמן ההפסקה כחלק משעות העבודה.

בני-הנוער זכאים, ככל העובדים, לפיצויי פיטורים (מי שהיה מועסק יותר משנה), חופשה ותשלום החזרי הוצאות מלא בגין נסיעות לעבודה וממנה.

הוראות החוק הינן אפוא ברורות וחד-משמעיות ואולם, למרבה הצער מעסיקים רבים לא תמיד פועלים על-פיהן, בין אם באותו מקרה קשה של תופעת עבדות ילדים בדרום, ובין אם בהתנהלות נפוצה הרבה יותר של מעסיקים הרואים בעובדים הצעירים כוח עבודה זול ותמים, אשר החוקים החלים לגביהם הינם בגדר המלצה בלבד.

אתרים לפנייה במקרה של עוולות מעסיקים:

• www.minimum.org.il
• חדר מצב של ההסתדרות , או בטלפון: 1-700-700-331  
• אתר האינטרנט משרד התמ"ת 
  

הכותבים, עו"ד שי תקן ועו"ד אמיר בשה, הם היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי, ומנהל תחום התאגדויות עובדים בלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי, בהתאמה.