קרן אור להשכלה גבוהה כמעט בחינם

כמעט חינם

התכנית -"קרן אור", נותנת הזדמנות לאנשים צעירים ומוכשרים שהרקע החברתי-כלכלי בו הם גדלו מהווה מחסום כניסה עבורם לתכניות אקדמיות ברמה גבוהה ומקשה עליהם להצליח בלימודים. הייחוד בתוכנית הוא האפשרות להתגבר על חסמי הכניסה הרגילים ללימודים אוניברסיטאיים כמו בגרות גבוהה ומבחנים פסיכומטריים, על ידי שימוש בתהליך מיון מקורי. בקביל חלק מהכספים שנתרמו יועברו לתוכנית לימודית מיוחדת המיועדת ליוצאי אתיופיה.

המועמדים לא נדרשים להשלים בגרויות מחדש או לעבור מבחנים פסיכומטריים, אלא עוברים במרכז הבינתחומי סדרת מבחנים והדמיות המספקות מדד "אמיתי יותר" לסגל האקדמי באשר ליכולותיהם האקדמיות והאישיות. אלו מבין הנבחנים אשר צולחים את שלבי הבדיקה, זוכים למלגת לימודים לתואר ראשון במדעי המחשב ובמנהל עסקים בגובה כ-90% משכר הלימוד וליווי וסיוע צמוד לאורך התואר כולו.

תהליך סינון מרענן

כדי להתקבל לתכנית נדרשת זכאות לבגרות, אולם לא מושם דגש על הביצועים בבית הספר התיכון ובבחינות הבגרות. בנוסף כאמור, נדרשת עמידה בסדנת המיון, שאינה מבוססת על ידע קודם. תהליך מקורי זה מתקן שתי עוולות חברתיות בו זמנית.

שימוש בתהליך מיון מקורי - תוכנית "קרו אור". צילום: גדי דגון

מחד הוא פותח צוהר נדרש ללימודים אקדמיים לאנשים מוכשרים שנסיבות חייהם לא אפשרו להם להגיע לכך קודם, ומאידך מוכיח דה- פקטו, שמבחנים הפסיכומטריים אינם המדד היחידי עוד ותעשיית הכסף סביב מבחני ההכנה, אינה בהכרח נחוצה וכמעט בלעדית כפי שהיא היום. לאנשים שלא עמדה להם היכולת להשקיע אלפי שקלים בהכנה לקראת לימודים אקדמיים או בתשלום שכר הלימוד הגבוה, זוהי בשורה מבורכת ורעננה.

יש מוח אין כסף

"מה שמונע מהרבה אנשים להגיע ללימודי תואר הוא לא יכולת הלמידה אלא המצב הסוציאלי, יש אנשים שיש להם את המוח אבל לא את הכסף", אומרת מיטל נסימוב, בוגרת התוכנית שכיום עובדת בחברת ההיי טק הבינלאומית SAP. "בגיל 21 לא היתה לי כל יכולת לממן את שכר לימוד, התוכנית נתנה לי אפשרות ללמוד את מה שרציתי בלי לעבוד ולחסוך ללימודים כמה שנים קודם". נסים ברמי גם הוא בוגר התוכנית, מספר: "לי לא היה פסיכומטרי, אמרו לי: 'בוא תעשה אצלנו מבחנים, מבחינתנו זה מדד מספיק טוב' עשיתי את שבוע הקבלה בו בעצם מדמים שבוע של לימודים, לומדים כל יום כל היום ומגישים עבודה יום לאחר מכן. בסוף השבוע עוברים מבחן על החומר כולו. עברתי את זה והתקבלתי".

מעגל של נתינה

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי הרצליה, ביטא את התרגשותו הרבה מהירתמותם של הבוגרים הרבים לקמפיין: "היום לומדים בבינתחומי למעלה מ-5,000 סטודנטים, כחמישית מהם מקבלים מלגות. קמפיין גיוס התרומות הוקם על ידי הבוגרים, מתוך אחריות ומחויבות חברתית כלפי סטודנטים מעוטי יכולת כלכלית. אנו מושיטים יד לכל מי שמוכשר ורואים בבוגרים שלנו את ההשקעה הטובה ביותר."

"אני גאה להיות חלק מקמפיין ייחודי זה, הקיים רק באוניברסיטאות מובילות בעולם, שבמסגרתו מוזמנים הבוגרים לתרום חזרה למוסד האקדמי שבו למדו". מספר עו"ד גיל גושן, בוגר המחזור הראשון במרכז שתרם לקמפיין גיוס הכספים, "דווקא בזמנים קשים מוטלת על כולנו האחריות לתת לאלה שקשה להם יותר. בעזרתנו, יוכלו סטודנטים בעלי פוטנציאל שידם אינם משגת, לשנות את גורלם ולהגשים את חלומם".

אפקט החלחול

בתוכנית ישנו גם אלמנט קהילתי מחלחל. כאשר מתקבלים תלמידים לתחומים כמו מנהל עסקים או מדעי המחשב בקרב משפחה או קהילה שקודם לכן לא ראתה בלימודים אקדמיים מטרה נגישה, ישנו אפקט מחלחל המביא בני משפחה ומכרים נוספים לחתור גם כן לאותה מטרה.

"גדלתי בקריית שמונה למשפחה בת ארבעה ילדים" מספר ברמי. "אני הייתי הראשון שהלך ללימודים אקדמיים. האחיות שלי ראו שפרצתי את הדרך ואחותי הלכה בעקבותיי והשלימה תואר במסגרת התוכנית במנהל עסקים. ההשתתפות שלי פתחה צוהר אקדמי לכל המשפחה".

"לפעמים קצת קשה להבין מה מניע את הרצון הטוב הזה לעזור מצד הסגל והסטודנטים" מסכמת נסימוב, "אבל כאשר זה חודר אליך, אתה מתחיל להבין ולהרגיש שגם אתה רוצה להעניק, ושגם לך יש מה לתרום". 

• להרשמה לתוכנית ולפרטים נוספים לחצו כאן .