האם סופה מגנטית עתידה לטלטל את העולם?
סערות מגנטיות חזקות המתרחשות על פני השמש הן המקור לתופעה המרהיבה של זוהר הקוטב, אולם המדענים חוששים שסערה חזקה שתתרחש בשנים הקרובות תגרום להפרעות מגנטיות כה חמורות עד שתשבש לגמרי את החיים בצפון אירופה
השמש היא מקור החום שלנו. בלעדיה, לא היו מתקיימים חיים וכדור הארץ היה הופך לעולם קפוא ושומם. אבל גם השמש עצמה היא מוקד לפעילות בלתי פוסקת, עם מחזור פעילות מגנטי של 11 שנים. מחזור זה מתבטא במספרם של כתמי השמש שהם ביטוי להפרעות מגנטיות המתרחשות על פניה.
הפרעות מגנטיות על השמש מגיעות לעתים יחד עם התפרצויות המלוות במטחים של חלקיקים קוסמיים אנרגטיים הנורים אל החלל במהירות גבוהה. אולם, השמש שהייתה אמורה להגיע לשיא הנוכחי של כתמי השמש שלה בשנת 2011, לא הראתה עד כה כל סימן של התעוררות.
תצפיות אחרונות שנעשו באמצעות לוויינים מיוחדים הצופים בשמש מצביעות על האפשרות שפעילותה המגנטית של השמש תגיע לשיאה בשנת 2013, באיחור של כשנתיים.
עד כאן הכל טוב ויפה אלא שמדעני נאס"א יצאו בימים האחרונים באזהרה חריגה לפיה פעילותה המגנטית של השמש הצפויה לגדול בשנתיים הבאות עשויה לגרום להפרעות מגנטיות כה חמורות שנזקם הכלכלי עלול לגמד את הנזקים הכלכליים שגרמה סופת קטרינה, למשל.
התפרצות על השמש כפי שצולמה באמצעות הלווין SDO. בתמונה השוואה בין גודלו של כדור הארץ להתפרצות שמש (צילום: נאס"א)
למזלנו, לכדור הארץ שדה מגנטי שאחד ממאפייניו הן חגורות ואן-הלן האופפות אותו. חגורות אלה מגנות על כדור הארץ מפני חלקיקים קוסמיים הטעונים מטען חשמלי והן מתעלות אותם אל עבר הקטבים המגנטיים של כדור הארץ סמוך לקטבים הצפוני והדרומי שלו.
ואולם, במקרה של סערות מגנטיות גדולות, שטף הקרינה יהיה כה גדול עד שחלקיקים טעונים עשויים להגיע לקווי רוחב שרחוקים מהקטבים המגנטיים. אחת מתופעות הלוואי של התנגשויות בין חלקיקים טעונים לאטמוספירה שלנו היא זוהר הקוטב הנראה בדרך כלל רק מאזורים הסמוכים לקטבים. עם זאת, תועדו מקרים בהם שטף הקרינה היה כה חזק עד שהזוהר הצפוני נצפה באזורים דרומיים יחסית כמו מרכז ארה"ב.
שמים סוערים
זוהר הקוטב הוא תופעה יפהפייה ויש אנשים המשלמים ממיטב כספם כדי להגיע לאזורים מהם הוא נראה ולחוות את אחד מפלאי הטבע. אולם לשטף קרינה גדול עשויות להיות השפעות אחרות, נחמדות פחות; כאשר חיינו הופכים להיות יותר ויותר תלויי טכנולוגיה המבוססת על לוויינים, שטף של קרינה עלול לשבש באופן ניכר את פעילותם. למשל, של לוויני תקשורת, לוויני GPS וכדומה.
השפעה דומה עשויה להתרחש גם ברשתות החשמל – בשנת 1989 קרסה רשת החשמל באזור קוויבק ל-24 שעות כתוצאה מסערה מגנטית על השמש. גם אלה הטסים בטיסות טרנס-אטלנטיות הנערכות בגובה רב עשויים להיחשף לשטף קרינה חריג.
מדעני נאס"א מזהירים שסערות כאלה, אם יתחוללו בעת שהשמש תחזור לשיא פעילותה, עשויות לפגוע במהלך החיים התקין באזורים נרחבים בצפון אירופה ובאנגליה, בעיקר כתוצאה מפגיעה ברשתות החשמל והתקשורת.
למזלנו, אנו רחוקים כשנתיים לפחות משיאה של השמש וכיום יש מספר גדול של לווינים הצופים בשמש מסביב לשעון, כך שיש מספיק זמן להתכונן לבוא הסערה. ומה לגבי ישראל? ישראל די רחוקה מהקוטב הצפוני המגנטי של כדור הארץ כך שלצערנו הסיכוי שלנו לחזות בזוהר הקוטב מכאן קטן ומאידך, סיכויינו להיפגע ישירות משטף הקרינה הקוסמית של השמש קטן בהתאם.
השבוע במערכת השמש
במערכת השמש יחולו השבוע אירועים רגועים יותר. שביט מקנוט 2009/R1 ממשיך בהתבהרותו והוא נראה היטב במשקפות שדה ובטלסקופים קטנים החל מהשעה 3 אחר חצות. החל מהשבוע האחרון של חודש יוני הוא יתחיל להראות גם בשעות הערב מיד לאחר השקיעה.ביום הארוך ביותר בשנה (21 ביוני) הוא יחלוף כשתי מעלות בלבד צפונית לכוכב הבהיר קאפלה שבקבוצת עגלון, אחד הכוכבים הבהירים בשמים וב-24 ביוני יחלוף כחצי מעלה צפונית לכוכב הבהיר β בקבוצת עגלון. (לזיהוי קבוצת עגלון אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומן של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה. כמו כן אפשר להיעזר במפה של מיקום השביט בשבועיים הקרובים).
במוצ"ש, 20 ביוני, יחלוף נוגה בתחומי צביר הכוכבים הפתוח אבוס שבקבוצת סרטן. הצביר הפתוח וכן נוגה ייראו היטב במשקפת שדה.
הירח המתמלא יחלוף ב-21 ביוני כ-3 מעלות דרומית לכוכב הבהיר ספיקה שבקבוצת בתולה וב-24 בחודש יחלוף כ-2 מעלות צפונית לעל-ענק האדום אנטרס שבקבוצת עקרב. זו הזדמנות מצוינת להכיר שוב את הכוכב המיוחד הזה, שרדיוסו שווה לרדיוס מסלולו של כוכב הלכת מאדים סביב השמש. צבעו האדמדם של הכוכב בולט היטב לעין.
מעברים בהירים של תחנת החלל הבינלאומית בשמי ישראל
לאחר היעדרות מה, חוזרת תחנת החלל הבינלאומית להראות בשעות הערב בשמי ישראל. המעבר הבהיר הראשון יחול ב-24 ביוני. התחנה תעלה מעל האופק הדרום-מערבי בשעה 20:56, תגיע לשיא גובהה בשעה 21:01 כשהיא חולפת צפונית לירח ואנטרס המתקבצים להם בניחותא ותשקע בשעה 21:06 באופק הצפון מזרחי.למחרת, 25 ביוני, יחול מעבר נוסף, אם כי לא בהיר כל כך, אלא שבמהלכו תעבור תחנת החלל בדיוק בין מאדים לנוגה. המעבר יחל בשעה 21:23 בכיוון מערב-דרום-מערב, ויסתיים בשעה 21:32 בכיוון צפון מזרח. בשעה 21:27 היא תעבור בין נוגה למאדים.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
לפנייה לכתב/ת 
