מה חושבים בנצרת על המכובדים שהגיעו לבקר?
בפרלמנט של נצרת לא מאמינים לבכירים שהגיעו לפורום קיסריה. "הבעיה היא לא אפליה נגד ערבים", טוענים במוסך המקומי, "בנצרת עלית המצב יותר גרוע. אבל יהודים שרע להם עוברים למרכז". והפעילים החברתיים כועסים על האנלוגיה בין ערבים לחרדים: "איך הם משווים? ילד יהודי מקבל פי 6 תקציב לחינוך"
הקומה השלישית במלון גולדן קראון בנצרת הייתה השבוע הומה וגדושה: פורום קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה התכנס שם אתמול (ה') ושלשום, וקיים שם מרתון של נאומים ודיונים על המצב הכלכלי והחברתי. באולמות האבן המרווחים, ליד בריכת השחייה, התרוצצה צמרת המשק כולה, אנשי עסקים מעונבים ופוליטיקאים מיוזעים, עיתונאים, יח"צנים וצלמים. המיקום לא היה מקרי: כותרת הפורום הייתה: "מדינה אחת, כלכלה אחת", וחלק גדול מהדיונים עסק בבעיות התעסוקה והכלכלה של המגזר הערבי (והחרדי).
הכביש המתפתל במעלה הר הקפיצה, דרך שכונת ביר אל אמיר, היה זרוע בשלטים שכיוונו אל מקום הפורום. "עושים את הכנס כאן, בגלל המשט", מסביר הנהג מנצרת עלית, "מנסים להרגיע אותם".
נכבדי הארץ ושועיה הגיעו להפגין דאגה ממצב המגזר: נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הבטיח לגייס לבנק עובדים ערבים; התעשיין הוותיק סטף ורטהיימר התגאה בעבודה הערבית בישקר; כלכלנים בכירים, יהודים וערבים, הקריאו נתונים קשים על אבטלה ואפליה והציעו פתרונות, ושר האוצר, יובל שטייניץ, הבטיח לעשות יותר והזכיר לערבים (ולחרדים) שגם להם יש אחריות על מצבם.
בילאל (שם בדוי) סטודנט בן 22 שעובד במלון מזה שנתיים, מתרגש לראות כאן פתאום את כל המי-ומי. "כל הכבוד למי שהגיע", הוא אומר, "זה מראה שאיכפת להם. השאלה מה יצא מזה. נושא הכנס חשוב ביותר. יש כאן בעיה רצינית. יש לי חברים שלמדו תכנות מחשבים והם כבר שנתיים מחפשים עבודה ולא מוצאים, רק בגלל שהם ערבים. חייבים לעשות משהו".
"יפה שבאו, רק שגם יעשו משהו"
200 מטר מהמלון הנוצץ, במרכז המסחרי השכונתי, אף אחד לא שמע על הפורום. ביר אל אמיר היא שכונה מבוססת יחסית, אבל "אטליז הצפון" גדוש במובטלים מתוסכלים ובעלי עסקים קטנים ומחוסרי עבודה. "יפה מאוד שהם באו, באמת יפה", אמרו כל חברי הפרלמנט השכונתי, אחרי ששמעו על כך, "רק שגם יעשו משהו אחר כך".
למרות שלא שמעו על הפורום, יושבי האטליז מפגינים מודעות לבעיות שבהן הוא עוסק, ושופעים בתובנות לא פחות טובות מאלו שעלו בנאומי הבכירים.
איטליז הצפון - הפרלמנט של נצרת
"אני מברך את שטייניץ ופישר שבאו לנצרת", אומר עבד עלי, בעל עסק לאספקת חמצן. "זה מראה שאכפת להם. אדרבא, שיבואו לאטליז, הם מוזמנים. אין כאן אוכל טוב כמו במלון, אבל הם ישמעו כאן על הבעיות האמיתיות של האנשים. לחצי נצרת אין עבודה. אין לנו מפעלים. כל הלקוחות שלי הם בחיפה, הקריות, עכו, כרמיאל. אם הייתי מוכר רק בנצרת, לא הייתי מכסה את הארנונה. והמעסיקים שם לא רוצים עובדים ערבים".
"בטח שאם יהיה שלום המצב ישתפר", ממשיך עלי, "אבל הבעיה האמיתית כאן זה לא הפוליטיקה, אלא הכבישים והמגרשים. יש כאן אנשים עם כסף שרוצים להשקיע, אבל אין מגרש פנוי. מי שיש לו כסף, הולך לתל אביב, לעמאן או למפרץ הפרסי".
"פוליטיקאים אוהבים לדבר. הם טובים בזה", הוא מוסיף. "נקווה שהפורום לא יהיה כמו בבחירות, שהם מפזרים הבטחות, ואחר כך לך תחפש אותם". החבורה שמסביבו השמיעה מלמול של הסכמה כללית.
"יש בעיה בכל הגליל"
ליד האטליז המוזנח וחנות הירקות הצפופה עומד בניין תלת-קומתי הדור, הנושא את השם התואם "מוסך הצפון". למעשה, זהו קומפלקס שכולל גם סוכנות למכירת רכב ואולמות תצוגה. הלקוחות והעובדים באולם הממוזג לבושים בהידור ונראים שונים להפליא מחברי פרלמנט באטליז - אבל בשיחה עמם, גם הם נשמעים מתוסכלים.פאדי שוקחה (24) הנדסאי חשמל, עובד בסוכנות הרכב כבר שלוש שנים, כיוון שהוא לא מוצא עבודה באזור במקצועו. "גרתי שנתיים בשכירות בחיפה", הוא מספר, "שם יש עבודה בשפע, עבדתי במקצוע כבר בזמן הלימודים. אבל שם, אתה מרוויח 10,000 שקל לחודש ברוטו, פחות מס יוצא לך 7,000, פחות שכר דירה, ארנונה, כל ההוצאות, אתה נשאר עם 2,000 או 1,000. פה אני גר אצל ההורים ומרוויח 6,000 ברוטו, 5,000 נטו, ומזה נשאר לי בסוף ביד יותר. יכולתי לגור כאן ולעבוד בחיפה, אבל כל הכסף היה הולך על הדלק".
מוסך הצפון - הלקוחות והעובדים נשמעים מתוסכלים
"הבעיה היא לא אפליה נגד ערבים", הוא אומר, "יש בעיה בכל הגליל. בנצרת עלית המצב עוד יותר גרוע. אבל היהודים שלא טוב להם, עוברים למרכז. לנו יש מנטאליות אחרת. אני מת לעבוד במקצוע שלמדתי, אבל לא מסוגל להתרחק מהמשפחה שלי. ואני לא חושב שמישהו רוצה שכל המדינה תגור בתל אביב.
"אני שמח שהם באו לעשות כאן את הפורום. אבל שיעשו משהו, שלא רק ידברו וידברו וידברו. אני אופטימי. בסוף יהיה יותר טוב", הוא מוסיף.
"טובים בדיבורים וגרועים במעשים"
מקור הפרנסה המרכזי של נצרת - אחת מהערים הקדושות ביותר לדת הנוצרית - היא התיירות, והעיר ידעה בום כלכלי נאה סביב ביקורו של האפיפיור הקודם בשנת 2,000. אירועי אוקטובר והאינתיפאדה הפכו אותה לעיר רפאים, אך כיום הכנסיות, השוק הציורי, המסעדות והפאבים שוב גדושים בתיירים ובבליינים. גם כאן, איש לא שמע על פורום קיסריה: האירוע היחיד שמדברים עליו הוא כמובן המונדיאל, שבוקע ממסכי ענק הפזורים בכל פינה.
אחסאן גנין (36) הוא בעליה של "תישרין", מסעדה יוקרתית במרכז התיירותי. גנין הוא מהנדס במקצועו, וגם מדריך צלילה, וכמו שוקחה, גם הוא לא מצא עבודה במה שלמד - אבל אינו מתוסכל מכך. "אין עבודה בדבר אחד - זורמים לדבר אחר", הוא אומר, "החיים מלאים הזדמנויות. אני ישראלי לכל דבר, אוהב את הארץ הזאת. לא הייתי עוזב בשום אופן".
"אבל יש כאן בעיות. יש אבטלה קשה שעושה את האנשים עצובים וממורמרים. התיירות כאן יכולה לספק עבודה לכולם, אבל צריך ללטש את העסק, לעשות פיניש. והכול תקוע. זאת עיר קסומה, שיכלה להיות ברצלונה של המזרח התיכון, אבל היא צפופה, מלוכלכת ומוזנחת. יש כאן למעלה תצפית, אחת היפות בעולם, מהכנסייה הסיציאלינית, וכבר עשרות שנים לא מתקינים בה תאורה, בגלל ויכוחים מטומטמים בין הרשויות. כבר שנתיים מבטיחים לנו משטרת תיירות, ולא מקימים, וכבר היו כאן אירועים לא נעימים".
מסעדת תישרין. "החיים מלאים הזדמנויות"
"הבעיה שלנו זה לא הפוליטיקה אלא ההזנחה", הוא אומר, "שמעתי על קצת תיירים שביטלו טיסות לארץ, בגלל הבלגן עם המשט, אבל הרוב ממשיכים לבוא. שמעתי על יהודים שלא רוצים לאכול כאן, מתוך פחד או גזענות, אבל החומוסיות מלאות יהודים גם עכשיו. הבעיה היא שאנחנו חיים מתרמילאים ותיירות ישראלית, וזה לא מספיק. הכסף הגדול בא מקבוצות הצליינים, והן עוברות כאן והולכות לישון בערים יותר מסודרות, כמו טבריה, חיפה או ירושלים".
גנין, שגם הוא שמע ממני לראשונה על קיומו של הפורום, מברך על קיומו. "כל הכבוד לשרים ולבכירים שבאים לכאן", הוא אומר, "זאת אמירה יפה מצדם. אבל הם טובים בדיבורים וגרועים במעשים".
פורום קיסריה? את מי זה מעניין בכלל?
בשעות הערב, המסעדה של גנין מלאה רק בחלקה - לא בגלל המשט, אלא בגלל המונדיאל, שגנין החליט שלא להקרין. "זה לא מתאים לאווירה אצלי", הוא אומר. ברוב שולחנות המסעדה יושבות נשים - הגברים, מצטופפים בצדו השני של הרחוב, במסעדת "ביאת", בוהים במסך המרצד. נבחרת אורוגוואי מפתיעה את דרום אפריקה ומבקיעה גול, והמסעדה כולה - תיירים, יהודים וערבים - פורצת בשאגות התפעלות. פורום קיסריה? את מי זה מעניין כאן, בכלל?
בעלי "ביאת" חליל חדד, עזב לפני כשנה קריירה של עשרות שנים כעיתונאי ופעיל פוליטי, והצטרף לאשתו בניהול המסעדה. "התייאשתי לגמרי מהפוליטיקה, סופית", מצהיר חדד, קומוניסט אדוק שעדיין רואה את עצמו כאיש מק"י. חדד דווקא שמע על הפורום, ואף חשב לבוא עם כמה חברים ולהפגין מול הגולדן קראון, בזמן נאום ראש הממשלה, בנימין נתניהו - עד שנודע לו שנתניהו ביטל את בואו.
"העובדה שהם עושים כאן את הפורום עושה לי צרבת, בחילה, רצון להקיא", אומר חדד, "זאת הפקה של יחסי ציבור נטו. קיסריה כאילו באה לנצרת אבל נשארת סגורה בעצמה. נצרת מעניינת אותה רק ככוח עבודה זול, אם בכלל".
"הסיסמא של הפורום היא שקר גדול", הוא מוסיף, "מדינה אחת אולי, אבל שתי כלכלות. זה פורום של קפיטליסטים שרוצים לשמור על שקט תעשייתי כדי לעשות עוד כסף על גב החלשים, ערבים ויהודים. המצב בנצרת עלית עוד יותר גרוע מבנצרת. מי נשאר כאן? יהודים מבוגרים, וערבים. היהודים הצעירים בורחים למרכז. הערבים יודעים שאין להם סיכוי למצוא דירה ועבודה בבועה התל אביבית. לא ישכירו להם דירות ולא יעסיקו אותם, לא חשוב מה הם למדו וכמה".
"אני בעד כנסים ופורומים", אומר חדד, "הייתי שמח לארח כאן את פורום שדרות לחברה. כדאי שהם יגיעו, כ'קונטרה' לקיסריה. הצרות שלנו, ערבים ויהודים, הן משותפות ואנחנו צריכים לפעול יחד. הערבים יישארו בארץ וגם היהודים. אבל לא תהיה שום פעולה משותפת. במדינה נורמאלית, עם עוני כמו כאן, אנשים היו יוצאים לרחובות והופכים כל כנס כלכלי למהומת אלוהים. אבל אנחנו במזרח התיכון. תזרוק ליהודים מילה על האויב הערבי שקם להשמידם, תזרוק לערבים איזו סיסמא לאומנית, וכולם שוכחים את המצב החברתי".
"60 שנה חונקים אותנו"
בכלל, מי שמגיבים לקיומו של הפורום בתסכול ובזעם הם דווקא אלה שהיו אמורים להתעניין בו - הפעילים החברתיים. המכון הישראלי לדמוקרטיה הזמין לפורום כמה עשרות מתושבי העיר - חלקם אנשי עסקים וחלקם מהמגזר השלישי. רובם הגיעו, אבל לא אהבו את התוכן.
"זה יפה שהם באים לכאן", אומרת נבילה ספניולי מעמותת אלתפילא הפועלת לקידום התעסוקה בעיר, "אבל זה לא נעשה מאכפתיות לנושא הפורום, אלא למטרות פוליטיות ציוניות פנימיות, ולכן גם לא יצא מזה שום דבר. אני לא מאמינה להם".
"מרתיח אותי לשמוע כאן כל הזמן את האנלוגיה ששטייניץ וכל השאר עושים בין הערבים לחרדים. איך הם משווים בכלל? ילד יהודי מקבל פי שש תקציב לחינוך מילד ערבי. פי שש! עד היום! אלה נתונים רשמיים של משרד החינוך, של מלכיאור. ומשווים אותו עם החרדים, שמקבלים יותר כסף מהחילונים ולא דואגים ללמד את הילדים שלהם אנגלית ומתמטיקה.
"70% מהנשים הערביות שלא עובדות רוצות לעבוד, ו-100% מהגברים. זה דומה לחרדים, שמפגינים בגלל שביטלו להם את הקצבה שנתנו להם כדי ללמוד תורה ולא לעבוד? אז שלא ילמדו תורה!"
תושבים אחרים בנצרת אומרים שהבעיה כאן זה לא אפליה נגד ערבים, אלא התשתית הלקויה. לכן הם שמחים שמישהו מגיע ומתעניין במה שקורה כאן. את לא חושבת כך?
"התשתית הלקויה נובעת מהעובדה שהם ערבים", אומרת ספניולי. "60 שנה חונקים אותנו בחלוקת הקרקעות והמשאבים, באישורי בנייה, בתחבורה, בתאורה, באזורי תעשייה. מה הפלא שאנחנו לא מזדהים עם המדינה?".
לפנייה לכתב/ת 
