10 שעות שחייה: 32 שחיינים יחצו הכנרת לאורכה

מחר, (יום ב') מתכוונת חבורת של 32 שחיינים, נשים וגברים, לבצע את אחד מאתגרי שחיית מים פתוחים הקשים בישראל: לצלוח את הכנרת לאורך, בשחייה רצופה של יותר מ-21 קילומטרים. המשחה, שכינויו טוטאל בלאק ג'ק, יתחיל בשעות הלילה מחוף צמח שבקצה הדרומי של הכנרת, ימשך כ-10 שעות שחייה, עד לחוף אמנון שבצפון הכנרת.

מבצע נדיר ומאתגר במיוחד

צליחת הכנרת לאורך היא אירוע שחייה שרק מתי מעט ביצעו עד כה, בדרך כלל בקבוצות זעירות של שלושה עד חמישה שחיינים. חלק מהניסיונות בעבר לא צלחו והמשחים לא הושלמו. הבעיה אינה רק האורך הניכר – יותר מ-21 קילומטרים, עניין של שמונה עד 10 שעות שחייה רצופה – אלא גם התמודדות עם הקשיים הייחודיים בכנרת, בעיקר רוח מערבית בשעות הבוקר המאוחרות שהופכת את הים לסוער.

30 ק"מ בשלושה ימים: כך עוברים חובבנים מרתון שחייה בכנרת:

בעונה הנוכחית הבעיה אפילו חמורה יותר, שכן לא נדיר שהרוח המערבית 'מתחילה לעבוד' גם ב-10 בבוקר. הרוח הזו מייצרת, בתוך דקות ספורות, גלים בגובה של חצי מטר, שמתנפצים בצד הגוף, מקשים על הנשימה ומעכבים את ההתקדמות. כדי להימנע מזה מתכוונת חבורת שחייני הכנרת להתחיל את המשחה באמצע הלילה, בסביבות השעה שתיים לפנות בוקר. מאחר שגם אין ירח בימים אלה מדובר בשחיית חושך צרופה – עניין בעייתי בפני עצמו, גם טכנית ובעיקר מנטלית.

זקני הכנרת בוודאי שאינם זוכרים מבצע צליחת אורך בחבורת שחיינים גדולה כל כך. מספרם

הגדול של השחיינים במשחה מחר עושה אותו לאירוע נדיר ומאתגר במיוחד. "זה אירוע שמתאים לשיא גינס: 30 ומשהו אנשים, זינוק באישון לילה, שחייה בחושך (אין ירח), עונה משוגעת, מרחק דמיוני, שחייה עם דרגת סיכון גבוה, חלק מהשוחים נעדרי ניסיון בשחייה בים הפתוח, אנשים לא קונבנציונאלים ולא צעירים", אומר גדי כץ, נשיא TI ישראל ויזם המשחה. "אבל את כל הסיכומים האלה נעשה מחר בצהרים, אחרי שכולנו נצא מהמשחה הזה שלמים, בריאים וטובי לב" .

איך עושים את זה?

בניגוד למקובל המשחה יתבצע מדרום לצפון. קו הזינוק יהיה בסמוך לצומת חוף צמח. נקודת הסיום בחוף אמנון. בהנחה שהניווט יהיה מדוייק וישר, מדובר בלפחות 21 קילומטרים. הרוח, הגלים והזרם, שלא לדבר על פיתולי הניווט הליליים, עלולים להאריך את המשחה.

שלושים ושניים השחיינים יתחלקו לשתי דבוקות – איטית ומהירה. הקצב הממוצע של הקבוצה המהירה יהיה כ-18 דקות לקילומטר, והקצב של הקבוצה ה"איטית" כ-24 דקות לקילומטר. הקבוצה האיטית תזנק למים בסביבות השעה אחת אחר חצות. הקבוצה המהירה תכנס למים שעתיים אחריה, כך ששתי הקבוצות תגענה לקו הסיום יחד.

שיחה מקדימה‏ (צילום: TI ישראל)

1

2

3

4

5

6

מאחר שלפחות שלוש שעות מהמשחה יתבצעו בחשכה גמורה, נדרשים תכנון קפדני וגם אביזרי בטיחות. לאף אחד מהשחיינים אין ניסיון של שחייה בחושך. המענה הוא שחייה בדבוקה צמודה, כולל מספרי ברזל לכל שחיין ומיקום מוגדר בדבוקה, במבנה שיישמר לפחות כל עוד אין אור. השחיינים נדרשים לשמור באופן רצוף על קשר עין, וכל שחיין גם יצויד בסטיקלייטים שיחוברו לקרסוליו, למפרקי היד ולכובעי הים, ויאפשרו זיהוי הדדי ושמירה על מבנה הדבוקה.

את המשחה כולו ילוו שלוש סירות מנוע ושישה קיאקים. תפקידם יהיה לנווט, להשגיח ולמנוע הפרעות, לספק שירותי הצלה ורפואה, לצלם ולתעד וכמובן לספק אוכל ושתייה לשחיינים. מדי 50 דקות שחייה יעצרו השחיינים להפסקת שחייה בת חמש דקות, בעיקר לשם שתייה (והשתנה...) ובליעת ג'לים של אנרגיה. בסך הכל מתוכננות שבע עד תשע הפסקות תדלוק שכאלה, במהלכן יצרוך כל שחיין כ-10 שקיות ג'ל אנרגיה וכ-10 בקבוקי מים.

אבל לבד מהצורך להתמודד עם החולשה ואובדן האנרגיה, ולבד מהצורך להתמודד עם שלב השחייה בחושך, יידרשו השחיינים להתמודד עם המכשולים המנטליים שנוצרים במהלך משחה ממושך שכזה. רצים למרחקים ארוכים מכירים את תופעת ה"וול" – התחושה כאילו אתה רץ כנגד קיר. במשחים ארוכים, במים פתוחים, יש תופעה דומה המכונה "סינק". היא מתרחשת בדרך כלל אחרי כמה שעות של שחייה, כשהשחיין מרגיש שהוא לא מתקדם, כאילו הוא דורך במקום ומתחיל לשקוע.

ברור שתחושת הבידוד שהשחיין חווה, המונוטוניות של התנועה והעדר של פידבק חושי מהסביבה, תורמים ליצירת התופעה. ה"סינק", מצידו, מתסכל במיוחד והוא מבחן של ממש לנחישותו ועיקשותו של השחיין. עם זאת השחייה בקבוצה גדולה, תוך עידוד הדדי, תעזור קרוב לוודאי לשוחים להתגבר על התופעה.

השחיינים: הגיל הממוצע 45 

שלושים ושניים שחיינים ושחייניות יזנקו מחר בלילה לצליחת האורך. לא מדובר בחבורת שחיינים צעירים. להיפך, הגיל הממוצע הוא 45, ויש לא מעט בחבורה שגילם למעלה מ-55.

לא לכל השחיינים ניסיון במשחים ארוכים במים פתוחים, אך רובם שחיינים ותיקים או טריאתלטים מנוסים (כולל אנשי ונשות ברזל), מקצתם שחייני עבר תחרותיים. עשרה מהשחיינים, כולל יזם המשחה ומפיקו גדי כץ, הם שחייני TI שהתמחו בשחייה למרחקים ארוכים בשיטת TI.

עיון קצר ברקורד של השחיינים יעיד על רבגוניותה של קבוצת השוחים. בין השאר יזנקו מחר לכנרת:

• איתן פרידמן (57): פרופסור לגנטיקה רפואית בתל השומר, השחיין הישראלי היחיד שצלח את תעלת הלמאנש (ביולי 1993) והיחיד בחבורת השחיינים שכבר צלח בעבר את הכנרת לאורך.
  

• זלי גוטר: מנהל מחלקת החברות הבנות בבנק הפועלים, שחיין מים פתוחים מושבע, הקיף בעבר את הכנרת יחד עם איתן פרידמן.
  

• גדי כץ (41): מי שהביא את שיטת לימוד השחייה TI ארצה ועומד בראש TI ישראל, עורך דין בהכשרתו ושותף בחברת היח"צ GCS.
  

• סוזי דבוסקין (64): מותיקות טריאתלון הנשים בישראל. עוסקת בטריאתלון כפרויקט הנצחה רצוף לבתה תמר, טריאתלטית ורוכבת אופניים שנהרגה ב-1996 בתאונת פגע וברח.
  

• ליאור זך-מאור: מנצח הישראמן 2009 (תחרות איש הברזל הישראלית) ואחד מאנשי הברזל החזקים והמנוסים ביותר בארץ. פסיכולוג ספורט ומאמן טריאתלון במקצועו.
  

• מור שלזינגר (39): טריאתלטית, אשת ברזל מנוסה.
  

• אבישי טל: מנכ"ל TI, טייס באל-על ובשנה האחרונה גם שחיין TI שצבר קילומטרז' נאה בים הפתוח.
  

• שלמה אמיתי (55): שחיין תחרותי בעברו, אמור לחצות את תעלת הלמאנש במשחה שליחים בסוף ספטמבר הקרוב.
  

• עמי גינזבורג, (45): עיתונאי, שחיין ותיק ולאחרונה שחיין מים פתוחים שאף הוא מתעתד לצלוח את תעלת הלמאנש במשחה שליחים בספטמבר הקרוב.
  

• אמיר סלמן (50): בעברו, אלוף הארץ במשחים קצרים, מתאמן בקבוצת אקוותיקים גבעת-חיים.
  

• גידי שפרוט (34): שדרן בגלי צה"ל ועיתונאי במגזין "בלייזר" ושחיין TI.
  

איך מתכוננים?

משחה ארוך שכזה הוא אתגר – פיזי ומנטלי – גם לשחיינים מנוסים. "הסוד להצלחה בשחיית מרתונים הוא יעילות ולא כושר על אנושי", אומר גדי כץ. "באימונים לקראת משחה כזה, צריך להתמקד בצמצום העלות האנרגטית ולא, כמו שמקובל באימונים לקראת משחים קצרים ומהירים, במיקסום אספקת האנרגיה".

מקצת מן השחיינים מחר הקדישו בחודשים האחרונים כ-20 שעות בממוצע בשבוע לאימוני שחייה, כ-60 ק"מ של שחייה בשבוע אופייני. אך לא כולם יכולים להרשות לעצמם להקדיש נפחי זמן שכאלה לאימונים. כץ אינו מוטרד. "בניגוד לחשיבה הרווחת, כמות הזמן שיש להשקיע באימונים, גם לאתגרים מהסוג הזה, לא אמורה להיות בהכרח גבוהה", הוא אומר. "אימונים חכמים יכולים לחפות על מחסור בזמן אימון. העצה הכי טובה שאני יכול להשיא היא שבמקום 'לדחוף' המון קילומטראז' שחייה בכל אימון, ולעבוד רק על הסיבולת, הדבר שנכון יותר לעשות הוא להתאמן בעיקר על שיפור יעילות התנועה במים. בקיצור, יעילות וסיבולת הם שני יעדים משותפים ומעורבים בתוכנית אימונים כזו".

למה זה טוב?

ספורט השחייה הוא ספורט מיוחד. בשונה ממקצועות אחרים הוא אינו מעמיס על המפרקים, הוא מתאים לבני כל הגילים, לנשים ולגברים, לבריאים ולבריאים פחות, לרזים ולשמנים. העיסוק בשחייה, להבדיל מסוגי ספורט אחרים, הוא ברוב המכריע של המקרים חף מפציעות והעובדה שבמים משקל הגוף אינו משחק תפקיד, הופכת אותו לספורט מתאים במיוחד לאנשים עם בעיות משקל המבקשים לשלב עיסוק בספורט במאמץ להוריד במשקל.

אך כל זה ניתן לעשות, ואכן נעשה, בבריכות השחייה. מה הטעם לצאת למים הפתוחים באישון לילה?

"לבד מן האתגר האישי של כל אחד מהשחיינים שישתתפו במשחה מחר, יש למבצע שכזה מטרה ציבורית", אומר כץ. "אנחנו רוצים לקדם את העיסוק בשחיית מים פתוחים כספורט עממי. ואני מקווה

שמבצע כזה יסייע לא רק בהחדרת תודעת השחייה בים הפתוח, אלא שיוכיח שממש לא חייבים להיות שחיינים מקצועיים או ספורטאים צעירים וחסונים כדי לשחות מרחקים מהסוג הזה. אם חבורת 'קשישים' בני 45 פלוס יכולה אז כל אחד יכול!".

"הים 'דולק' כל השנה – חינם, זמין ומזמין", אומר כץ. "החזון שלנו ב-TI הוא לסייע להפוך את ספורט השחייה במים פתוחים לנפוץ לא פחות מהליכה או רכיבה על אופניים. היתרונות והתנאים ידאגו לשאר. מחר אנחנו הולכים לכתוב עוד עמוד בספר שחיית המים הפתוחים בישראל. הספר עדיין דק והפרקים בו מעטים, אבל הוא מתעבה והולך. אין לי ספק שבעקבות אירועים כאלו ודומים, ענף השחייה במים הפתוחים יתפוס תאוצה ובתוך פרק זמן לא ארוך, הספורט המקסים הזה יהפוך לנחלת הכלל".