שתף קטע נבחר
 

"אסור להעניש את תושבי ישראל"

הסופרים ג'וזף פיינדר וג'רמי בלקמן נגד כל החרמה תרבותית של ישראל, וטוענים כי הבעיה נעוצה בעיקר בתקשורת העולמית, וגם בממשלה שלנו. פיינדר: "אנשים פה לא יודעים את כל האמת"

האם גם סופרים יתחילו להחרים את ישראל בעקבות המוזיקאים ועכשיו גם מייק לי? אחרי גל החרמות המוזיקאים כמו ה"פיקסיז" ואלביס קוסטלו שהדירו את רגליהם מארצנו השותתת, נשאלת השאלה מה יקרה, אם בכלל, בשוק הספרים. בינתיים, היה זה איאן בנקס הבריטי, מי שכתב בין היתר את "מבוך הצרעות" הנפלא, שהכריז בצורה נחרצת שכתביו לא יתורגמו לעברית, אבל סביר להניח שבנקס הוא סנונית שלא מבשרת איזה אביב.


פיינדר. בחוץ לא יודעים את האמת (צילום באדיבות "ידיעות ספרים")

 

אפילו הנינג מנקל, מי שהיה על המרמרה, לא בטוח שהחרמת כתביו היא הדרך הנכונה להעביר את המסרים שהוא מאמין בהם. גם הוצאת "דני ספרים" נתקלה באיזה מו"ל אידיאליסט מדי, אבל מעבר לזה כנראה שעולם הספרים בנוי קצת אחרת.

 

"הרוב אצלנו בהוצאה מבוסס על קשרים אישיים", מודה למשל שרי גוטמן, מו"לית ועורכת ראשית של אחוזת בית. בכל זאת, ניסינו קצת למשש את הדופק בקרב הסופרים המתורגמים פה, ורובם החליטו לא להגיב בכלל. הרלן קובן וג'ומפה להירי למשל טענו מפורשות שאינם מתבטאים בנושאים פוליטיים. בכל זאת, מצאנו כמה בולטים שקפצו על ההזדמנות כדי לומר מפורשות את שעל לבם.

 

ג'וזף פיינדר האמריקאי, אחד מסופרי המתח המצליחים ביותר בעולם, שספריו ראו אור בהצלחה גם בארץ (בין היתר כתב את "השתלטות עוינת" ו"משחקי כוח", ידיעות ספרים), מבין את המחרימים, אבל לרגע לא חושב שהם צודקים.

 

בהכל אשמה התקשורת?

"יש לי הערכה גדולה למוזיקאים כמו הפיקסיז ואלביס קוסטלו שהחליטו להחרים את ישראל בעקבות המשט. אבל עדיין אני חושב שהם עשו טעות, אם כי אני מבין למה. הם לא הבינו את כל הסיפור, ובגלל זה אני מאשים גם את התקשורת המערבית וגם את הממשלה הישראלית, שלא ידעו לטפל בכל האירוע, והיו מאוד איטיים ומהוססים בתגובה", הוא אומר.

 

"בכל הנוגע למשט של מרמרה", מוסיף פיינדר, "אף אחד באמריקה או בבריטניה לא ידע שיום לפני כן אל גז'ירה שידרה ראיון עם אנשים שהיו על הספינה, וכמה מוסלמים שם קראו לרצח יהודים ותבוסה של ישראל בקרב. אז למה כמה מהמוזיקאים והסופרים הבכירים מעוניינים להחרים את ישראל? פשוט בגלל שהם לא יודעים את האמת, והיא שם, מתועדת, ומשום מה היא לא מוצגת כמו שצריך". 

 

לטענת פיינדר, כמאמר הקלישאה, דברים שרואים מכאן לא רואים משם, וההיפך: "רוב האנשים מחוץ לישראל לא יודעים לדוגמה שהרשות הפלסטינית מכחישת שואה. הספרים הפלסטינים מדברים על מלחמת העולם השנייה ולא מזכירים בכלל את השואה. מלומדים פלסטינים מופיעים בטלוויזיה ואומרים: 'לא היה דכאו או אושוויץ'. אני חושב שהרשות הפלסטינית מתנגדת לזכות של ישראל להתקיים. ילדים בעזה גדלים וחושבים שלא יהיו שלום כל עוד ישראל לא תושמד".

 

"סך הכל", מסכם פיינדר, "אני לא מאשים את קוסטלו - הוא באמת מהמוזיקאים שאני יותר אוהב - על כך שאינו יודע את כל הסיפור. אני בהחלט מאשים את ממשלת ישראל שתמיד היתה גרועה ביחסי ציבור. הם אולי ניצחו בקרב על המשט, אבל הם בדרך להפסיד את המלחמה כולה".


בלקמן. "להעניש תושבי ישראל - מוטעה מהיסוד" (צילום: שרה שץ) 

 

גם ג'רמי בלקמן, מי שכתב את רב המכר העולמי "פרקליט אנונימי" (יצא בעברית בהוצאת "כתר"), טוען שהכל קשור לאיך שהמציאות משתקפת: "כאוהד ישראל קשה לי לראות אנשים שלא רואים נכון את המציאות, ואת המקום המדויק של ישראל, המקום בו היא נאלצת להגן על עצמה. אני בהחלט גאה ומאושר שהספרים שלי מתורגמים לעברית. להעניש את תושבי ישראל בחרם תרבותי רק בגלל שהמדינה מנסה להגן על עצמה נראה לי מוטעה מהיסוד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מרמרה. הציתה את אש החרם
צילום: רויטרס
לאתר ההטבות
מומלצים