היום הארוך ביותר בשנה
מחר אפשר יהיה להכריז באופן רשמי על תחילת עונת הקיץ עם הגעתה של השמש לנקודה הצפונית והגבוהה ביותר בשמיים. יגאל פת-אל מכין אתכם ל"יום הארוך ביותר בשנה"
מחר, יום שני ה-21 ביוני, חל היפוך הקיץ הידוע בשמותיו העממיים: היום הארוך ביותר בשנה וכן תחילת הקיץ. מבחינה אסטרונומית מדובר בנקודה הצפונית ביותר שהשמש מגיעה אליה במסעה על פני כיפת השמיים.
לצופה המצוי בחצי הכדור הצפוני פירוש הדבר שבשעת הצהריים, השמש מתנשאת מעל האופק הדרומי בנקודה הגבוהה ביותר בשנה.
ההשפעה הראשונה של מצב זה היא שככל שהשמש גבוהה יותר בשמיים, כך היא מחממת באופן יעיל יותר את פני הקרקע. עובדה זו קשורה לאופן שבו קרני השמש פוגעות בקרקע (ככל שזווית הפגיעה גדולה יותר, סך הקרינה לשטח נתון גבוה יותר. זה דומה להבדל בין חימום הקרקע בקרני השמש בעת זריחתה, כשהיא נמוכה מעל האופק, ובשעת הצהריים) וכן לאופן שבו קרניה מוחזרות מהאטמוספירה.
שמש זועמת
האם סופה מגנטית עתידה לטלטל את העולם?
יגאל פת-אל
סערות מגנטיות חזקות המתרחשות על פני השמש הן המקור לתופעה המרהיבה של זוהר הקוטב, אולם המדענים חוששים שסערה חזקה שתתרחש בשנים הקרובות תגרום להפרעות מגנטיות כה חמורות עד שתשבש לגמרי את החיים בצפון אירופה
השינויים בגובה המשתנה של השמש מעל האופק הם הסיבה העיקרית לעונות השנה: כיוון שהשמש גבוהה יותר בחודשי הקיץ, פני הקרקע מתחממים באופן יעיל יותר.
אליפטיות המסלול של כדור הארץ ומרחקו המשתנה מהשמש במהלך השנה הם רק סיבה משנית להתחממות המוגברת. כדור הארץ מצוי במרחק הגדול ביותר מהשמש במסלולו דווקא בתחילת יולי, ולכן אליפטיות המסלול מקזזת במעט את השפעת גובה השמש מעל האופק בחצי הכדור הצפוני.
בחצי הכדור הדרומי כדור הארץ מצוי בנקודה הקרובה ביותר לשמש בתחילת חודש ינואר, סמוך לעיצומו של הקיץ שם, ולכן לשתי התופעות השפעה מצטברת. מסיבה זו הקייצים בחצי הכדור הדרומי חמים יותר מהקיצים בחצי הכדור הצפוני ולהיפך – החורפים בחצי הכדור הדרומי קרים יותר.
גובהה של השמש מעל האופק אינו משפיע באופן מידי על עונות השנה ושיא הקיץ חל בערך חודשיים לאחר היום הארוך ביותר בשנה. ההשפעה דומה לחימום מי בריכה על ידי השמש שמגיעים לשיא חומם בשעות הערב. כך גם לגבי שיא החורף החל כחודשיים לאחר היום הקצר ביותר.
ימים ולילות
ההשפעה השנייה של גובה השמש קשורה לאורכם של הימים והלילות. השמש מתווה מעגל על פני כדור השמיים. חלקו של המעגל מצוי מעל האופק וחלקו מתחתיו. כאשר השמש מצויה מעל האופק זהו יום וכאשר היא מצויה מתחתיו – לילה.
ככל שהשמש מצויה גבוה יותר מעל האופק בעת הצהריים, פירוש הדבר שחלקו של המעגל המצוי מעל האופק גדול יותר ומכאן – שפרק הזמן שהשמש מצויה מעל האופק גדול יותר. לכן, אורך היום גדל ככל שגובה השמש מעל האופק בעת הצהריים גדול יותר ומגיע לשיאו ב-21 ביוני.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET.
לפנייה לכתב/ת 
