גינוי מברלין: שר הפיתוח הגרמני לא ייכנס לעזה

גרמניה גינתה בצהריים (יום א') את החלטת ישראל לאסור את כניסתו של שר הפיתוח הגרמני, דירק ניבל, לרצועת עזה - וכינתה את ההחלטה "טעות חמורה". ניבל, העושה בישראל, ביקש להיכנס לרצועה כבר במהלך ביקורו הנוכחי והמגעים בין ברלין לירושלים בנושא נמשכו לאורך שבועות ארוכים.

בראיון אמש לרשת הטלוויזיה הגרמנית ZDF אמר ניבל כי הוא מקווה לבקר במתקן לטיהור שפכים המוקם במימונה של גרמניה ברצועת עזה. הוא הביע את כעסו על החלטת ישראל ואמר כי "אם ישראל מצפה לקבל תמיכה למדיניות החדשה שלה בכל הקשור לעזה, היא חייבת לדאוג קודם כל ליותר שקיפות ושיתופיות. לעתים ממשלת ישראל אינה מקלה על ידידיה להסביר מדוע היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת". 

ניבל, חבר המפלגה הליברל-דמוקרטית (FDP), הוסיף כי החלטת ישראל להקל במצור על רצועת עזה "אינה מספיקה" וכי עליה לעמוד במחויבויותיה. "ממשלת ישראל צריכה להיות ברורה ביחס לשאלה כיצד היא תשתף פעולה עם ידידותיה הבינלאומיות בעתיד", אמר השר הגרמני.

הבוקר דיווח העיתון "סודוייטשה צייטונג" כי הפרלמנט הגרמני מתכוון לפרסם קריאה חוצת מפלגות, הקוראת לישראל לאפשר העברת סיוע הומניטארי לרצועת עזה דרך הים. לפי הדיווח, הקנצלרית אנגלה מרקל ויתר מפלגות הקואליציה תומכת במהלך, כמו גם מפלגת האופוזיציה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) והמפלגה הירוקה.

ידיד אמת של ישראל כועס ומאוכזב

דירק ניבל נחשב לאחד מידידיה האמיצים של ישראל בגרמניה, ועומד כסגן נשיא אגודת החברות גרמניה-ישראל. סירוב ירושלים לאפשר לו להיכנס לרצועה, גרם לו לביקורת חריפה. בשיחה עם ynet אמר ניבל כי הסיוע הגרמני לרשות הפלסטינית מסתכם בכ-42 מיליון אירו לשנה. כ-90% מבארות המים בעזה סובלים מהמלחת יתר או מזיהומים שונים וכ-80 אלף קוב שפכים לא מטוהרים נשפכים בכל יום לים התיכון.

"מחצית הסיוע הגרמני לפלסטינים נועד לתשלומים על החשמל בעזה, ובתור האחראי על כך עלי ללכת ולבדוק מה נעשה שם עם כספי משלם המסים הגרמני", אמר ניבל בשיחה עם ynet. לדבריו, קיים יתרון מדיני ברור לישראל ולפלסטינים בהקמת מתקן הטיהור - שמירת ניקיון חופי עזה ודרום ישראל.

"בזמן שרבים בחו"ל טוענים שאין מה לדבר עם הישראלים, רצינו להראות ששיתוף פעולה והידברות איתה משיגה תוצאות טובות יותר מעימות. רצינו להראות שישראל היא פרטנר שאפשר לסמוך עליו", אמר ניבל. גורם דיפלומטי אחר הוסיף כי הקמת מתקן הטיהור "היתה עשויה להפחית את הלחץ הבינלאומי מעל ישראל, בכך שהיתה מראה שיש אפשרות לטפל במשבר ההומניטארי ברצועה יחד עם ישראל".

"זוהי אכזבה אישית בשבילי בתור חבר טוב של ישראל. תכננתי להיכנס לעזה ולנצל את הבמה שם כדי לגנות באופן חד-משמעי את ירי הרקטות על ישראל", סיכם ניבל אך הדגיש כי היחסים בין גרמניה לישראל אינם נתונים במשבר. הגורם הדיפלומטי הוסיף: "העמדה שמונעת מאיתנו להכניס סיוע הומניטארי לעזה פוגעת באמינות הישראלית. לא היתה לנו כל כוונה ליצור קשר עם חמאס, התכוונו להתעלם ממנו במופגן ולבקר אותו".

דובר משרד החוץ, יגאל פלמור, אמר בתגובה כי מדיניות ישראל בשלוש השנים האחרונות היא שלא לאפשר לפוליטיקאים בדרג בכיר להיכנס לרצועת עזה. "לא מדובר כאן בהחלטה אישית נגד ניבל, שהוא אורח רצוי, וגם הפרויקט שהוא רוצה לקדם חשוב וחיובי מאוד מבחינתנו. חמאס משתמש בביקורים כאלה באופן מניפולטיבי כדי להציג כאילו נפרץ הבידוד הדיפלומטי שלהם בזירה הבינלאומית".

"אילו רצתה גרמניה רק לקדם את נושא הקמת מכון הטיהור, מה ביקור בעזה היה עוזר? אם יש בעיות, הרי הם חייבים לשוחח עמנו. אילו רצה לדעת מה קורה עם כספי משלם המסים, יכלה גרמניה לשלוח פקיד או מנהל משרד ולא פוליטיקאי, ואנחנו לא היו מונעים את כניסתם. אילו נתנו לניבל להיכנס, איך היינו אומרים 'לא' לשרים ממדינות אחרות?".