"ייבוא סדרות מישראל זה טרנד חולף"
המפיק והיוצר אד רדליך ("הפרקליטים", "ללא עקבות") חושב שהיום כבר לא נותנים סיכוי לסדרות ושהטרנד האמריקני לייבא סדרות ישראליות יעבור מן העולם בקרוב. ומה הלאה? בראיון מיוחד ל-ynet הוא מדבר גם על הפרויקט הבא שלו
רדליך. "כל אחד מ'הפרקליטים' יכול היה להחזיק עונה שלמה על הגב"
זה קורה במסגרת סדנאות הקולנוע והטלוויזיה "תל אביב - לוס אנג'לס", סדרת אירועים שמתקיימת בימים אלה (18-25 ביוני) בסינמטק תל אביב, בשיתוף הפדרציה היהודית של לוס אנג'לס. אחד מבכירי המרצים בסדנאות הוא אד רדליך, מפיק ותסריטאי שחתום בין היתר על הצלחות גדולות כמו "הפרקליטים" (לצד דיוויד אי. קלי), "פליסיטי" ו"ללא עקבות".
"הפרקליטים". רדליך שמר על הקשר בין היוצר לכוכבים
את רדליך, יהודי טוב הנמצא בשנים המאוחרות לעשור החמישי בחייו, מצאנו לאחר הרצאה מוצלחת בסינמטק. "נראה לי שהם התעניינו", הוא מספר, "התמקדתי ביחסים בין מפיק לכותב, משהו שצברתי בו ידע רב במהלך השנים".
היחסים האלה עלולים לפגום בסדרה, אם לא שומרים עליהם בקפידה.
"ברור. אם לא אותו אדם אחראי על שני התחומים, חייבים לעבוד בהפרדת כוחות אבל גם בהבנה שאתם שם כדי להשלים זה את זה".
ואיך זה היה במקרה של דיוויד אי. קלי ושלך ב"הפרקליטים"?
"זו דוגמה לעבודה טובה בעיניי. הוא, למשל, מעולם לא הגיע לסט הצילומים. אולי רק פעם או פעמיים. את הקשר בינו לבין השחקנים אני ביצעתי, ככותב הפרקים והמפיק בשטח".
מה היה הסוד של הסדרה, שכבשה לא רק את מי שמתעניין במשפט?
"אחרי שנים של 'פרקליטי אל.איי', אנחנו תמיד צוחקים, רצינו ליצור משהו שלא מבוסס על אנשים שעומדים וצועקים, ו'הפרקליטים' היתה כזאת. היא אמנם התבססה על עורכי דין, אבל הדמויות היו עולם ומלואו, לא משהו שאתה רואה היום בטלוויזיה. אגב, זה נכון לגבי דמויות המשנה הרבה יותר מהדמות הראשית של בובי".
וזה בלי בלונדינית הורסת אחת אפילו.
"אבל מצד שני יש לך צוות של אנשים מוכשרים מאוד. תמיד אמרנו שכל אחד מהם יכול להחזיק עונה שלמה על הגב, מה שאי אפשר להגיד על הרבה סדרות שעושים כיום, עם הרבה בלונדיניות".
מאז "הפרקליטים" ואולי גם "ללא עקבות", סדרות מחזיקות פחות זמן.
"וזה חבל מאוד. בראש ובראשונה זו שאלה של מזל, שכוללת בתוכה אלמנטים של מצב כלכלי באולפני ההפקה ושיבוץ שאינו בידי היוצרים, כמו גם חוסר היכולת לדעת תמיד מה באמת הצופים רוצים לראות באותה נקודת זמן.
"ללא עקבות". "בהתחלה לא התחברתי"
"כשעשינו את 'ללא עקבות', למשל, לא חשבתי שזו תהיה הצלחה גדולה. למען האמת השתעממתי בהתחלה מהתסריט, שהייתי שותף בו. רק בהמשך התחברתי אליו".
אבל נדמה שסבלנות האולפנים קצרה מאי פעם, לא נותנים סיכוי להצלחה ופשוט מבטלים סדרות בלי אבחנה.
"כן, בעבר היו נותנים לסדרה זמן רב יותר לנשום. לפעמים זה טוב כי צריך לדעת מתי להגיד 'לא', אבל לפעמים זה נורא. לאשתי, למשל, היתה תוכנית בשם 'Kidnapped', אבל שיבצו אותה אחרי 'לרדת בגדול' ב-NBC, אז מי בדיוק אתה חושב שצפה בה? אף אחד, ולכן הסדרה ירדה, למרות שהיתה מעולה.
"הפרקליטים". "היום כבר לא נותנים צ'אנס"
"לפני 15 או 20 שנה, סדרות שלא הצליחו המשיכו הלאה וזכו באמון הרשתות. היום רק מסתכלים על המספרים. אבל אי אפשר להאשים אף אחד. הרשתות מפסידות כסף וגם האולפנים. אף אחד לא יכול להרשות לעצמו לחכות מאה פרקים עד שיתחילו להרוויח מהעסק, ולכן מעדיפים לבטל".
יש את המקרה המצער של "Flashforward" שבוטלה אחרי עונה אחת בלבד.
"אני נמניתי על הצופים האדוקים שלה וכך גם בני בן ה-13. הוא היה הרוס כשנודע שהיא לא תמשיך לעוד עונה. ליום הולדתו הוא ביקש לפגוש את אחד היוצרים ולשאול כל מיני שאלות שנותרו פתוחות. סידרתי לו את זה".
הכל נשאר במשפחה
רדליך, שהזכיר לא מעט פעמים בשיחה את אשתו, נשוי לשרה טימברמן, מפיקה עצמאית העובדת ממש כמוהו בתעשיית הטלוויזיה האכזרית, וכאמור גם למדה על בשרה את הקושי שבתחום.
"פלאש פורוורד". שילמה את המחיר
"אנחנו מסתדרים נהדר. אנחנו ביחד מאז שהיא היתה בת 12 ואני בן 16, נפגשנו באיזה מחנה קיץ והיינו שני היחידים מגריניץ' וילג' בניו יורק. התיידדנו ונשארנו ביחד עד היום", הוא מספר.
"חיי היומיום שלנו מורכבים, אבל אפשריים. אנחנו לא מפריעים זה לזו בעבודה, אבל גם יודעים להתייעץ. אגב, היא אמנם מפיקה, אבל גם כותבת מחוננת. הייתי רוצה מאוד שהיא תכתוב. אני רואה את הפתקים הקטנים שהיא משאירה בבית, היא עוד תכתוב משהו גדול בעתיד". טימברמן, כמו רדליך, הגיעה לארץ על מנת להרצות במסגרת הסדנאות.
על מה אתה עובד כיום?
"הסוד הגדול שלי הוא 'Revolution'. הסדרה החדשה שאני עובד עליה בכל המרץ כרגע ותזכה כנראה לפיילוט. מדובר בדרמת מדע בדיוני שמבוססת על המהפכה בארצות הברית, אבל בגרסה עתידנית.
"In Treatment". "נראה כאילו הגיעה ממקום אחר"
"העלילה מתרחשת בשנת 2180, כאשר מעין קולוניית חלל שמרכזת את מה שנשאר מארצות הברית שולטת בחלקים נכבדים מדרום אמריקה ומאירופה, אך מבקשת עצמאות מארצות הברית. זה בעצם סיפור עצמאותה של ארצות הברית, רק לא כאפוס היסטורי שלא יעניין אף אחד".
יצא לך לצפות בסדרות ישראליות?
"לא, אבל מאוד אהבתי את הגרסה האמריקאית ל'בטיפול'. אני חושב שעשו שם עבודה נהדרת, אפילו בחלקים שזה נראה כאילו נלקח ממדינה אחרת, ובייחוד בקטעים של הטיפול בטייס. אני באמת רוצה לראות את הגרסה העברית של זה, וגם את 'חטופים' שנלקחה לרשת FOX".
שתי סדרות נוספות שנמכרו לארצות הברית הן "רמזור" ו"הבורר". מה יש לאמריקאים מהתכנים הישראליים?
"זה הכל עניין של טרנד, וטרנדים הם דבר חולף. פעם היו אלה הסדרות הבריטיות שכבשו את אמריקה, בהמשך היה גל של תוכניות צרפתיות. היום ישראל היה הדבר הלוהט וזה מורגש בכל התעשייה בלוס אנג'לס. כולם מדברים על זה. אבל אתה יודע, גם זה ייגמר בשלב מסוים".
אולי כשיבינו ש"הבורר" בעצם דומה מדי ל"סופרנוס"?
"אני בספק. אין שום קשר בין אם זה דומה למשהו שעשו כבר או לא לבין ההצלחה בארצות הברית. ברגע שזה מגיע ממדינה אטרקטיבית לתעשייה, זה מעניין ואני אפילו חושב שאפשר לקבוע בזהירות שהסדרות האלה גם יצליחו. ממש כמו הבאזז שהיה על 'בטיפול', ישנו עכשיו על 'רמזור' ויהיה בעתיד כנראה גם על סדרות ישראליות נוספות".
