לקחו מאיתנו את הדבר שאנחנו הכי טובים בו
גבר, היום אתה צריך להיות גם רגיש וגם מחוספס. אתה חייב להיות גם קרייריסט וגם לחזור מוקדם כדי להיות אבא טוב. גם שמפו וגם קונדישנר. וזה כבר לא לגמרי פשוט
אף פעם לא היה פשוט להיות גבר. עם זאת, הדרישות היו ברורות. פשוט "תהיה גבר". תהיה הגיוני, אל תילחץ מכל שטות, תמצא עבודה טובה, תהיה קצת מחוספס מבחוץ מתוק מבפנים - והכל יסתדר.
גם מבחינה חיצונית הדרישות היו הגיוניות: תזרוק משהו על עצמך, תשתדל להריח טוב, ואם אתה רוצה להשקיע ולהתיפייף - תתגלח. זהו. כל מה שמעבר נחשב כבר להשקעה לקראת אירועים חשובים, למשל החתונה שלך. דרך אגב, גם אז עשית את זה כדי שאשתך לעתיד תרד לך מהגב ותוכל לחזור לראות טלוויזיה או לשחק בפלייסטיישן.
היום הכל השתנה. ו'סססעמו, לקחו מאיתנו את הדבר שאנחנו הכי טובים בו - להיות פשוטים. היום אתה גם רגיש וגם מחוספס. אתה חייב להיות גם קרייריסט וגם לחזור מוקדם כדי להיות אבא טוב. גם שמפו וגם קונדישנר.
הגבר החדש הוא סוג של סופרמן מרובה ניגודים. אתה צריך לטפח את עצמך, לעשות לייזר כדי שלא תהיה שעיר כמו קוף, אבל לא להיות חלק כמו סרנגה. להתלבש ולהיראות תמיד טיפ טופ, אבל לשים לב שלא תהיה לבוש טוב מדי, אחרת יחשבו שאתה הולך למצעדי הגאווה לא רק בגלל המוזיקה.
כולם שיחקו אותה כאילו יש להם ביצים משיש עם ציפוי פלטינה
שימו לב, מי היו בגיבורים של פעם? שון קונרי (שהיה ועדיין יש לו סוודר מכובד על החזה) המפרי בוגארט, ג'ון וויין, קלינט איסטווד ועוד רבים וטובים. אף אחד מהם לא חשב לרגע להראות איזה סוג של רגישות או מטרוסקסואליות. כולם שיחקו אותה כאילו יש להם ביצים משיש עם ציפוי פלטינה.
לא רק שם דברים הסתבכו, גם גידול ילדים לא נעשה פשוט יותר. פעם גבר היה האבא המחנך. הוא היה אחראי להחלטות המשמעותיות בבית והיה הדמות שעליה אמרו "חכה חכה שאבא יחזור" - ולכל הילדים היה ברור שהם הולכים לחטוף על הראש. היום אבא נעשה חבר של הילדים. ופה רגע צריך לעשות הבחנה: אבא טוב הוא לא אבא מכה או משהו כזה, אבא צריך לאהוב כמו אמא, אבל עדיין, מישהו צריך להיות "השוטר הרע" בבית, או לפחות הסמכותי.
רוב הבנות שהעליתי את הבעיה בפניהן אמרו שהן רוצות גבר שיהיה בסופו של דבר "גבר" ולא בחורה, אחרת עדיף כבר להיות לסבית. אז למה הגבר השתנה? כי יש הבדל בין החשיבה למה "שאנחנו רוצים" לבין מה שאנחנו חושבים ש"צריך להיות".
גבר בסופו של דבר הוא יצור פשוט
אשה יקרה התלוננה שהבעיה עם נשים היא שהן מנסות כל הזמן לשנות את הגבר שלהן, ואז בוכות שזה לא הגבר שהן התאהבו בו. נראה לי שזה די מסכם את הבעיה. אי אפשר לבקש ממישהו שבסופו של דבר יש אינסטינקטים של שימפנזה, רגישות של גורילה ועדינות של אורנג אוטאן להיות רגיש ועדיין לצפות שהוא יחזור לאותם אינסטינקטים בכל רגע שלא נראה לבחורה מתאים.
גבר בסופו של דבר הוא יצור פשוט. הוא מסוגל לבצע פעולה אחת, מסובכת ככל שתהיה, אבל רק פעולה אחת. גם טייס אף 16 עם יכולות קואורדינציה מעולות ומדהימות יכול בו זמנית רק להטיס מטוס. הוא לא יכול גם לחשוב על הקניות במכולת, אם הוא רזה באחרונה, ותוך כדי להסתכל במראה כדי לבדוק אם יצא לו חצ'קון חדש. גם מבחינה רגשית לא מדובר ביצור מפותח במיוחד. הוא מסוגל ליכולת ניתוח והבחנה של סיטואציה אחת בכל פעם. אשה מסוגלת להסיק מאמירת "בוקר טוב" רגילה במסדרון וחולצה חדשה שהגבר לובש שכנראה הוא מתחיל מערכת יחסים חדשה. גבר פשוט לא ישים לב לחולצה החדשה.
אין מה לעשות, בסופו של דבר זמנים משתנים. אין היום ברירה אלא פשוט להודות בכך שהיום הכל יותר פוליטיקלי קורקט ויותר יוניסקס. יותר אפור ומורכב מהדור של ההורים שלנו. גם נשים מתלוננות שפעם מספיק היה להיות אמא טובה ודואגת והיום צריך גם להיות אשת קריירה ומאהבת בלתי נלאית.
אבל בחייאת... דווקא את הפשטוּת לקחו לנו???
לפנייה לכתב/ת 
