ישראל תיאבק ביהלומי הדמים של זימבבווה?

לפי עדויות שונות, זימבבווה מפירה את התחייבויותיה וממשיכה לסחור ביהלומים המופקים תוך הפרות קשות של זכויות אדם, השתלטות הצבא על מכרות, ניצול עובדים מקומיים והעברת כסף לחברות הקשורות למפלגתו של הנשיא רוברט מוגאבה, אחד המנהיגים המנודים ביותר בעולם.

עבודה בכפייה, שחיתות, גירוש תושבים

לקראת הכינוס, פרסם ארגון זכויות האדם "Human Rights Watch" שבסיסו בניו-יורק, דו"ח מעודכן הסוקר את המצב הקשה במכרות היהלומים במחוז מרנגה שבמזרח זימבבווה. מחברי הדו"ח קוראים לממשלות ולארגונים הלוקחים חלק בתהליך קימברלי שלא לאפשר לזימבבווה לייצא יהלומים מהאזור, שרובו הגדול נמצא בשליטת הצבא, ומקצתו הועבר לידי שתי חברות בעלות קשרים למפלגת השלטון. מהדו"ח עולה כי עבודה בכפייה וגירוש תושבים מבתיהם הם עדיין עניין שכיח באזור.

קרול בוגרט, סמנכ"לית הארגון, הגיעה לישראל בניסיון להפעיל לחץ על מדינות תהליך קימברלי. בשיחה עם ynet אמרה כי החלטה מצד אנשי תהליך קימברלי לאפשר את ייצוא היהלומים מהאזור טומנת בחובה סכנות רבות ותגרום להידרדרות המצב ההומניטארי בשטח. "בזימבבווה ניסינו כבר הכל", אומרת בוגרט.

לדבריה, "תהליך קימבלי מחויב להפסקת התופעה, ואנחנו חושבים שיש לעשות בו שימוש כדי לנסות לשנות את פני הדברים בזימבבווה. זה כלי לא מושלם, אבל אנחנו לא חושבים שזה לגמרי בזבוז זמן. יהלומים שהופקו

באזורים שבהם מתרחשות הפרות זכויות אדם מזעזעות עדיין מגיעים לצרכנים. התהליך נותן לנו זמן ומקום לדבר על זה ולהתקדם. התרשמתי שאנשי העסקים נמצאים בצד הנכון, וקרובים בעמדתם לארגוני זכויות האדם. יכול להיות שאלו שמוכרים את היהלומים הלא מעובדים, תומכים פחות".

מפקח מטעם תהליך קימברלי, אבּי צ'יקאני, ביקר בזימבבווה והמליץ להתיר את חידוש מכירת היהלומים משדות מרנגה, בזמן שהממשלה המקומית מתחייבת להשיג את כוחותיה מהאזור ולשמור על הסדר כחלק מתוכנית ארוכת טווח, שלא הוגדר לה תאריך יעד. אך "Human Rights Watch", כמו גם גופים לא ממשלתיים אחרים, ממשיכים לטעון כי זימבבווה אינה מחויבת לתהליך. גורמים בפרלמנט ובממשלה סיפרו לחוקרי הארגון כי ההכנסות מיהלומי מרנגה, שהיו יכולות לתרום רבות לכלכלת המדינה ולהיות מופנות לחינוך ופיתוח, מגיעות לידי האליטה הצבאית והשלטונית.

חוקר מקומי שחשף עדויות נעצר בזימבבווה

הרשויות ממשיכות למנוע מארגוני זכויות אדם להגיע למחוז מרנגה, ולאחרונה אף עצרו את ראש הארגון המקומי "המרכז למחקר ופיתוח", שהעביר לידי צ'יקאני מסמכים המעידים על המצב הקשה במרנגה. למרות שמעצרו של ראש הארגון, פראי מגוּווּ, התרחש בעקבות פגישתו עם המפקח צ'יקאני, והפשיטה על משרדי הארגון התקיימה יומיים בלבד לאחר הפגישה, צ'יקאני מעולם לא הגיש תלונה רשמית לשלטונות, ולא ראה במקרה הוכחה לכך שזימבבווה נוקטת יד קשה נגד אלו החושפים את ההפרות והאלימות.

בוגרט הסבירה כי המטרה העיקרית של HRW היא למנוע מתהליך קימברלי לקבל את המסקנות של צ'יקאני. "המפקח טוען בדו"ח שלו כי הכל בסדר במרנגה. אנחנו ואחרים טוענים שזה לא כך, ולכן השאלה היא אם הם יקבלו את המלצתו להתיר ייצוא ממרנגה".

חבר בפרלמנט של זימבבווה אמר לארגון כי קצינים ובכירים בממשלה, וכן עובדים בשתי החברות הפרטיות במרנגה הם הנהנים היחידים מהכנסות היהלומים. לדבריו, "המשאבים הטבעיים שלנו במרנגה נבזזים מדי יום בהיקף נרחב. ולמרות זאת, הממשלה מעלימה עין ומעמידה פנים.... ורוצה שמנגנון התיעוד של תהליך קימברלי והעולם יאמינו שהכל בסדר במרנגה".

במדינה שכעשירית מתושביה נגועים בנגיף האיידס וילדים רבים סובלים מתת-תזונה, מתן אישור בינלאומי להברחת יהלומים ממרנגה אינו פגיעה רק בתושבי האזור, אלא מתן לגיטימציה להמשך הידרדרות המצב הכלכלי וההומניטרי ופגיעה בחייהם של כלל האזרחים.

על היכולת של ישראל להשפיע על ההחלטה שתקבע את גורל יהלומי הדמים ממרנגה, אמרה בוגרט כי "כשעומדים בראש התהליך יש לך יותר כוח. התהליך עובד על קונצנזוס וזו בעיה, אבל המדינה העומדת בראש התהליך יכולה להשפיע. זה אתגר דיפלומטי, והאג'נדות של הגופים השונים מתנגשות. לישראל יש הזדמנות להוביל מאבק חשוב למען זכויות אדם, ואנו מאמינים שעליה לעשות זאת".