כנראה שדונגה יודע מה הוא עושה
המבקרים טענו שהוא משעמם ושאיתו תציג נבחרת ברזיל קמפיין כושל. אבל, מסתמן שלמאמן הסלסאו יש דרך, שמזכירה את זו של הזכייה ב-94'. תומר גנור מפרגן אחרי ה-1:3 על חוף השנהב
כמה ירדו על דונגה. המבקרים טענו שהוא משעמם ושבהדרכתו תציג נבחרת ברזיל את הקמפיין הגרוע בתולדותיה. הם המשיכו והתלוננו על בחירת השחקנים לסגל, ועל דרך הצבתם במגרש. אחד מידידי הברזילאים, אף שלח לי הודעת טקסט ובה כתב: 'איזה משחק גרוע', שניות לפני המסירה הגאונית של קאקה לשער הראשון של לואיס פביאנו. אבל, עם תוצאות לא ניתן להתווכח, וכנראה שהמאמן יודע מה הוא עושה.
גם אחרי ה-1:3 על חוף השנהב, ברזיל לא יכולה להיות בטוחה שהיא תזכה במונדיאל. שיטת הנוק אאוט גורמת לכך שמשחק אחד לא טוב, טעות אחת של שחקן או שופט - וארבע שנות עבודה יורדות לטימיון. אבל, מסתמן שלסלסאו יש שיטה, יש קו ויש דרך. נכון, יש הרבה דקות מתות ומעצבנות ללא יותר מדי תחכום, אבל הכיוון חיובי.
אפשר להתווכח בלי סוף על ההחלטה להשאיר את רונאלדיניו, פאטו, אדריאנו, דייגו וניימאר מחוץ לסגל, אבל התוצאה הסופית קובעת בסופו של דבר. תואר, אם יגיע, יציב את ההחלטה של דונגה באותו קנה מידה כמו זו של לואיס אראגונס, לא לזמן את ראול לסגל ספרד ביורו 2008.
עברו ימי המשולשים
לאוהדי ברזיל לא מספיקים נצחונות. הם רוצים 'זוגו בוניטו' (כדורגל יפה). הבעיה היא שבמאה ה-21 אפשר לספק עקבים ומשולשים רק כאשר מובילים 0:3. הכדורגל הישן מת מזמן, ועברו הזמנים שאם ברזיל היתה סופגת ראשונה, כל ילד ידע שהיא תגיב ברביעייה. בקצב הרצחני של היום, המשמעת הטקטית הינה ערך ראשון במעלה.רוביניו סטה מהקו של דונגה בדקות הראשונות. הוא לא היה מהבולטים (בזבז הזדמנויות והסתבך בדריבלים מיותרים). זה אולי הדליק את הקהל, אבל אם ברזיל לא היתה מנצחת, סביר להניח שהוא היה משלם את המחיר, כי אצל דונגה אין כוכבים.
לואיס פביאנו סבל מבצורת? הוא סיפק צמד (נכון, אחד ביד, אבל את הסחורה הוא נתן) והזכיר מי היה מלך השערים במוקדמות. קאקה היה רדום עד עכשיו? הוא חזר בגדול עם שני בישולים לקראת השלבים המכריעים של הטורניר. חבל רק ששחקן הוגן כמוהו נגרר לפרובוקציות והורחק, ומזלו שישלם את המחיר רק במשחק הבלתי קובע נגד פורטוגל.
עמוד השדרה של ברזיל
לברזיל של דונגה יש מבנה ועמוד שדרה. יש לה את לוסיו הבלתי נגמר ואת ז'ואן במרכז ההגנה. מישהו טען שלוסיו זקן? האיש סיים עונה עם אליפות, גביע וזכייה בליגת האלופות עם אינטר, ויכול להוסיף לכך זכייה שנייה בקריירה במונדיאל.לא פחות מההברקות של קאקה והשערים של פביאנו, חשובים בנבחרת צמד הקשרים האחורים - אלאנו ופליפה מלו. האחרון כמעט נזרק מיובנטוס בתקופת צ'ירו פרארה, אבל מבצע עבודת קודש בסלסאו בשבירת התקפות היריב, והפיכתן להתקפות נגד. הראשון מתקל ונלחם, וגם מוסר וכובש שערים. מייקון תורם כרגיל גם בהגנה וגם בהתקפה בצד ימין. חבל רק שמול חוף השנהב לא השתמשה ברזיל באותה המידה באגף השמאלי של מישל בסטוס, שהיה אחד הבולטים מול צפון קוריאה.
כשהנבחרות התבקשו לשלוח רשימה של 30 שחקנים לפני המונדיאל (לפני צמצום הסגל ל-23), הודיע דונגה מראש מי הם ה-23 הסופיים. הוא לא רצה לעורר ספקולציות, ובכך הוכיח שהתוכניות שלו מגובשות. הוא לא מעוניין בכוכבים מנופחים כמו רונאלדו ורונאלדיניו ב-2006, שיעכירו את האווירה.
אצלו אולי לא יהיו עקבים וריקודים כמו אצל טלה סנטנה המנוח ב-82', אבל גם לא את איבודי הכדור המטופשים, שגרמו לאותה נבחרת לאבד את התואר. רק כשהשחקנים החלו להשתעשע במצב של 0:3 מול חוף השנהב, ולאבד את האיזון בגלל העבירות הקשות של היריבה, הם ספגו. לפני כן, דידייה דרוגבה לא הורגש והקישור של הפילים לא הצליח להפעיל אותו כמעט.
זכרונות מ-94'
דונגה, למי ששכח, היה הקפטן של הנבחרת הברזילאית שזכתה במונדיאל ב-94'. אז היו לה רק שני גאונים בחלק הקדמי - רומאריו ובבטו, כשבקישור שיחקו ארבעה 'גרזנים': זיניו, מאזיניו, דונגה ומאורו סילבה.
זו היתה ברזיל הראשונה שסטתה מהמסורת של ה'ז'וגו בוניטו', דבר שגרם לביקורת על קרלוס אלברטו פריירה, אבל זו גם היתה הנבחרת שהחזירה לברזיל את הגביע אחרי 24 שנים מיובשות. גם פריירה, כמו דונגה כיום, למד בזמנו את לקח הכישלון הגדול באיטליה 90', כישלון לו היה שותף גם דונגה עצמו כשחקן.
ברזיל הנוכחית פחות אפורה מזו של 94', מכיוון שיש לה גם את קאקה בחלק הקדמי לצד לואיס פביאנו ורוביניו, אבל הדרך שלה מזכירה את אותו הדור. גם אז זה התחיל עם 0:2 לא משכנע מול רוסיה, ונמשך בהצגה מול יריבה אפריקנית, 0:3 על קמרון.
בכלל, הטורניר הנוכחי מוכיח פעם נוספת עד כמה התחזיות וההימורים לא שווים הרבה. מי זוכר עכשיו את הביקורת על דייגו מראדונה, אחרי שני המשחקים המוצלחים של ארגנטינה? אבל, כמובן שבמקרה של הדחה בשלב הנוק אאוט, כולם ייזכרו באיטיות של שחקני ההגנה של האלביסלסטה.
אותו הדבר לגבי ספרד. כולם נהנים לחבוט בה, אבל בעוד מספר שעות היא עשויה לצבור שלוש נקודות מול הונדורס, ואם תעלה לשלב השני היא תפגוש כנראה את ברזיל. ומה אם בשמינית הגמר תצליח אלופת אירופה להדיח את אלופת דרום אמריקה? מישהו יזכור את ההפסד שלה לשווייץ?
ומה עם גרמניה? עד יום שישי האחרון היא נראתה בעיני הפרשנים כמועמדת הבכירה לזכייה אחרי ה-0:4 מול אוסטרליה, אבל הסרבים טרפו את הקלפים. ולא שאין כשלונות גמורים. צרפת שנמצאת בדרך להדחה הציגה יכולת מבישה וגם האנגלים עלובים, למרות שהם יכולים עדיין לשנות את הכל. כנ"ל לגבי האיטלקים.
הכישלון של הנבחרות האפריקניות צורם, בייחוד לנוכח הציפיות להצלחה מצידן ביבשת המארחת. כשיבשת אסיה, להבדיל, אירחה את הטורניר ב-2002, הגיעה יפן לשמינית הגמר ודרום קוריאה לחצי הגמר.
הפעם, ניצחון בודד של גאנה עד כה מהווה מאזן גרוע במיוחד. האסיאתיות מצליחות יותר מהאפריקניות גם הפעם. מי שמרשימות במיוחד הן הנבחרות מדרום אמריקה, כשמכסיקו התוססת משלימה ייצוג לטיני וחגיגה ענקית. כבר כתבתי שהימורים לא שווים הרבה, אבל למי שמתעקש: ברזיל נגד ארגנטינה בגמר.
לפנייה לכתב/ת 
