זהירות: צילומי שיניים מעלים סיכון לסרטן

לפני כשלוש שנים ביקשתי מרופא השיניים הצעת מחיר לטיפול נרחב. לפני שהתחייב, ביקש הרופא שאעבור סדרת צילומים במכון לצילומי רנטגן דנטליים. במחצית הדרך הטיפולית נדרשתי לחזור על כמה צילומים, ואף לשדרג חלק מהם בצילומים מדויקים ובעלי עוצמת קרינה גבוהה יותר. עודף הצילומים כלל לא הטריד אותי. בסך הכל צילומי שיניים‭...‬ לא חשבתי אז שבעצם נחשפתי לכמויות קרינה מטורפות.

מה שנחשב עד לאחרונה כמעט זניח הפך לאימת הרופאים. החודש התפרסמו תוצאות של מחקר בריטי שהדליקו נורת אזהרה אדומה ומהבהבת מעל צילומי הרנטגן הדנטליים. במחקר, שבדק יותר מ‭300-‬ חולים בסרטן בלוטת התריס, נמצא שצילומי רנטגן חוזרים הם ככל הנראה הסיבה לעלייה הדרמטית בסיכון ללקות במחלה.

בעקבות הממצאים דרש ראש צוות החוקרים, ד"ר אנג'ום ממון מבית הספר לרפואה בברייטון וסאסקס, שרופאי השיניים יעצרו ויחשבו פעם ופעמיים לפני שהם דורשים בצורה גורפת צילומי רנטגן כחלק משגרת הבדיקות. לדבריו, זהירות מיוחדת יש לנקוט כשמדובר בילדים.

CT מקרין פי ארבעה 

מהם סוגי הצילומים הדנטליים הקיימים? מסביר ד"ר צביקה לסטר, מנהל המחלקה לפה ולסתות בבית החולים פוריה:

• צילום בודד: מופק בקליניקה של הרופא ונותן מידע על תופעות חולניות בעצם וברקמות שעוטפות את השן הבודדת.
  

• צילום סטטוס: מפיק 14 תמונות בודדות, שמצלמות את מערכת השיניים בשתי הלסתות.
  

• צילום פנורמי: מספק תמונה אחת נרחבת ומידע כללי ולא מפורט על מצב הפה.
  

• הדמיית ‭:CT‬ צילום ש"פורס" את הלסת לפרוסות דקות ומאפשר לרופא להתמקד בצורה מדויקת. רמת הקרינה במכשיר הזה גבוהה פי ארבעה מאשר במכשיר הייעודי לשיניים.
  

"לפני שרופא מחליט על תוכנית עבודה, הוא נזקק לתיעוד צילומי של מצב הפה של המטופל. ככל שיהיו בידיו נתונים רבים יותר, תכנון העבודה יהיה מיטבי‭,"‬ אומר ד"ר יוסי ניסן, מומחה לשיקום הפה. "עם זאת, בהחלט נעשה שימוש לרעה בכלי הזה של צילומים, למשל כשאפשר להסתפק בצילום בודד והרופא דורש צילום נרחב של כל הפה‭."‬

כבר בעבר הוכח הקשר בין קרינה רבת עוצמה לסיכון ללקות בסרטן בבלוטות התריס והרוק. מחקר שבדק את מצב בריאותם של נפגעי אסון צ'רנוביל העלה את הקשר שבין הקרינה שאליה נחשפו לסוגי סרטן שבהם לקו חלק נרחב מהתושבים. כזה היה גורלם גם של אלה ששרדו את פצצת האטום על הירושימה ונגסאקי. אבל במשך עשרות שנים המשיכו חוקרים לטעות כשסברו כמעט בוודאות שמקור הנזק הבריאותי הוא בעוצמת הקרינה החריגה. רק לאחרונה עלה החשד שדווקא מספרם הגבוה של הצילומים, אפילו במינון קרינה נמוך יחסית, עלול להוות גורם סיכון ללקות בסרטן.

אז איך קורה שכמעט לפני כל טיפול שיניים, מסתימה פשוטה ועד השתלה מורכבת, נשלח המטופל לצילומים שעלולים לפגוע בבריאותו?

חברות הביטוח דורשות לצלם 

"זה קורה מכמה סיבות‭,"‬ מסביר ד"ר יצחק חן, יו"ר הסתדרות רופאי השיניים. "אחת מהן היא הרפואה המתגוננת, שלא פסחה גם על רופאי השיניים. במקרה שתובעים רופאים בבתי משפט הם נדרשים להציג עדויות מוצקות, שמסופקות רק מהצילומים. גם חברות הביטוח הפכו לרעה חולה עקב הדרישה הגורפת והמקוממת שלהן לספק צילומי שיניים של מבוטחים לפני ביצוע ההליך, במהלכו ובסיומו. זה מכפיל, משלש ולפעמים גם מרבע את חשיפת המטופלים לקרינה מיותרת. במקרה הזה מדובר במסת חולים נרחבת, שכן למרבית האוכלוסייה יש ביטוחים שונים, כך שהחשיפה לקרינה מסכנת היא גורפת‭."‬

ד"ר לסטר תולה את האשם במה שהוא מכנה "אופנת השתלים‭,"‬ שלדבריו משגשגת מדי ומגדילה את נפח הצילומים. "זה מעמיד אותנו בפני דילמה מקצועית כמעט קבועה: היכן למתוח את הגבול הדק שעובר בין הצורך של הרופא במידע לבין חשיפת המטופל לקרינה‭,"‬ הוא מסביר.

פרופ' ישראל קפה, מנהל המחלקה לפתולוגיה אוראלית ולרפואת הפה באוניברסיטת תל-אביב, מומחה ברדיולוגיה אוראלית, מכיר את הנושא מקרוב‭".‬כבר לפני כמה שנים מדדתי את כמויות הקרינה שמטופלים נחשפים אליהן כשהם עם מיגון ובלעדיו, ומצאתי שלא נשקפת סכנת קרינה למי שעוברים צילומים מועטים ולעיתים רחוקות ומשתמשים במיגון הבטיחותי (הכוונה לסינר עופרת שמניחים על הגוף - א"א‭.(‬ במהלך השנים גם טכנולוגיית הצילום השתפרה והפכה לחסכונית יותר בקרינה. יחד עם זאת, שימוש יתר תוך ניצול לרעה של האופציה הזאת לעולם יהווה סיכון. צריך לעשות סדר ולהתאים את הצילום לסוג הטיפול. זה יהפוך את השימוש ברנטגן לכלי מושכל ולא מיותר ומסוכן‭."‬

"בשטח אין פיקוח" 

את האצבע המאשימה מפנה פרופ' קפה לעבר משרד הבריאות, שלדבריו אינו מפקח על המכונים לצילומי שיניים. "מכוני הצילום השונים כמעט אינם עומדים תחת שום ביקורת, פיקוח או השגחה של משרד הבריאות. גם אם ישנן הנחיות, הן לא מיושמות בפועל - ואת זה אני יודע מניסיוני בשטח‭,"‬ מתריע פרופ' קפה. "כך קורה שהמטופלים אינם יודעים אם מי שהקרין אותם הוא טכנאי מוסמך או עובד לא מיומן, מהי רמת הבטיחות שהוא נדרש לספק ואם עמד בה, או איזה ידע יש לו להבחין שמשהו אינו כשורה‭."‬

טענה נוספת הוא מפנה לעבר המכונים עצמם: "לא פעם מגיע מטופל על דעת עצמו ומבקש צילום מסוים. אנשי הצוות לא טורחים לשאול אותו לאיזה צורך הצילום, ולמרות שלא קיבלו הפניית רופא ממהרים לחשוף אותו לצילום מיותר‭."‬

על הטענה הזאת ענה משרד הבריאות: "תחת פיקוח המשרד פועלים 131 מכונים לצילומי שיניים. המשרד עורך ביקורת שגרתית במכונים אחת לשלוש שנים. דרישות המשרד הן שציוד הרנטגן במכון יופעל על ידי טכנאים מוסמכים. כל מכון צריך להגיש טופס, חתום בידי הרופא האחראי על המכון, וכן מכתב מהבעלים, שבו יפורטו בין השאר גם פרטי המפעילים של ציוד הרנטגן‭."‬

פרופ' קפה מגיב: דרישות משרד הבריאות מהרופא האחראי מעורפלות ואינן מחייבות את נוכחותו במכון. בנוסף, הביקורת שעורך המשרד היא שטחית ואינה מספקת וקורית אחת לארבע או חמש שנים. ולכן אני אומר באחריות מלאה שהמכונים לצילומי שיניים מופקרים‭."‬

מודאג מהשוק הפרוץ של מכוני הצילום השונים ומהיעדר פיקוח של רשויות הבריאות פנה פרופ' קפה לפני כשנה למשרד הבריאות, יחד עם עמיתיו לוועדה להגנה מקרינה רפואית (גוף הנכלל בוועדה לאנרגיה אטומית‭,(‬ בדרישה להגביר את הפיקוח על בטיחות הקרינה המייננת בצילומי שיניים.

בעקבות פנייתם חיבר האגף לבריאות השן נוהלי זהירות לשימוש מושכל בקרינת רנטגן אוראלית והפיץ אותם בקרב רופאי השיניים: "יש להורות אך ורק על ביצוע

צילומים שתורמים לאבחנה‭,"‬ נכתב בנהלים. "אין לבצע צילומים מסיבות אדמיניסטרטיביות או להוכחת הטיפול, כגון לחברות ביטוח. יש לציין במרשם מהו האזור המדויק שאותו מעוניין הרופא לראות‭."‬

איך נפחית את החשיפה לקרינה

1. לפני ביצוע צילום יש לשאול את הרופא עד כמה הוא נחוץ.

2. אין דבר כזה שגרת צילומים, ואל תאמינו לרופא שישכנע אתכם לעבור אותם כל שנה.

3. כשאתם מחליפים רופא שיניים, קחו איתכם את הצילומים. חובתו למסור אותם לידיכם.

4. בביצוע צילום דאגו למיגון מלא, שכולל גם סינר.

5. העדיפו רופא שברשותו מכשיר רנטגן דיגיטלי, שעוצמת הקרינה שלו נמוכה יותר.

6. לפני ביצוע צילומים לילדים שגילם נמוך מ•15 התייעצו עם רופאים נוספים.

7. שמרו על הצילומים.