בוגרי תואר ראשון מחפשים עתיד: "אין עבודה"

שנת הלימודים האקדמית הסתיימה ומרבית הסטודנטים נמצאים בימים אלה בתקופת הבחינות שלהם. רובם ימשיכו בלימודיהם גם בשנה הבאה, מקצתם יקבלו תואר ראשון וייצאו אל שוק העבודה. אך האם תואר ראשון הוא ערבות למציאת עבודה בישראל 2010? ספק גדול. למעט כמה מקצועות נדרשים המציעים משכורות סבירות, רוב הבוגרים מתקשים למצוא עבודה. אם שפר עליהם מזלם, מדובר בדרך כלל במשכורות נמוכות מאוד.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה באחרונה נתונים אודות הקשר בין לימודים בקרב כ-1.2 מיליון אקדמאים בישראל. מהנתונים עולה כי 69% מבעלי ההשכלה העל-תיכונית והאקדמית מצאו עבודה בתחום הקשור ללימודיהם. עוד נמצא כי ככל שהשכלתו של אדם במקצוע מסוים גדולה יותר - כך גדלים סיכויו למצוא עבודה במקצועו (57% מבעלי תעודה על-תיכונית, 73% מבעלי תואר ראשון, 80% מבעלי תואר שני ו-91% מבעלי דוקטורט).

בעיית ההשתלבות בעבודה נוגעת במיוחד לתלמידי הפקולטות למדעי הרוח, החברה והטבע. איך מוצאים עבודה עם תואר ביחסים בינלאומיים, פילוסופיה, ביולוגיה או תקשורת? רבים מבוגרי התארים במקצועות אלה מנסים למצוא עבודה במקצוע שלמדו, אולם המציאות טופחת על פניהם ומחזירה אותם לספסלי האקדמיה - ללימודי תואר שני או למקצוע אחר.

ערן (עדי) צ'יובן, בן 27, בוגר תואר ראשון בהיסטוריה מהאוניברסיטה העברית, לא הצליח למצוא עבודה בתחום לימודיו. הוא נאלץ לעבוד כמאבטח ובמקביל ממשיך לחפש. "קשה למצוא עבודה עם תואר בהיסטוריה. שוק העבודה ממוקד בארבעה-חמישה מקצועות, וזה מקשה מאוד על מי שלמד עבור ידע כללי או לימודים פחות ממוקדים. אז עובדים בדברים שלא קשורים למקצוע או שלומדים משהו שלא באמת רוצים - רק בגלל שיש בזה עבודה", הוא סיפר ל-ynet. 

"כשהתחלתי ללמוד היסטוריה היה ברור לי שיהיה קשה למצוא בזה עבודה אחר-כך. הייתי רוצה למצוא עבודה שקשורה לתחום הממשל וחקר מדיניות, אבל המכרזים שיוצאים לרוב ממוקדים ומכוונים לאנשים מסוימים, ואנחנו - האנשים הפשוטים - נותרים בלי הרבה אופציות". צ'יובן מוסיף כי הוא שוקל כעת לשוב לאוניברסיטה. "כנראה שאתחיל תואר שני במדיניות ציבורית. אני מקווה שזה ייתן לי יתרון בכיוון שאליו אני שואף".

מרוויחים יותר במלצרות

טל נורמן, סטודנטית בת 27, סיימה תואר ראשון בלימודים ספרדיים ולשון עברית באוניברסיטה העברית. במשך כמה חודשים חיפשה עבודה עד שהתייאשה וטסה לארה"ב כדי ללמוד לתואר שני במדעי היהדות באוניברסיטת מרילנד. "חיפשתי עבודה הרבה מאד זמן ולא מצאתי. חיפשתי בכל הארץ מהצפון עד הדרום. הוצעו לי עבודות משרה מלאה במשכורות נמוכות מאד שלא מאפשרות להתקיים. אין ספק שאם הייתי מוצאת עבודה - לא הייתי ממשיכה לתואר שני". 

אך הקשיים במציאת עבודה, אינם נחלתם הבלעדית של בוגרי המקצועות ההומניים. דני רבינוביץ', בן 27, סיים תואר ראשון בביו-טכנולוגיה במכללת "הדסה". "המקצוע שלמדתי משיק למקצועות הביולוגיה. קשה למצוא עבודה כי יש המון בוגרי ביולוגיה וביוטכנולוגיה וגם כשמוצאים - ניתן לעשות יותר כסף במלצרות בתל-אביב", הוא מספר.

"אין מספיק מקומות עבודה רציניים אז הרבה הופכים לאנשי מכירות של תרופות. יש לי ממוצע גבוה בלימודים, שלחתי קורות חיים ועדיין לא קיבלתי תשובות. עכשיו אני שוקל ללמוד משהו שקשור למנהל עסקים כי שם יש כסף. ביולוגיה זה יוקרה וכבוד. זה טוב ויפה אבל זה לא כסף".

גם לבוגרי המדעים המדויקים יש בעיות במציאת עבודה. סתיו יופה, בן 27, בוגר החוג לפיזיקה בטכניון, חיפש במשך כחצי שנה עבודה בתחום והתקשה מאוד למצוא. "תואר ראשון בפיזיקה לא מספיק. מחפשים או ניסיון או תואר שני ומעלה. יש פשוט היצע נמוך של משרות והמשכורות נמוכות. כשמחפשים פיזיקאי מדובר לרוב במשרות פיתוח ולכן רוצים כמה שיותר רקע והשכלה. התואר הראשון הוא כללי ומכוון להמשך לתואר שני. הייתי די מודע לזה כשנרשמתי, זו בעיה שקיימת גם במתמטיקה וגם בכימיה". 

מור ניצן, סטודנטית לתואר שני בכימיה באוניברסיטה העברית, מסכימה עם יופה. "כמעט מיד אחרי סיום התואר הראשון התחלתי תואר שני, כי ידעתי שזה אבוד למצוא עבודה בתחום. לו היתה עבודה, לא הייתי ממשיכה לעוד תואר".

תואר ראשון - כבר לא סמל סטטוס

אז מה עושים לשנות את המצב? בהיעדר פתרונות מצד המדינה, הכדור עובר לידי האזרחים וגופים חוץ ממשלתיים. עמותת "רוח חדשה" היא קבוצה של סטודנטים ירושלמים הפועלת עבור בוגרי תואר ראשון. העמותה קיבלה מימון מהג'וינט ומהקרן לפיתוח ירושלים, ובאמצעותו הקימה פרויקט שבו סטודנטים עובדים שש שעות בשבוע כ"מתמחים" בחברות ובארגונים שונים.

ההצלחה לא איחרה לבוא. השנה מצאו לא פחות מ-470 בוגרי תואר ראשון עבודת התמחות במקצועם באמצעות העמותה. במסגרת הפרויקט, רוכשים הבוגרים ניסיון בעבודה, דבר שמשפר את קורות החיים שלהם ואת סיכויהם לזכות במשרה שבה חפצו. המעסיקים מצדם מקבלים כוח עבודה זול. לפי שעה מדובר בהתמחויות ביותר מ-150 חברות וארגונים ובהם משרדי ממשלה, עיריות, חברות תקשורת ותיירות, חברות כלכליות, ייעוץ עסקי וחברות ביו-מד (תרופות וביולוגיה).

"המטרה המקורית היתה לצמצם הגירה של צעירים מירושלים משום שהם לא מוצאים עבודה. דיור, תרבות ותעסוקה הם הפקטורים הכי משמעותי עבור צעירים. אנשים רוצים ליישם את מה שלמדו במשך שלוש-ארבע שנים", אומרת דנה פאר, סטודנטית לתואר שני בלימודי אירופה באוניברסיטה העברית ומנהלת פרויקט המתמחים.

לדבריה, הבעיות שבהן נתקלים סטודנטים במציאת עבודה נובעות משחיקת משמעותו של התואר הראשון.

 "ביחס לעבר, להרבה יותר אנשים יש תואר. זה כבר לא סמל סטטוס להיות אקדמאי. בשוק של היום צריך לייצר יתרון, ליצור קשרים עם אנשים ולהכיר מסגרות מבפנים. המטרה הבאה של הפרויקט הוא לייצר תקנים של עובדים מן המניין עבור בוגרים".

פיני קבסה מעסיק מתמחים בוגרי תואר ראשון מתחום התקשורת במשרד יחסי הציבור שלו. לכאורה זה נשמע מאד משתלם לקבל עובדים במשכורת נמוכה או ללא תשלום כלל, אולם קבסה מספר כי סירב להשתתף בפרויקט. רק כעבור זמן השתכנע. "ההתלבטות שלי היתה אם להכניס אנשים שאין להם מושג ביחסי הציבור למשרד פעיל שנמצא בפעילות אינטנסיבית. הנטייה הראשונה שלך כמעסיק היא לומר לא. אבל עם הזמן המתחמים משתלבים ומסייעים לנו בצורה נפלאה. הם עובדים בהתנדבות כי הם מסתכלים עליה מזווית אסטרטגית של פיתוח קריירה. הסיכויים שלהם להתקבל כשברזומה שלהם כתוב שעבדו והתמחו הרבה יותר גבוהים.

"אני מוכן גם להעסיק את הבוגרים גם בתום תקופת ההתמחות, כי מבחינתי הם עברו את ההכשרה ואת חבלי הקליטה", מסכם קבסה. "אנו מקבלים מאות פניות וקורות חיים מצד אנשים שרוצים להתקבל לעבודה, אבל דרך פרויקט ההתמחות יש לי מנגנון סינון מצוין".