איך מחשבים את ערכו של אופנוע ים משומש?

שיטת הרישום החדשה שהנהיג משרד התחבורה לרכב חדש, לפיה חודש "עלייה לכביש" במקום "שנת מודל", עשתה לא מעט בלגן במחירון הרכב המשומש. בתחילה קבע שמאי הרכב לוי יצחק כי המחיר הבסיסי המופיע במחירון, מתייחס למכונית שעלתה לכביש בחודש ינואר של אותה שנה קלנדרית. עבור כל חודש מאוחר יותר, יש להוסף חצי אחוז. למשל, עבור מכונית שעלתה לכביש ביוני, צריך להוסיף 3% יחסית למחיר המחירון של מכונית שעלתה בינואר.

אלא שבשיטה זו, מחירי מכוניות מושפעים גם מהיצע וביקוש, ולא רק ממועד עליה לכביש. בעקבות כך החליף לוי את השיטה, ועתה ליד כל דגם של רכב, מצוין הסכום בשקלים שיש להוסיף למחיר הבסיסי, עבור כל חודש נוסף בשנה בו המכונית לא היתה עדיין על הכבישים.

כל זה טוב ויפה למכוניות. באופנועי ים לעומת זאת, לא טרחו במשרד התחבורה לשנות את השיטה, ושנת המודל עדיין קובעת את המחיר. מה שהביא לסיפור הבא:

בעל אופנוע ים מודל 2009, שנרכש בספטמבר, הוכרז כאובדן מוחלט לאחר תאונה. חברת הביטוח הסכימה לפצות אותו לפי מחיר המחירון הבסיסי (של שנת הדגם): 71 אלף שקל. אלא שהמחירון של לוי יצחק מציין כי יש להוסיף 1,200 שקל לכל חודש במהלך השנה, או 9,600 שקל נוספים במקרה של אופנוע זה - 80,600 שקל. חברת הביטוח סירבה, ושני הצדדים פנו ללוי יצחק כדי לברר את הענין.

שמאי הרכב אמר כי למרות שמשרד התחבורה לא התאים את שיטת החישוב גם לאופנועי ים, "להערכתי המקצועית, השינוי שנעשה לגבי שיטת הרישום של כלי הרכב, הינו בעל השלכה מסחרית גם על כלי רכב אחרים, הגם שהם לא נכללים בתקנה של משרד התחבורה, כמו אופנועי ים".

אנחנו אגב תומכים תמיכה מלאה בעמדה זו, שכן כל שיטת חישוב אחרת לגבי ערך של אופנוע ים, בה לא ניתן משקל להבדלים בין מועד תחילת שימוש בינואר או דצמבר של אותה שנה, מחוסרת הגיון. גם חברת הביטוח קיבלה את העמדה הזו, ותפצה את בעל האופנוע בהתאם למחירון, ולא לחישובי משרד התחבורה.