וינס ניל מציג: קעקועים וטקילה
15 שנה אחרי אלבום הסולו האחרון שלו, וינס ניל מציג אלבום שנקרא "קעקועים וטקילה" וספר שנושא שם דומה, שם הוא מספר על ימיו ב"מוטלי קרו", מותה של בתו ועוד
מאז שנות ה-80 וינס ניל נחשב לאחד מזמרי הרוק הפרועים ביותר בהיסטוריה. בתחילת האייטיז הוא הצטרף ללהקת "מוטלי קרו" ההוליוודית ובמשך שלושים שנה היה התגלמות הקלישאה של סקס, סמים ורוקנ'רול. 15 שנה אחרי אלבום הסולו האחרון שלו, ניל מוציא בימים אלה אלבום חדש משלו ולו העניק שם שמתאר את חייו בצורה הטובה ביותר: "קעקועים וטקילה".
האלבום מורכב רובו מגרסאות כיסוי לשירים שניל אוהב מ"אירוסמית'" דרך
אלביס פרסלי ועד אלטון ג'ון. "כל השירים באלבום משמעותיים עבורי", הוא אומר, "וההרגשה היא שמדובר באלבום מסיבות. זה הפסקול שאני רוצה להאזין לו כשאני יושב על החוף ושותה טקילה".
לפני כמה שנים הוציאה להקת "מוטלי קרו" אוטוביוגרפיה, שם חשפה פרטים על חייה כלהקה שזיעזעו את עולם המוזיקה. עכשיו הגיע תורו של ניל לכתוב ספר משלו. הספר נושא את שם האלבום "קעקועים וטקילה" - לגיהנום ובחזרה עם אחד מזמרי הרוק הענקים והידועים לשמצה". מלבד חיי הרוק'נרול ב"מוטלי קרו", ניל כותב בספר גם על חייו האישיים, מאז הימים שגדל בשכונת מצוקה ועד הרגע הנורא בו איבד את בתו הקטנה, סקיילר, למחלת הסרטן.
"הייתי עד להרבה דברים נוראיים כשגדלתי", הוא אומר, "מהגן ועד שהייתי בן 12 או 13. גדלתי בשכונת קומפטון ובאותו הזמן זו היתה תקופת השיא של כנופיית 'הקריפס' וכנופיות אחרות. כל הכנופיות נוסדו אז ואני הייתי בדיוק באמצע. כשהבת שלי הלכה לעולמה ניסיתי להרוג את עצמי במשך חודשים עם סמים ואלכוהול. ואז יום אחד פשוט אמרתי לעצמי שאני לא יכול לעשות את זה, בגלל שהיא לא היתה רוצה שזה יקרה".
בהכנת הכתבה השתתף אור ברנע