שתף קטע נבחר

 

התחזית: יהיה מכוער ומצחיק

בין שלל הדרמות שמככבות בפסטיבל הקולנוע הגאה בולטת נוכחותו הצבעונית והפסיכדלית של "הסירנות של המאה ה-23", סרט מדע בדיוני טראשי והיסטרי על עתיד שבו תעשיית היופי הנשית הוצאה מהחוק. שוחחנו עם הבמאית ג'ניפר קרוט

במאה ה-23, תעשיית היופי הוצאה מחוץ לחוק. טיפולי פנים הפכו שווי ערך לשימוש בסמים, דוגמניות אינן בנמצא עוד. רק קבוצה קטנה של "מורדות יופי" עוד מאמינות כי לאישה יש זכות לטפח את המראה החיצוני שלה. ויש גם נסיכה, שבורחת מביתה בערב חתונתה, מצטרפת למורדות ומחוללת מהפכה של ממש בחברה האנושית. על הדרך, היא גם מנהלת רומן עם מנהיגת החבורה ועם בלש פרטי, טרנסווסטייט בשעות הפנאי, שנשלח לחפש אותה.

 

כדי לעשות קצת סדר בבלגן הזה - עם דגש על קצת - תצטרכו לצפות ב"סירנות של המאה העשרים ושלוש", סרט הביכורים הביזארי של ג'ניפר קרוט מ-2003. זוהי חגיגה כאוטית, צבעונית ופסיכדלית על המסך, סרט מדע בדיוני טראשי עם תקציב דל עד בלתי קיים, הומור מופרע לחלוטין ומסר חברתי כלשהו שמטפטף מבעד למערבולת המטורפת הזו.

 

"הסירנות של המאה ה-23". כמה כאוטי, ככה מבדר

 

מאז צאתו, הסרט הזה הפך ללהיט פולחן בפסטיבלי קולנוע גאה, ובאיחור אופנתי כך יקרה גם אצלנו בסוף השבוע הקרוב עם הקרנת הסרט בסינמטק תל אביב במסגרת פסטיבל הקולנוע הגאה שמתקיים בימים אלה. זאת למרות שהסרט שונה לחלוטין מהז'אנרים שמאפיינים על פי רוב את הקולנוע הגאה - לא עוד מיוזיקל בוטה או דרמה על נער שיוצא מהארון, אלא סאטירת מדע בדיוני טראשית להחריד, עם דמויות שזהותן המגדרית חומקת מכל הגדרה מקובלת.

 

"האמת היא שכשעשיתי את הסרט הנחתי שהוא יזכה לפופולריות בעיקר בפסטיבלים של קולנוע גאה", מספרת ל-ynet קרוט, שכתבה וביימה את הסרט וגם מככבת בו בתפקיד הראשי. "יש שם הרבה דמויות שהגדרתן המינית לא ברורה מאליה, וזה נראה לי הגיוני שבאירועים כאלה יגלו יותר הבנה לנושאים כאלה. האמת היא שאני די מעדיפה את זה ככה, יש שם קהל נחמד מאוד עם אג'נדה חיובית".


קרוט. תסביכי הדוגמנות הפכו לפרודיה מטורפת

 

החיבור של קרוט לקהילה הגאה היה טבעי למדי, בעיקר הודות לעובדה שגדלה בסן פרנסיסקו, סוג של בירה לא רשמית של הקהילה בארצות הברית. הרקע הזה, לדבריה, גם תרם מעט לעיצובן של הדמויות בסרט: "לאורך השנים בסן פרנסיסקו יצא לי להכיר כמה דראג קווינז מדהימות, וזה השתלב עם הרצון שלי לעסוק בנושאים של יופי וחופש מיני, שהעסיקו אותי עוד מצעירותי כשעסקתי בדוגמנות ומשחק", היא מספרת. "אני גם מודה שבצעירותי סבלתי מחוסר ביטחון ומהצורך שיקבלו אותי, וגם זה מתחבר למסר של הסרט".

 

בתור מישהי עם בעיה של ביטחון עצמי, לא מוזר שליהקת את עצמך לתפקיד הראשי?

 

"יצא לי לעבוד במשחק ובסטנד-אפ כשהייתי צעירה, אז למעשה הגעתי לבימוי דרך משחק ולא ממש יכולתי לדמיין את זה בלעדי. אבל במבט לאחור, זה באמת פרויקט מאוד אישי ודי מוזר לי פתאום לדבר עליו, אפילו קצת מפחיד. כל כך התרגלתי לדבר על הסרט הדוקומנטרי שעשיתי אחר כך ('It Came from Kuchar'), שעוסק במישהו אחר ואז השאלות מתמקדות בו, ופתאום אני לא מאמינה שהעזתי לעשות סרט כל כך אישי".

 

כל הקבוצות בסרט, גם מורדות היופי וגם המתנגדים שלהן, מוצגות בשלב כזה או אחר באופן שלילי. אז מה המסר שלך בעצם?

 

"שקבוצות הן דבר נורא! סתם, אבל יש בזה משהו. למשל בסן פרנסיסקו, אתה מסתכל על קבוצות בתוך הקהילה הגאה שהיא מאוד ליברלית, והן מקדמות מטרות שאני מזדהה איתן, אבל פתאום אתה רואה אותן בפעולה ומגלה שלפעמים הן די נוראיות זו לזו. ממש כמו קבוצות המורדים ב'בריאן כוכב עליון'. אם הן היו מתעלמות מכל העניינים האלה היה להן קל יותר להשיג את המטרות שלהן, אבל הן פשוט לא מסוגלות לזה. זה די מצחיק אותי, אבל גם מאוד עצוב".

 

פטיש לגייז

זו הפעם השנייה שסרט של קרוט מוקרן בפסטיבל הקולנוע הגאה בתל אביב. בשנה שעברה הוקרן סרטה התיעודי עטור השבחים "מבית היוצר של קוצ'ר" ("It Came from Kuchar"), שסוקר את פועלם של התאומים ההומוסקסואלים ג'ורג' ומייק קוצ'ר, צמד קולנוענים ותיקים שחתומים על יותר מ-200 סרטי טראש דלי תקציב.


מתוך "סירנות המאה ה-23". קבוצות? זה נורא

 

"את ג'ורג' פגשתי לראשונה כשלמדתי אצלו במכון לאמנות בסן פרנסיסקו", מספרת קרוט. "עד אז לא הכרתי את הסרטים שלו, אבל גיליתי שהמון קולנוענים שהערכתי ושהשפיעו עלי מאוד הושפעו ממנו, כמו ג'ון ווטרס למשל. המפגש איתו גם היה בתקופה שעבדתי על 'הסירנות', והוא די שיכנע אותי שאני מסוגלת להרים סרט באורך מלא. רק אחר כך הוא סיפר לי שאחרי שהוא קרא את התסריט הוא לא האמין שאני אצליח להרים את זה. אבל בסוף הוא אהב את הסרט".

 

הרגשת שבאמצעות הסרט הדוקומנטרי נתת לאחים קוצ'ר את ההכרה שהם מעולם לא קיבלו?

 

"במובן מסוים הרגשתי שחשוב שהוא ואחיו יזכו להכרה רחבה יותר בגלל ההשפעה שלהם על כל כך הרבה יוצרים שהפכו לקולנוענים מצליחים. מצד שני, אני חושבת שהם לא ממש זקוקים להכרה הזו, זה לא מה שמניע אותם. אבל הם כן מייצגים איזו תעשיית קולנוע מחתרתית ועצמאית שכבר לא ממש קיימת, לפחות לא כפי שהיתה פעם".

 

ומה התוכניות לעתיד? עוד פרויקט עלילתי אישי או שאת נשארת בעשייה הדוקומנטרית?

 

"האמת שאני עובדת על פרויקט חדש, אני פשוט לא כל כך אוהבת לדבר על זה לפני שזה קורה. אני רק יכולה להגיד שזה סרט תיעודי על אייקון מדע בדיוני,

מישהו שמוכר גם לקהל הישראלי, וככל הנראה גם הסרט הזה יככב בפסטיבלים של קולנוע גאה".

 

מה, לא תגידי מי זה?

 

"אני קצת פוחדת, לא סיפרתי על זה לאף אחד עדיין. אבל שיהיה: זה סרט על ג'ורג' טקיי שגילם את סולו ב'מסע בין כוכבים', והפך לאייקון של הקהילה הגאה בארצות הברית. זה יעסוק בקריירה שלו כשחקן וגם בפעילות הפוליטית שלו. בכל זאת, מדובר בשחקן מוכר שנשוי לבן זוגו, והוא עורר הרבה מודעות לנושאי גאווה וזכויות אזרח בארצות הברית".

 

  • סרטה של ג'ניפר קרוט, "הסירנות של המאה ה-23", יוקרן ביום שישי, 25 ביוני, ב-18:00 בסינמטק תל אביב במסגרת פסטיבל הקולנוע הגאה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קרוט ב"סירנות". פרויקט אישי
לאתר ההטבות
מומלצים