מהפירות עד הפרות: כולם ניסו להתמודד עם החום

שריפות נרחבות, שיא ועוד שיא בתצרוכת החשמל, רחובות ריקים מתושבים שהחליטו להישאר במזגנים - גל החום הקיצוני שפוקד את ישראל המשיך היום (יום ג') במלוא עוזו. החדשות הטובות מגיעות מחזאים שמספרים כי השרב נשבר בשעות אחר הצהריים המוקדמות וכי ההתקררות תימשך באופן הדרגתי לפחות עד יום שבת. בסוף השבוע צפויות טמפרטורות נוחות ואפילו נמוכות מעט מהממוצע העונתי. 

אז כמה חם היה היום בעצם? חברת "מטאו-טק" מדדה לפני הצהריים 37 מעלות באזור הכנרת, בעכו 39 מעלות, חיפה 37, תל-אביב 36, נתב"ג 38, ירושלים 34, באר-שבע 36 ובאילת נרשמו 43 מעלות. באופן לא מפתיע, המקום הקריר ביותר שיכולתם למצוא היום בארץ הוא החרמון - אך גם שם נמדדו לא פחות מ-33 מעלות.

עושים נעים לפרות בקיבוץ עמיר שבגליל העליון (צילום: אביהו שפירא) 

"אומרים שהטמפרטורה היא 37 מעלות בצל, אבל בשמש מרגישים כמו 60", סיכם יחזקאל ששון, חקלאי ממושב רמות, את תחושותיו ביחס לעבודה במטעי המנגו ביום חם כל-כך. עונת המנגו נפתחה בשבוע שעבר ובפני החקלאים עומדת משימה לא פשוטה - למרות תנאי החום הקשים, לסיים במהירות את הקטיף בשטח המתפרס על-פני 1,000 דונם בדרום רמת הגולן. "בשל השרב מתחילים לעבוד מוקדם יותר, עוצרים במהלך היום ומחדשים את העבודה אחר הצהריים. כדי שהמנגו לא ייפגע בדרך לבית הקירור - יש חשיבות עליונה לשעות הקטיף", מציין ששון.

גם עבור אלכס קודיש, רכז המטעים בקיבוץ עין זיוון, מהווה החום הכבד בעיה. הבוקר הוא הודיע ל-120 עובדים כי לא ייצאו לעבודה עקב תנאי מזג האוויר הקשים. "אנחנו בעיצומה של עבודת דילול עצי התפוח לקראת הקטיף שיחל בעוד חודש וחצי. בשל החום הגברנו את השקיית הלילה באמצעות טפטפות. אנו חוששים שאם הדילול לא יתקדם בקצב הדרוש, הפרי יהיה קטן יותר וזה יכול להשפיע על הבחירה של הקונה בחנויות".

קטיף מנגו במושב רמות. מתחילים ומסיימים מוקדם (צילום: אביהו שפירא)

גבי קוניאל, רכז המטעים בקיבוץ מרום גולן, מספר כי החום הכבד גורם לנזקים קשים למטעי התפוחים, הקיווי, האגס, הדובדבן ולכרמי היין. "כיוון שהגשם הסתיים בפברואר, ההשקיה חלה מוקדם מהרגיל. הטמפרטורות הגבוהות הללו דורשות מאיתנו להכפיל את כמות המים שבה אנו נוהגים להשתמש בעונה הזו". לדברי קוניאל, החום גורם לכוויות שמש קשות לתפוחים, דבר שפוגם באיכות הפרי ומקצר את אורך חיי המדף שלו.

גם ברפתות מנסים להצטנן. מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר, יעקב בכר, אומר כי בדרך כלל נוהגים הרפתנים להתחיל בצינון הפרות לקראת סוף יוני, השנה החלו חלק מהרפתות בפעולות קירור כבר בחודש מאי. "מקורן הגנטי של הפרות הישראליות הוא באירופה, לכן הן רגישות לתנאי חום. הן אוכלות פחות וזה משפיע על ייצור החלב שלהן", מוסיף בכר.

תצרוכת החשמל שברה היום שוב את השיא ונאמדה ב-10,600 מגה וואט, בעיקר בגלל השימוש הנרחב במזגנים בכל חלקי הארץ. אבל באופן מפתיע, דווקא בדרום המדברי ניתן למצוא כאלה שאינם משתמשים במזגן ולא מטעמים מזוכיסטיים. שכונת "נווה צין" במדרשת שדה בוקר לדוגמא, כוללת 80 יחידות דיור בהן כמעט ואין מזגנים. גם מעונות הסטודנטים ביישוב ממוזגים באופן טבעי.

מעונות הסטודנטים בשדה בוקר. לא צריך מזגן (צילום: הרצל יוסף) 

השכונה נבנתה כך שלכל מבנה תהיה חשיפה מלאה לקרינת השמש בחורף וחשיפה מלאה לרוחות הליליות של הקיץ. התאמת הבנייה לתנאים הסביבתיים מאפשרת למעשה את "מיזוג" הבתים באופן טבעי. "בימים קיצוניים כמו אתמול והיום, לקראת שעות הערב הטמפרטורה בבתים מגיעה לרמה שדורשת עזרה של מזגן.

 אבל במהלך היום פשוט לא צריך", אומר פרופסור יצחק מאיר, תושב השכונה וראש המחלקה "לאדם במדבר" באוניברסיטת בן-גוריון.

לדברי מאיר, העקרון המרכזי בבנייה המותאמת לסביבה ולאקלים הוא שמפנים את פתחי הבית הגדולים לשמש החורפית, ואת הפתחים הקטנים יותר לכיוון רוחות לילה. הבנייה נעשית מחומרים בעלי קיבולת חום גבוהה, דבר המאפשר אגירת אנרגיה וניצולה בשעת הצורך. עדי ענבר, דוקטורנטית לחקר המדבר בשדה בוקר, מוסיפה כי "כמובן שבימים קיצוניים כל כך כולם מרגישים את החום - אבל הבניה הירוקה בהחלט עוזרת בצורה משמעותית".

יתר התושבים בנגב הרגישו את החום הכבד על בשרם, ונאלצו להתמודד גם עם אובך כבד וסופות חול. הסובלים הגדולים ביותר הם חקלאי הערבה שנאלצים להמשיך בעבודה בטמפרטורות קשות במיוחד. יוחי קופלר, חקלאי בקיבוץ עין השלושה, סיפר ל-ynet כי עקב התנאים מתחילה בימים האחרונים העבודה בשדות ב-5:00 במקום ב-7:00, כדי לאפשר לפועלים לסיים מוקדם יותר. "אנחנו משקים יותר את הגידולים החקלאיים, ולא מבצעים פעולות אחרות כמו ריסוס".