ספר טוב עם איורים מכוערים? לא אצלנו

 המגפיים של ברוך, דני סנדרסון. איור: הגר רוזן

ללטף איורים

ברגמן בחרה להציג את האיורים על גבי שולחנות בגובה מתאים לילדים (ולמבוגרים), המזמין להתבונן מקרוב ואולי אפילו ללטף איור אהוב במיוחד (ויש שם הרבה כאלה שלקוחים מהקלאסיקה של ספרות הילדים בעברית: ע. הילל, נורית זרחי לאה גולדברג ומרים רות).

"איורי ספרי הילדים מנציחים את הילדות ומנסחים אותה. מי לא זוכר את הדמויות האהובות מספרי הילדות עליהם גדל?" שואלת ברגמן ומוסיפה, "אני תמיד בוחרת ספר לפי האיורים שלו. אלי הביתה לא יכנס ספר מכוער, אבל בהחלט יכול להיות שיכנס ספר יפה מבחינה ויזואלית שיש לו טקסט רע", היא מודה בחיוך.

גם בתערוכה מודגש המימד ההשוואתי בין האיורים שמגיעים מרחבי העולם ובין איורים שונים לטקסט זהה. "הוצאות מחודשות של קלאסיקות ספרותיות מזמינות בחינה מחודשת של האיורים והתבוננות מושכלת והשוואתית", אומרת ברגמן ומציעה להזמין את הילדים להתבונן באיורים החדשים של רותו מודן לקלאסיקות של נורית זרחי ("הספר הפנטסטי" הוצאת ידיעות ספרים), באיורים החדשים שנעשו בשנים האחרונות לחיים נחמן ביאליק (רוץ בן סוסי, איורים בתיה קולטון, כנרת) או באיורים החדשים שעשה דוד פולנסקי לשירים של מרים ילן שטקליס (פרח נתתי לנורית, דביר) ולשירי הכבש השישה עשר שיצאו לאחרונה (דביר).

"התבוננות זו מאפשרת לבחון צדדים של דמיון ושל שוני בין תקופות של ילדות ישראלית", היא מוסיפה. לכן כדאי לקפוץ לספרייה העירונית או לתת לילדים להציץ בספרים ששמרתם מילדותכם ולבחון את השינוי שעברו האיורים בין אז להיום.

 גלי, יונתן גפן. איור: ליסה לוריא

לקרוא גם את האיורים

ברגמן אומרת שלאיורים בספרי ילדים יש משקל זהה לטקסט, במיוחד בספרים המיועדים לילדים עד גיל חמש ולכן ראוי להקדיש תשומת לב גם לאיכות שלהם וגם 'לקריאה' שלהם. "השלמוּת הגדולה ביותר, בעיני, נמצאת במקום שבו המאיירים הם גם כותבי הטקסט ואפשר לראות את זה בספרים של יוסי אבולעפיה, של רינת הופר" ואני אוסיף שגם בספריה של ברגמן עצמה שכתבה ואיירה את "שבתאי מסכן" (כנרת) ו"השיר של לולה" (מודן).

כחלק מהחינוך לקריאה ביקורתית באיורים היא מציעה להפנות את תשומת לב הילדים למאיירים שכבר רכשו לעצמם סימני זיהוי מיוחדים שניתנים לאיתור בקלות כמו רינת הופר ורותו מודן וגם לורן ציילד הבריטית.

"כדאי לשים לב האם האיור משרת את הטקסט אחד לאחד, מרחיב ומעשיר אותו או שהוא מספר סיפור חדש לגמרי", ממליצה ברגמן ונותנת כדוגמה את ספרה "שבתאי מסכן" שבו האיורים והטקסט מספרים סיפור הפוך לגמרי. הטקסט מדבר על כך ששבתאי עצוב ומסכן, אבל האיורים מגלים את ההיפך הגמור. גם בספר החדש של אשכול נבו "אבא של עמליה נוסע לאוסטרליה" (זמורה ביתן) מגלים האיורים סוד משמעותי בעלילה שלא נאמרה עליו מילה אחת בטקסט (לא נקלקל לכם: תצטרכו לראות ולקרוא לבד!)

האיור, היא מוסיפה, כבר מזמן לא שייך רק לספרי הקטנטנים ובשנים האחרונות הוא מגיח גם לספרי הנוער. גם הגרפיק נובל זוכה לפופולריות וגם הקומיקס קיבל מעמד חשוב באיור ספרים לילדים". היא חוזרת וממליצה לפנות זמן להתעכב על האיור תוך כדי הקריאה והדפדוף בספר. "הקראה לא מתמצית בטקסט בלבד ואפשר להזמין את הילד לספר את הסיפור שהוא רואה".

ברגמן מציעה לשוחח עם הילדים על ספרים שזכו לאיור מחודש, כמו למשל "אליס בארץ הפלאות", שהוא עיבוד יפיפה לקלאסיקה של לואיס קרול שעשתה אמה צ'יצ'סטר קלארק. הדמות המקורית של אליס, שאייר ג'ון טנייל, כל כך זכורה, שכל גרסה מחודשת לספר מתכתבת איתה. עוד דוגמה לכך שהדמות המאויירת לא פחות חשובה מהדמות הסיפורית ויש לה חיים גם ביצירות המתחדשות".

עד לנעילת התערוכה ב-1 ביולי אפשר לשמוע ביום חמישי 24 לחודש בתשע בערב את נעם נדב ומישל קישקה משוחחים על העבודות שלהם, מציירים ומוקרנים בווידאו על מסך גדול.