הדח אותי מיד, שאל אותי כיצד

זה היה שבוע בסימן מנו (תגידו את זה מהר, זה כיף), סולן להקת הקאוורים הכי גרועה בעולם. דן מנו הגיע לעונת האול-סתם הנוכחית כדי לבצע סוג של תיקון: לחשבון הבנק שלו (אם כי לא נראה לי שמנהל הסניף שלו ממש לחץ) אבל בעיקר לעוול שעשתה לו ההפקה בעונה הראשונה.

זה הזכיר לי איך כשהייתי קטנה נהגתי לדחוף פרפרים לקופסאות עם צמר גפן, משוכנעת שזאת סביבת המחייה האופטימלית והחביבה עליהם, רק כדי לגלות אותם כמה שעות אחרי זה מתים יותר מלוח הטיסות מישראל לתורכיה. בעונה הראשונה והתמימה ההיא, דן מנו נתחב לקופסת צמר גפן כזאת, שתגן עליו מתחלואי הפורמט. זה נגמר עם אפס קולות בגמר, ובתוכנית לייף סטייל אחת שכל המקלחות שעשיתי מאז לא עזרו לי למחוק.

דן מנו. מסתובב עם סיכת "הדח אותי מיד" (צילום: גיא קרן)

מבחינתי, דן מנו הגיע לעונה הזאת כדי להוכיח שהוא יכול גם לבד. אמרתי לעצמי – הנה בנאדם שיודע להפעיל אנשים, שמבין מה זה ברית, מה זה אסטרטגיה, מה זה שואו, איך לנשוף על האש כדי שתעוף לכיוון של מישהו אחר במקום עליך. אם רק יתנו לו משרד עם חלון לים, פקידה עם תחת יפה וחופש פעולה, הוא כבר יעשה את המשחק. סמכתי עליו. למרבה הצער מנו הוכיח שחסרה לו מיומנות אחת חשובה, כמו שיספר לכם כל מי שיושב בתור לקב"ן: הוא לא יודע להוריד פרופיל.

כמי שהגיע לפיליפינים עם תדמית התחמן הערמומי שעדיף לכם להיזהר ממנו, זאת שגיא גולד כל כך מתאמץ לנכס לעצמו, הדבר המתבקש היה שמנו יישב רגע, יביט ימינה ושמאלה, ירשום לעצמו ביוטופים קטנים על נפש האדם ויתן לאחרים לעשות איסתרא בלגינא. אלא שהאגו של מנו לא הצליח להתאפק, ומאז הספן הצעיר מסתובב עם סיכת "הדח אותי מיד, שאל אותי כיצד". מנו לוקח תפקידי הובלה, מנו מקלקל את היחסים הבין-עונתיים עם מרוקו, מנו מצליח להרחיק ממנו גם אנשים שלא קוראים להם קפון ולא סובלים מהלוצינציות על מכשפים ופיות.

והוא נותן להם כח. קפון התפלק לתוכנית רק כדי שיטריד את מנו. אצלו זה כבר אבוד – גם אם נשלח צבא פסיכולוגים שלם לתוך הג'ונגל, לא נצליח לשכנע אותו שהמלחמה כבר נגמרה מזמן. כמוהו, גם מירית שואבת את כל ההגדרה העצמית שלה מהעובדה שהיא "היחידה שמתנגחת עם מנו", נמלה בעובי נייר גלגול שמסתכלת אחורה ואומרת לעצמה "כמה אבק אנחנו עושים".

"הישרדות אולסטארס". נלעגים וחסרי מודעות עצמית (צילום: גיא קרן)

מנו חכם משניהם, יש לו כישורים וורבליים והוא יודע לשמן, למסג' ולהחליק אנשים כשהוא רוצה. הוא יכול היה בקלות להתחבב עליהם, וזה לא היה מרושש אותו. לקנות אותם ולהפוך את קפון לשעיר לעזאזל. ממש כמו שטלכו עשה בחכמה בעונה לפניו. אבל בכל פעם שזה כמעט קורה, האגו של מנו מרים את ראשו המכוער וצועק "יבשה!". ככה מנו מרחיק ממנו אנשים כמו אביגייל, מירית ומעיין, שיכלו בשקט להחתים כרטיס במועדון המעריצים שלו.

צאו לי מהצלחת

ואם נישאב לרגע לקונספירציה לפיה תוכנית שלמה סובבת סביב אדם אחד, אולי זאת הסיבה לעובדה שאמא הפקה לא ממש מחבבת את שאר הילדים בכיתה הטיפולית, אחרת למה היא עושה הכל כדי להצביע עליהם ולצחוק? הטסטמוניות המדושנות של שפקס, הפסיכוטיות של אריאלה ("מהבטן של אושר יצא שטן!"), חשבונאות האהבה של דר. דקות מסך ארוכות שמעמידות באור מגוחך את המתמודדים האומללים, שגם ככה אין להם מושג איך לאכול את המשחק המוזר הזה, רק כדי לשעשע אותנו בנחיתות של אחרים.

יש פורמטים של ריאליטי שהסגנון הזה הולם אותם, אבל הישרדות זה לא המקרה. כאן האסטרטגיה משחקת, וזה שאתם מלהקים אנשים, זורקים אותם לצלחת שלי ואומרים "הנה, הבאנו את האנשים הכי נלעגים וחסרי מודעות שהצלחנו למצוא, תיהני", אפעס לא ממש משדרג את הצפייה.