קנדה מתבססת בקוטב: ספינות יידרשו להירשם

קנדה, הפועלת לבסס את ריבונותה באוקיאנוס הארקטי, הודיעה אמש (יום ג') על צעדים חדשים שנועדו להסדיר את גבולותיה הימיים. הממשלה באוטווה מסרה שהחל מהחודש הבא כל ספינה המעוניינת לחצות את המעבר הצפון-מערבי תיאלץ להירשם מראש.

גורמי ממשל באוטווה אמרו שהדרישה לרישום הספינות הזרות תיכנס לתוקף ב-1 ביולי במטרה לעזור לממשלה להגן על איכות הסביבה. אולם לצעד זה יש גם גם מניע נסתר: ממשלתו השמרנית של סטיבן הרפר מבקשת לבסס את שליטתה בשטח השנוי במחלוקת על רקע פעולות דומות של רוסיה.

המעבר הצפון-מערבי, הנמצא בין הקוטב לצפון קנדה ואשר מקשר את האוקיאנוס השקט והאטלנטי, הוא נתיב תחבורה חשוב ביותר. חשיבותו רק גוברת מדי

שנה בגלל שינויי האקלים והיעלמות הקרחונים, תופעה המקלה על מעבר ספינות ועל איתור משאבי טבע. קנדה מתעקשת שהמעבר נמצא בשליטתה, ואילו ארצות הברית וכמה מדינות אירופיות מתעקשות שמדובר במים בינלאומיים.

החלטת קנדה היא רק פרק נוסף בסכסוך המתגבר סביב האוקיאנוס הצפוני. אוטווה נוקטת קו תקיף בכל הנוגע לריבונותה על האוקיאנוס הארקטי ועל 36,500 האיים המשתרעים על פני שטח עצום המגיע עד לקוטב הצפוני. על פי החוק הבינלאומי, חמש המדינות שלהן שטח בתוך המעגל הארקטי - קנדה, נורבגיה, רוסיה, ארה"ב ודנמרק (בשל ריבונותה על גרינלנד) - מחזיקות באזור כלכלי בן 320 קילומטרים מצפון לחופיהן.

שליטתה של קנדה בשטחים שבצפון לא הטרידה את מנוחתה של אף מדינה במשך שנים, אולם רק בשנים האחרונות התגלה כי איים רבים, שנתפסו בעבר כשממה קפואה, טומנים בחובם אוצרות רבים: זהב, יהלומים ונפט.

ההערכה היא ששליש ממרבצי הנפט בעולם מצויים באוקיאנוס הארקטי.

בשנים האחרונות נראה היה שהעימות סביב הקוטב רק הולך ומחריף. מוסקבה שיגרה לפני שנתיים צוללת לקרקעית האוקיאנוס ונעצה דגל רוסי בקוטב. מפקד הצבא הרוסי אף הזהיר כי אם יוצבו חיילי נאט"ו בקוטב הצפוני, ארצו לא תעבור על כך בשתיקה. מפנה מפתיע אירע לפני חודשיים כשנורבגיה ורוסיה הסכימו להסדיר את הגבול הימי ביניהן אחרי עשרות שנים של משא ומתן.