נס: בגיל 6 נטלי קמה מכיסא הגלגלים והחלה ללכת

כשאמה של נטלי נטשה רזובסקי בת ה‭6-‬ הגיעה לאסוף אותה מהגן, חיכתה לה הפתעה ענקית. הגננת לקחה את ידה של נטלי, שסובלת מאוטיזם ומעיכוב התפתחותי, ועזרה לה ללכת לכיוון אמה אירנה. האם ראתה במו עיניה את מה שדימיינה וקיוותה לו בשש השנים האחרונות: את בתה הקטנה צועדת לראשונה.

הצעדים הקטנים של נטלי היו בגדר חלום רחוק בעבור אמה ובני משפחתה. מאז שנולדה סבלה נטלי מעיכוב התפתחותי בתחום המוטורי, ביכולת הדיבור וביכולת הקוגניטיבית. כן סבלה מאוטיזם. נטלי היא ילדה יפה ומתוקה שמתקשה לתקשר עם הסביבה ועד לא מזמן גם לא יכלה ללכת.

"מיטב הרופאים אמרו שהיא לא תלך"

עד גיל 6 ישבה נטלי בעגלות ובכיסאות גלגלים ולא עשתה אפילו צעד אחד. "תמיד יש חלומות ותקוות, אבל כשכל הפרופסורים אומרים לך שתתרגלי לכך שהילדה לא הולכת, את מבינה שזה מה שיהיה‭,"‬ אומרת בהתרגשות אמה, אירנה. "היה לי עצוב שהיא מוגבלת, אבל לא יכולתי ללחוץ עליה. לקחנו אותה למיטב הרופאים, והם אמרו שהיא סובלת מבעיה ברגליים ושהיא לא תוכל ללכת‭."‬

בגיל ‭- 4‬ אחרי שכל הרופאים כבר לא השאירו פתח לתקווה - הגיעה נטלי מרמלה לגן לילדים עם צרכים מיוחדים "לימן" בעיר. במשך שנתיים עבד איתה הסגל הטיפולי בגן שלא ויתר לנטלי ומעולם לא איבד תקווה. היא עברה שם טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, תרפיה במוזיקה והידרותרפיה. "כשהיא התחילה ללכת לגן חששתי‭,"‬ מספרת האם בדמעות. "אבל לאטלאט הבנתי שאפשר לתת אמון בגננות‭."‬

יום אחד, כשאירנה באה לקחת את נטלי מהגן לפני כמה שבועות, עשו לה הגננות הפתעה. הגננת לקחה את נטלי יד ביד ועזרה לה להתרומם על שתי רגליה. בצעדים קטנים אך בטוחים התקדמה נטלי כמה מטרים לעבר אמה. "זה היה כמו נס, אבל תוצאה של עבודה קשה של הסגל בגן‭,"‬ מוסיפה האם. "אז מה אם היא רוצה עם יד או עזרה, כמו כל ילד. זה נתן לילדה שלי עוד הזדמנות‭."‬

נטלי ואמה. אתמול כבר רקדה בגן (צילום: שאול גולן)

וזה עוד לא הכל. אתמול במסיבת הסיום של הגן רקדה נטלי קצת לבדה. "פתאום הילדה שלי הולכת לבד, יושבת לבד, ובמסיבת הסיום בגן אפילו קצת רקדה לבד. מי האמין בכלל שזה יקרה‭"?‬ אומרת האם.

הרופאה המטפלת בנטלי, ד"ר רומנוב ראיסה מקופת-חולים לאומית ברמלה,

מספרת שבגיל שנתיים וחצי נטלי לא הגיבה לכלום, והיו רופאים שהיו מאוד פסימים בנוגע לעתיד שלה. "מאז שהיא נכנסה לגן הטיפולי היא קיבלה טיפול רב-תחומי ונמצאת במעקב צמוד של כמה רופאים‭,"‬ אומרת הרופאה. "פתאום ראינו התקדמות שיכול להיות שלא כולם חשבו שהיא תצליח. היא גם פתאום מתחילה להשמיע קולות, ואילו לפני שנה הייתה ממש אילמת‭."‬

הגננת של נטלי, קרולה באובליב, פחות מופתעת. "יש לנו אמונה שבעבודה עקבית אפשר להביא לתוצאות חיוביות‭,"‬ היא מסבירה. "לא ויתרנו ועודדנו אותה שהיא יכולה לעמוד וללכת. לאט-לאט היא התחילה לסחוב עגלה של ילד אחר, פעם ללכת עם הליכון, ואז עם יד של איש צוות. זה נותן הרגשה טובה. כל יום הייתה פחות התנגדות מצידה, והרגשנו שאנחנו בדרך הנכונה. ביום שבו הרגשתי שהיא הולכת איתי כמה צעדים, לקחתי אותה יד ביד לכיוון אמה, וזה היה מאוד מרגש. זה החלק שלנו בחינוך המיוחד: לדעת שאפשר לקדם כל ילד לפי יכולתו". ‬