הקשר הטורקי-ישראלי של דבורי הדבש
חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו דבורים מזן טורקי בכוורות העתיקות ביותר בעולם שהתגלו בעמק בית שאן. מסתבר שהזן הטורקי חביב יותר, תוקפני פחות וגם מייצר המון דבש
מה עושות דבורים טורקיות בארץ ישראל? את השאלה הזו בדיוק שואלים עצמם חוקרים מהאוניברסיטה העברית, שמנסים להתחקות אחר מקורן של הדבורים שנמצאו בכוורת העתיקה ביותר בעולם בעמק בית שאן.
קבוצת ארכיאולוגים בראשות פרופ' עמיחי מזר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית חשפה כבר בשנת 2007 בתל רחוב שבעמק בית שאן מכוורת (כלל הכוורות הנמצאות במקום מסוים) מתקופת המקרא.
המכוורת שנמצאה תוארכה למאה העשירית לפני הספירה וכללה להערכת החוקרים בין 100 ל-200 כוורות שהכילו יותר ממיליון דבורים! בתוך הכוורות עצמן נמצאו שרידים של חלות דבש ושל דבורים מפוחמות.
מיקום המכוורת בתוך השטח העירוני של תל רחוב הפתיע את החוקרים, מאחר שדבורים ידועות כתוקפניות ביותר, בעיקר כאשר פותחים את הכוורות, למשל לצורך רדיית הדבש.
החיים הסודיים של הדבורים
לאחר סיום החפירה הועברו השרידים שנאספו מהכוורת לבדיקה במעבדה של פרופ' גיא בלוך, מומחה להתנהגות ואבולוציה של דבורים באוניברסיטה העברית. ממצאי הבדיקות, אשר התפרסמו באחרונה בכתב העת PNAS, מספקים עדות ברורה לכך שאכן מדובר בכוורות עתיקות.
בשרידים שנמצאו במכוורת היו דבורים בוגרות בעלות מבנה גוף קשיח, שרידי זחלים וגלמים: כ-17 שרידי כנפיים ומספר עשרות שרידי רגליים. בשיתוף מומחים מגרמניה ומברזיל ביקשו החוקרים לסווג ולזהות את זן הדבורים על פי השרידים שנמצאו. להפתעתם, הראו הממצאים כי הדבורים בתל רחוב שונות מהדבורה הסורית המקומית אשר תחום תפוצתה המקורי כלל גם את ארץ ישראל.
בנוסף, הדבורים מתל רחוב גם לא תאמו את זן הדבורה המצרית אשר תחום תפוצתה דרומי לזה של הדבורה הסורית, וגם לא את זן הדבורה הפרסית, החוקרים הגיעו למסקנה כי שרידי הדבורים דומים ביותר לדבורה האנטולית אשר שוכנת במרכז טורקיה.
דבש טורקי
אז מניין הגיעו הדבורים? הסבר אפשרי הוא שהכוורנים מתל רחוב ייבאו דבורים בעלות תכונות עדיפות על פני הזן המקומי. "יבוא דבורים נראה כרעיון מועיל מאחר והדבורה הסורית ידועה כדבורה רגזנית ותוקפנית, ולכן סביר להניח שקשה היה להחזיק כוורות רבות עם דבורים כאלה בתוך ישוב צפוף" אומר פרופ' בלוך. הדבורה האנטולית, חביבה בהרבה מחברותיה הארץ-ישראליות: היא מייצרת פי 5 עד 8 דבש, רגועה יותר, וקלה בהרבה לגידול מסחרי.
עדויות לקשרי מסחר עם ארצות הים התיכון מחזקות את הנחת הייבוא. ממצאים ארכיאולוגים מלמדים שבעת העתיקה הייתה קיימת טכנולוגיה להעברת נחילי דבורים בתוך כדים או בכוורות נישאות. כתובת אשורית מן המאה השמינית לפני הספירה מזכירה הבאת דבורים מהרי הטאורוס שבדרום טורקיה למרחק של 400 ק"מ דרומה, טווח קטן רק במקצת מזה שבין דרום טורקיה ותל רחוב.
לדברי פרופ' בלוך, ייבוא דבורים הידידותיות הוא גם הפיתרון בו בחרו חלוצי ענף המכוורת בארץ ישראל: "לאחר שורה של ניסיונות כושלים, וכנראה גם כואבים, לבסס את ענף המכוורת על גידול בקנה מידה מסחרי של הדבורה הסורית הרגזנית, הוחלט בסופו של דבר לייבא דבורים מזנים אירופאים אשר להם אופי נוח יותר ותנובת דבש גבוהה יותר" אומר פרופ' בלוך.
"המחקר מלמד שגידול הדבורים היה מתוחכם בהרבה ממה שהיה נהוג לחשוב עד כה", מסכם פרופ' מזר ומוסיף כי "הממצאים מאירים באור חדש את האמרה הידועה 'ארץ זבת חלב ודבש' - מקובל לחשוב שהמושג 'דבש' במקרא מתייחס בעיקר לדבש פירות ולא לדבש דבורים, אבל העובדה כי המכוורת התעשייתית נמצאה בתוך שטח מיושב, מעידה על הערך הכלכלי הרב של הדבש והדונג של הדבורים בתקופת המקרא".
לפנייה לכתב/ת 
