איך תינוקות הופכים לדו-לשוניים?
הצעדים הראשונים לרכישת יכולת דו-לשונית בשפה מתחילים עוד טרם היציאה לאוויר העולם ברחם. אילו כלים יש לתינוקות הגדלים בסביבה מרובת שפות ללמוד להבחין ביניהן?
כשיילודים רוכשים שפה, עליהם ללמוד להבחין בדפוסים חוזרים בשפת האֵם שלהם. מה קורה ליילודים שהדמות המטפלת בהם היא דו לשונית, כלומר דוברת שתי שפות?
תינוקות אלה צריכים לזהות בה בעת את הדפוסים החוזרים בשתי השפות, וללמוד להבחין ביניהם. אילו כלים יש לתינוקות הגדלים בסביבה דו לשונית (כלומר, יילודים שמרגע לידתם מדברים עימם בשתי שפות) ללמוד להבחין בין שפות אלה?
אחד הכלים העומדים לרשותם של יילודים הוא הקצביות (ריתמיות; rhythmicity) של השפה. לפי אחת החלוקות המקובלות, אפשר לסווג את כל השפות בעולם על פי הקצביות של השפה, ולקבץ שפות בנות קצביות דומה.
מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שיילודים שנחשפו בעודם ברחם אך ורק לשפה אחת מביעים עניין רב יותר בדיבור בשפת האם שלהם מאשר בשפות אחרות (העניין נמדד, כמקובל במחקרים על יילודים, באמצעות כמות מציצות; ועוד על כך בהמשך). נוסף על כך, הם מסוגלים להבחין בין שתי שפות השייכות לקבוצות קצביות שונות (למשל, אנגלית ויפנית), אך לא בין שתי שפות השייכות לאותה קבוצה קצבית (למשל, צרפתית וספרדית).
לומדים כבר בבטן
כעת, במחקר חדש המתפרסם בכתב-העת Psychological Science, בוחנות קריסטה ביירס-היינין, טרייסי ברנס וג'נט ורקר (Byers-Heiniein, Burns, Werker) את דפוסי ההעדפה לשפות של יילודים שאימם דו לשונית ושדיברה במהלך היריונה בשתי שפות בו זמנית.האם ההעדפה לשתי שפות האֵם והיכולת להבחין בינן ובין שפות אחרות היא יכולת נרכשת לאחר הלידה, שאותה רוכשים התינוקות כשהם גדלים בסביבה דו לשונית, או שהם כבר נולדים עם היכולת להבחין בין שתי שפות אלו לאחרות ולהעדיפן על פני אחרות?
במילים אחרות, האם החשיפה ברחם לסביבה דו לשונית תבוא לידי ביטוי בהעדפת שפות אלו מיד לאחר הלידה? כדי לענות על שאלות אלו נערכו שני ניסויים.
בניסוי הראשון השתתפו שלושים יילודים בני כמה שעות ועד חמישה ימים, שנולדו בבית חולים בוונקובר, קנדה. מחצית מהתינוקות נולדו לאמהות שדיברו שפה אחת ויחידה: אנגלית. שאר התינוקות נולדו לאימהות שהיו דו לשוניות ודיברו הן אנגלית והן טָגָלִית (Tagalog, שפה מרכזית בפיליפינים). אנגלית וטגלית שייכות לשתי קבוצות קצביות נבדלות.
ליילודים הושמעו משפטים באנגלית ובטגלית לסירוגין. המשפטים היו זהים מבחינת אורך, גובה צליל ומספר ההברות. היילודים מצצו פטמה שהיתה מחוברת למחשב שמדד את מספר המציצות שלהם.
במחקרים בפסיכולוגיה מקובל למדוד עניין של תינוקות בגירוי (חזותי או קוֹלי), או העדפה של תינוקות לגירוי מסוים על פני אחר, על-ידי מספר המציצות של התינוקות מהרגע שהגירוי מוצג להם. הַרְגָּלָה (סִגּוּל; הביטואציה) לגירוי באה לידי ביטוי בירידה במספר המציצות לאחר חשיפה במשך זמן מה לגירוי.
כדי למדוד העדפה של יילודים לשפה אחת ביחס לשנייה הושוו מספר המציצות החזקות של התינוקות כאשר שמעו משפטים בטגלית לעומת מספר המציצות שלהם כששמעו משפטים באנגלית.
מניתוח הממצאים עולה כי חשיפה ברחם לסביבה דו לשונית משפיעה על העדפה לשפה! תינוקות שנחשפו ברחם רק לשפה אחת (למשל, אנגלית) גילו פחות העדפה לשפה שאליה לא נחשפו (טגלית). לעומת זאת, תינוקות שנחשפו ברחם לשתי השפות גילו עניין דומה בשתיהן.
ואולם, כדי לרכוש שתי שפות שונות דרושה ראשית כל היכולת להבחין ביניהן. לכן בניסוי השני נשאלה השאלה: האם יילודים דו לשוניים יצליחו להבחין בין שתי השפות שאליהן נחשפו ברחם?
בלבול לשוני
בניסוי השתתפו חמישים יילודים. כמו בניסוי הראשון, יילודים שנולדו לאימהות דו לשוניות (אנגלית וטגלית) הושוו ליילודים שנולדו לאימהות שדיברו רק שפה אחת (אנגלית). ראשית, יצרו החוקרים בקרב כל היילודים הַרגָלה לארבעה משפטים באנגלית או לארבעה משפטים בטגלית.ליילודים הושמעו משפטים באנגלית או בטגלית ומספר המציצות שלהם נמדד כמו בניסוי הראשון. הרגלה הוכרזה כשמספר המציצות פחת בעשרים וחמישה אחוזים יחסית לשתי הדקות הקודמות.
מחצית מהיילודים בקבוצת הניסוי נולדו לאימהות דו לשוניות ומחציתם לאימהות חד לשוניות. בשלב השני של הניסוי, שלב הבחינה, שמעו היילודים בקבוצת הניסוי שני משפטים חדשים, מפי דוֹבר חדש, בשפה השנייה שאליה לא יצרו אצלם הרגלה.
קבוצת הביקורת כללה רק יילודים לאימהות חד לשוניות. אלה שמעו שני משפטים חדשים, מפי דובר חדש, בשפה הראשונה שאליה יצרו אצלם הרגלה. אם יילודים מסוגלים להבחין בין שתי השפות, אזי אפשר לצפות לכך שהיילודים בקבוצת הניסוי יפגינו עלייה בכמות המציצות לעומת יילודים בקבוצת הביקורת.
ואמנם - כך נמצא. הן יילודים שנחשפו ברחם לשפה אחת בלבד והן יילודים שנחשפו לשתי שפות הצליחו להבחין בין שתי השפות.
ממחקרים קודמים כבר התברר שיילודים שאימם דוברת שפה אחת בלבד מצליחים להבחין בין שתי שפות שונות, כל עוד הללו שייכות לשתי קבוצות קצביות שונות. כעת נמצא כי גם יילודים שנולדו לאימהות דו לשוניות מצליחים בכך.
לסיכום, תוצאות המחקר הנוכחי מראות כי הצעדים הראשונים לרכישת דו לשוניות מתחילים עוד טרם היציאה לאוויר העולם, קרי ברחם, וכבר שם נוצרת העדפה לשתי שפות האֵם.
מעניין להדגיש כי העדפה לשתי השפות אינה יוצרת בלבול ביניהן: יילודים לאימהות דו לשוניות מסוגלים להבחין בין שפת אֵם אחת לרעותה מיד עם הלידה, ואף להבדיל בין שתי שפות אלה לשפות אחרות.
ד"ר מרים דישון-ברקוביץ היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית ושיווקית.
הכתבה התפרסמה במגזין "גליליאו" מבית מוטו תקשורת.
לכתבות נוספות של גליליאו צעיר באתר ifeel .
לפנייה לכתב/ת 
