קורבנות התעללות? אתם לא צריכים להישאר שם

נמאס לך? את לא יכולה לסבול את הצעקות שלו יותר, והקללות שהוא מקלל אותך מהדהדות בראשך, או שהוא משתמש דווקא בשתיקה כדי לשגע אותך? חוץ מלצעוק עלייך ולקלל אותך, הוא גם אוהב לשבור דברים? אם כן, את אכן בבעיה, ואסור לך לשתוק. למרות כל הפחד שמגיע יחד עם הפעולה, עדיף שתעשי למענך ולמען משפחתך. כל דרך היא דרך, העיקר לעשות משהו כדי להפסיק את התופעה.

האם אלימות מילולית, בצורת קללות עסיסיות על הבוקר או דברים גסים אחרים, עדיפה או גרועה יותר מאלימות פיזית? אני לא מעודדת אלימות מכל סוג שהוא, אבל לפעמים נדמה שתעדיפי לקבל סטירה, רק לא לשמוע את קולו עם הטון המתגבר הצורם. שמעתי פעם גם מישהו אומר שהיה מעדיף לקבל אגרוף או סטירה, רק לא לשמוע את אשתו צורחת כל הזמן.

יש גם נשים אלימות, בהחלט, אבל הגברים אלימים יותר. אני לא עורכת מחקרים בנושא, אך על פניו האשה מצטיירת כעדינה יותר. מצד שני, זכור לי היטב מקרה שקרה לפני שנים, כשהייתי שוטרת. קיבלתי קריאה להגיע לאירוע של מריבה בין בני זוג. בשורה התחתונה האשה התלוננה שבעלה היכה אותה.

היא בכתה וצרחה, היתה לגמרי בהיסטריה. השוטר מיהר לפתוח את התיק, הוציא את הטפסים המתאימים. ואז ניגש אליי בעלה של המתלוננת ואמר לי: "תשמעי, חזרתי היום מהמילואים". הוא באמת היה עדיין עם המדים עליו, ואז הוא הרים את החולצה, הסתובב והראה לי את הגב שלו, שרוט כולו ומדמם. "היא עשתה לי את זה עם מזלג", אמר. השאלה היתה מתי היא עשתה לו, אחרי שתקף אותה, או לפני? אין לי מסקנה. כמו ששני הצדדים יכולים לבגוד, אצל שניהם קיימת היכולת להיות אלימים.

לדעתי אם מישהו, אשה או גבר, סובלים בבית מאלימות כלשהי, אסור להם להישאר שם. נשים רבות ממשיכות לחיות בסיוט מפאת כבוד המשפחה, גידול הילדים, חשש לאבד מקורות פרנסה, הפחד להישאר לבד ועוד. יש אינסוף סיבות.

אלה שעוזבות, אם הן חזקות ובעיקר עם גב כלכלי טוב ומשפחה תומכת, יוכלו להסתדר בעתיד.

לעומתן, אותן נשים מסכנות שמגיעות לכל מיני מרכזים ובתי מחסה לנשים מוכות וחיות שם בתנאי פנימיה לא יוצאות כמעט מהמקום וחיות בפחד מתמיד.

רק עצם המחשבה על מצבן של אותן נשים מעוררת בי עצב נורא. אני נוהגת לתרום למרכזים שונים בארץ מכל טוב: בגדים, ספרים ורהיטים. זה עוזר מאוד, במיוחד לילדים שחיים שם.

אין לך מה להישאר ולחיות בפחד כל החיים שלך

טרם נתקלתי בגבר או בסיפור על גבר שעזב את הבית כי הותקף תדיר על ידי אשתו או בת זוגו לחיים. שמעתי יותר על נשים, אבל אני יודעת שיש גם גברים ששותקים, שסובלים מהשפלות ולפעמים גם מוכים.

זו סיטואציה לא פשוטה אף פעם, על אחת כמה וכמה אם ילדים מעורבים בסיפור. אם אינך אם עדיין, את נשואה טרייה ונתקלת לא פעם בדברים שהזכרתי, קחי אותם כסימני אזהרה. זה בא לידי ביטוי בשפה לא נעימה, קללות או איומים. אם את פוחדת להרגיז אותו ואם הוא לא היה כזה לפני החתונה, אם משהו בו השתנה בצורה כזו שלפעמים מסוכן להיות איתו כשהוא נוהג אפילו, כי הוא מקלל כל מה שזז - שקלי עזיבה. סביר להניח שהמצב לא יילך וישתפר. אם הבחור שלך באופן יומיומי או לעיתים קרובות מקלל ואחר כך מתנצל או מכה אותך, אין לך סיבה להישאר. את תחיי בפחד כל החיים שלך.

אני יודעת שיש זוגות שמכים זה את זה

אותו הדבר לגביך, גבר: שקול את צעדיך. אולי אתם יכולים ללכת לטיפול זוגי, ולנסות להבין למה הגעת למצב הזה, מה גרם לך "להשתגע". באלימות מילולית אפשר לטפל בוודאות. לומדים איך לספור עד עשר לפני ההתפרצות וזה עוזר. לגבי אלימות פיזית, אני לא יודעת אם אפשר להפסיק אותה. אני כן יודעת שיש זוגות שמכים זה את זה.

לפני שנים היה לי חבר שמאוד אהבתי. גיליתי שאני בהריון והחלטנו להתחתן. יום אחד נסענו לחתונה של חברים. הוא החליט שאני דלוקה על התקליטן.

חזרנו הביתה והוא צעק עליי. הייתי המומה, היה לו קצף לבן בצידי הפה כמו של מטורף. הוא תלש לי את השרשרת שהיתה לי על הרגל וזרק אותה החוצה, ואז הוא הניף את ידו כלפי מעלה, הרגשתי שעוד רגע הוא מנחית עליי מכה, אבל אז הוא נעצר.

למחרת קבעתי תור לרופא ובאותו שבוע עשיתי הפלה, התפטרתי מהמשטרה ועברתי דירה. כשהוא חזר הביתה הוא מצא דירה ריקה. הבגדים שלו היו מפוזרים על הרצפה. את היד שלו הוא הניף אל עבר המונית, שלקחה אותו משם.