האם המעביד מפריש לפנסיה כחוק?

האם המעביד מפריש עבורנו לחיסכון פנסיוני? למרות החובה לעשות זאת, במקרים רבים המעביד לא מפריש כספים כלל או עושה זאת באופן חלקי. הבעיה הגדולה היא שרבים אינם מודעים לכך כלל, והם אינם טורחים לעקוב אחרי הדו"חות הנשלחים ממקרן הפנסיה או קופת הגמל. 

בעזרת כמה בדיקות פשוטות, נוכל לדעת האם המעביד מפריש עבורנו את הסכום הנכון לקרן הפנסיה.

איך עושים זאת? על מנת לברר האם ההפקדות לקרן הפנסיה נעשות בסכום הנכון, יש לדעת קודם כל, מה שיעור הפנסיה לו אנו זכאים במסגרת העבודה.

החל מינואר 2008 זכאי כל עובד במשק שמעבידו יפקיד עבורו כספים לקרן פנסיה בשיעורים הקבועים בצו ההרחבה בדבר פנסיה חובה בכלל המשק לפי הפירוט הבא: 

אולם, עובדים רבים זכאים להפקדות בשיעורים גבוהים מאלה הרשומים בטבלה, בהתאם למה שהוסכם בהסכם העבודה שלהם או ההסכמים הקיבוציים ו/או צווי ההרחבה החלים עליהם. צו ההרחבה הכללי לעניין הפנסיה קובע כי אם קיימת לעובד זכות טובה יותר מזאת הקבועה בצו, הוא יהיה זכאי להסדר המיטיב.

להלן רשימת הענפים בהם קיימת חובת הפקדה לפנסיה טובה יותר מאשר צו הרחבה הכללי: בנייה, ועבודות ציבוריות, הובלה, חברות כח אדם, חקלאות, יהלומים, מוסכים, מורי דרך מוסמכים, נקיון ותחזוקה, מלאכה, תעשייה ותחנות דלק, מתכת, חשמל ואלקטרוניקה, מלאכה ותעשייה זעירה (מסגרת), מסחר, שמירה ואבטחה, תעשייה.

לכן, אם בדיקת דו"חות ההסדר הפנסיוני (קרן הפנסיה או ביטוח המנהלים) מראות שההפקדות שבוצעו נמוכות מאלה להם זכאי העובד, מומלץ לבדוק עם המעביד ממה נובעים ההפרשים ואם תשובת המעביד איננה מספקת, יש להתייעץ עם סוכן פנסיוני או עם יועץ פנסיוני.

לא תואם את השכר

השכר ממנו מפרישים לפנסיה אינו זהה בהכרח לשכר שמקבל העובד, חלק מהמעסיקים מחשבים את התנאים הפנסיוניים רק על חלק מהשכר ולא על כולו, בהתאם לסיכום בין העובד למעסיק.

ניתן לבצע בדיקה פשוטה על ידי תלוש השכר: יש לחלק את הסכום שנוכה מהשכר (תגמולים) לקרן הפנסיה בשיעור ההפקדה של העובד (בד"כ 5.5% או 5%). המנה היא השכר הפנסיוני.

לדוגמה: אם ההפרשה בתלוש היא של 300 שקל ושיעור ההפקדה הוא 5%, אז יש לחלק 300 ב-0.05 והתוצאה היא 6,000. כלומר השכר הקובע להפרשות פנסיוניות במקרה זה, הוא 6,000 שקל.

השכר הפנסיוני שנתקבל צריך להתאים גם לשכר המופיע בד"וחות קרן הפנסיה, וגם להיות תואם למה שהוסכם בין העובד למעסיק בתקופת העבודה, לגבי השכר ממנו יבוצעו ההפקדות הפנסיוניות.

אפשר לתבוע גם את המעביד וגם את הקרן

אם גיליתי שחסר כסף בקרן, האם המעסיק אחראי לכך או קרן הפנסיה בה מופקד הכסף?

עם ביצוע ההסדר הפנסיוני עבור העובד, המעביד מתחייב לביצועו לא רק כלפי העובד אלא גם כלפי קרן הפנסיה או חברת הביטוח. לכן, כאשר מתגלה בעיה בהפקדות הפנסיוניות של עובד, גם חברת הביטוח או קרן הפנסיה אחראיות על כך כלפי העובד ולא רק המעסיק.

לכן קבע בית הדין הארצי כי העובד יכול לתבוע גם את קרן הפנסיה וגם את המעסיק לפי בחירתו. חשוב לציין כי בית משפט העליון קבע כי חובתה של קרן הפנסיה לתבוע את המעסיק שאינו משלם או מאחר בתשלום על מנת לצאת ידי חובתה באכיפת ההסכם לפי הפוליסה או ההצטרפות לקרן הפנסיה ואם לא עשתה כן היא תהיה חייבת בהפרשים כלפי העובד.

איחור בהפקדות - הלנת שכר

האם הצבירה בפוליסה או בקרן הפנסיה ניזוקה כתוצאה מאיחורים בהפקדות?

קרנות הפנסיה וחברות הביטוח שולחות דו"חות בכל 3 חודשים. בדוחות אלו מפורטים התשלומים המבוצעים לפוליסה או לקרן הפנסיה, ומועדם. על פי החוק, קרן הפנסיה או חברת הביטוח אחראית לגבות את התשלומים במועד.

ליד תאריך ההפקדה מופיע גם החודש בגינו בוצעה ההפקדה. אם אין התאמה בין השניים, המשמעות היא כי ההפקדה בוצעה באיחור. במקרה כזה ייתכן שהלקוח זכאי להחזרים או להגדלת הצבירה. אם האיחורים בוצעו לאורך זמן, ההפרש עשוי להיות בסכומים משמעותיים.

מה עושים במקרה כזה?

לפי החוק, המעסיק צריך להעביר את ההפקדות הפנסיוניות לכל המאוחר, בתוך 15 יום ממועד תשלום השכר, כלומר: עד ה-15 בכל חודש עבור החודש הקודם.

חוק הגנת השכר קובע, כי איחור מעל 30 יום בהעברת ההפקדות מהווה הלנת שכר, אולם גם איחור שאינו הלנת שכר מהווה הפרה של חובת המעביד. מבדיקה מדגמית שערכנו במשרד, עולה שמדובר בתופעה נרחבת אצל מעסיקים רבים, אשר מנכים את השכר מהעובד אולם לא מעבירים אותו במועד לחברת הביטוח או לקרן הפנסיה.

בית הדין לעבודה קבע בעבר, כי במקרה כזה חברת הביטוח או קרן הפנסיה חייבות להגיש תביעה נגד המעסיק, אבל בית הדין הארצי לעבודה קבע גם כי לעובד יש אפשרות תביעה ישירה נגד המעסיק. עוד נקבע, כי כאשר המעסיק מאחר בהעברת הניכויים משכרו של העובד, הוא הופך את העובד בעל כורחו למקור נוסף של אשראי למעסיק, שכן המעסיק מרוויח את הריבית בתקופה בה הוא מחזיק את כספים של העובד כתוצאה מהאיחור.

כיום, אין כל בעיה לאתר את האיחור בדו"חות שנשלחים כל רבעון מחברת הביטוח וקרן הפנסיה. הדו"חות כוללים את מועד התשלום אותו יש להשוות לניכויים בתלושי השכר.

בעקבות צו ההרחבה, אפשר למשוך כספי פיצויים

קודם כל למעסיק. חשוב להדגיש כי עובד הדורש את זכויותיו החוקיות מוגן מפני פיטורים. מעסיק שיפטר עובד שדרש את זכויותיו החוקיות, או שהגיש תביעה נגד המעסיק, יצטרך להוכיח במקרה כזה כי הפיטורים נעשו בגלל סיבה אחרת.

אם יתברר שהפיטורים נעשו בגלל שהעובד דרש את זכויותיו, יהיה על המעסיק להחזיר את העובד לעבודה ולשלם לו פיצויים גבוהים שעשויים להגיע עד 50 אלף שקל, לפי חוק הגנה על העובדים.

לעובד עומדת גם הזכות להגיש נגד המעסיק תביעה ייצוגית בגין האיחורים בביצוע ההפקדות הפנסיוניות.

במהלך כל תקופת החיסכון הפנסיוני יש לשמור את כל המסמכים והדוחות, ולא רק ב-7 השנים האחרונות. כאשר יש חשש לתקלה בהסדר הפנסיוני, מקורות תקלה זו נעוצים לפעמים בנתונים ומסמכים מתחילת תקופת הביטוח או במהלך תקופת עבודה של שנים ארוכות. במקרה זה, שמירת המסמכים היא קריטית לתיקון התקלה.

במקרה של הפסקת עבודה על העובד לבדוק האם יש לו זכות לקבל את צבירת פיצויי הפיטורים בפוליסה או בקרן הפנסיה. בשנת 2008 נכנס לתוקף צו ההרחבה בדבר פנסיה חובה בכלל המשק הקובע כי העובד זכאי לקבל את כל ההפקדות שהפקיד המעביד לפי הצו בסעיף פיצויי הפיטורים גם במקרה בו הוא מתפטר מיוזמתו.

לכן, כיום כל עובד זכאי לסכום כלשהו מצבירת הפיצויים בפוליסה. יחד עם זאת, ייתכן כי על פי ההסכמים הספציפים או ההסכמים הקיבוציים או צווי ההרחבה החלים על העובד לפי הענף בו הוא מועסק, רשאי העובד לקבל יותר מאשר הצבירה לפי צו ההרחבה הכללי.

עו"ד גל גורודיסקי הוא מומחה בדיני עבודה ופנסיה