העלייה של ארה"ב מנעה כתם מהטורניר והשיפוט

למשחק ההכרעה על הכרטיס לשמינית הגמר, בין ארצות הברית לאלג'יריה, שובץ הבלגי פרנק דה בליקר. שופט ותיק ומנוסה, אחד הבכירים באירופה - וגם הוא כשל בהחלטות גורליות.

נבחרת ארצות הברית, שקופחה קשות במשחק מול סלובניה ונגזלו ממנה שלוש נקודות בגין פסילת שער ניצחון חוקי, עמדה בפני מצב זהה במשחקה מול אלג'יריה.

בדקה ה-20 כבשו האמריקנים שער חוקי, שנפסל על ידי השופט הבלגי בגין נבדל שלא היה. אין לי ספק שבמחצית המשחק הטעות הגורלית נודעה לשופט וגם לנבחרת ארה"ב.

בדקה ה-80 שוב מצא דה בליקר את עצמו במרכז העניינים, כאשר קיפח פעם נוספת את ארה"ב בצורה קשה. קלינט דמפסי חדר לרחבה וספג חבטה בפניו ללא תגובה של השופט.

אבל, אלילת המזל עמדה לזכותם של השופטים ופיפ"א - לנדון דונובן כבש שער ניצחון בתוספת הזמן. השער העניק לארצות הברית את המקום הראשון בבית, לו

 הייתה ראויה למרות הקיפוח הקשה והצורם לעין של השופטים.

בדקה ה-93 שלף השופט כרטיס צהוב שני ואדום לאלג'יראי ענת'ר בגין מחאה, כרטיס מיותר לחלוטין. עדיף היה לו שרק קודם לסיום, ומצמצם את דקות השיפוט הלא מוצלחות בלשון המעטה. הצדק נעשה בסופו של דבר, ארה"ב ממשיכה לשמינית הגמר מהמקום הראשון.

ועדת השיפוט של פיפ"א תצטרך להחליט אם דה בליקר סיים במשחק זה את תרומתו למונדיאל. נקווה שבמשחקי ההכרעה הבאים לא יהיו אלה השופטים שיחרצו גורלות בפסיקות שגויות, וישלחו נבחרות לאומיות שעמלו ארבע שנים תמימות על מנת להגיע לרגעי השיא בכדורגל.

• אברהם קליין, מבכירי שופטי הכדורגל בעבר, שפט בשלושה מונדיאלים (מקסיקו 70', ארגנטינה 78' וספרד 82') ובשני טורנירים אולימפים (68' ו-76'). זכה לעיטור כבוד מיוחד של פיפ"א בשנת 1984, בה פרש מפעילות, וכיהן כיו"ר איגוד השופטים בשנים 87'-94'. בימים אלה יצא לאור ספרו 'אמן המשרוקית'