המשיח יבוא במעלית שבת

לחרדים בעמנואל יש "תקנון" שמונע כניסה לרוב הספרדים, ביישובים דתיים המציאו את ועדות הקבלה וחילונים לא אוהבים מעליות שבת. כל אחד וטריק הסינון שלו.

אבל מה יעשה מי שמאמין בחיים משותפים? הו, הנה הגענו לעניין שלשמו נתכנסנו. יחד עם עמיתיי חברי הכנסת איתן כבל והרב חיים אמסלם, הגשתי הצעת חוק למעליות שבת. אלה הפרטים המדוייקים: בכל בניין בו יש רק מעלית אחת, ולפחות רבע מהדיירים מעוניינים במעלית שבת, יוכלו דיירים אלה להתקין מנגנון מעלית-שבת על חשבונם, והיא תפעל לא יותר מעשר פעמים במהלך השבת. במהלך השבת המעלית תעלה מספר פעמים עד לקומה העליונה ואז תרד ותעצור בכל קומה או שתיים, לפי ההתאמה לדיירי אותו בניין.

מטרת החוק פשוטה מאוד. לאפשר לשומרי-שבת, בדרך כלל מהזרם הציוני-דתי, לגור במשותף עם דיירים חילונים בבתים רבי-קומות, לאפשר לדתיים לרכוש דירה בקומה חמישית או שישית ולהקל על חייהם בשבת תוך פגיעה מינימלית, אם בכלל, בדיירים החילונים.

אבל מה זה משנה מהי המטרה שלי? מה שאני רואה כמטרה, חיים משותפים, אחרים מפרשים כמזימה של כפייה דתית; כשאני מדבר על הסדרה של היחסים בין שכנים עם הרגלי חיים שונים, אחרים בטוחים שמדובר בעוד מזימת השתלטות ודחיקת רגלי החילונים. אני דואג לכאבי רגליים והם חושדים שאני מגלגל עיניים.

מוטב שלא לחוקק חוקים הגורמים לויכוח בין דתיים לחילונים. באופן כללי גם לא צריך לחוקק חוקים נגד אפליה ונגד גזענות. בעולם מתוקן היחסים בין הבריות מוסדרים ומושתתים על רצון טוב, הבנה ורוח טובה של הסכמה. הכי טוב שכולם מסכימים כל הזמן.

אבל העולם איננו תמיד מקום מתוקן. ברוב המקומות החיים המשותפים נעשים מתוך הבנה. אלא שבכל בית משותף, גם ממש וגם כמשל, יש צורך להסדיר לפעמים את הכללים כדי שאפשר יהיה לחיות ביחד. כמעט בכל בית משותף חי לו שמח ורע-לב השכן האחד, דתי או חילוני, שלא ייתן מנוחה לשכנים, שיגרור אותם לבתי משפט, שידרוש פרוטוקולים, שימצא וימציא כל שבוע סיבה חדשה למריבה. הצעת החוק הצנועה ושוחרת הטוב הזו מכוונת אל השכן היחיד, חילוני המתנגד למעלית שבת או דתי הדורש מעלית שבת, ונוטלת ממנו את הכוח לשגע את כל שכניו.

אבל לא המעלית שלי ולא ההתנגדות בשם החילונים של מפלגת ליברמן הן הסיפור כאן. מה שמקומם הוא הפער שבין דיבורים גבוהה גבוהה של חילונים אינטליגנטים-למדי על חיים משותפים,

סובלנות והתחשבות, לבין ההתנהגות הפרקטית שלהם. יש חילונים שתופסים את הבניין כשלהם, ומצדם שהדתיים יעלו ברגל. עדיף בכלל שיילכו לחפש להם בניין אחר.

האמת היא שהאינסטינקטים החילונים דומים מאוד לאלו של דתיים וחרדים. יש יצר התבדלות. תן לנו לחיות את החיים שלנו בשקט, עם אנשים כמונו. חילונים חוששים שהיום זו מעלית שבת לסירוגין, מחר תפתח לנו מקווה ויגור כאן רבי ונמצא את עצמנו כשהנכס שלנו הוא בכלל בית כנסת כשמסביב מלא חרדים גודשים את המרפסות וצועקים שאבעס.

ובכל זאת קצת אופטימיות. רוב החילונים וגם רוב הדתיים, לא כולל החרדים, עדיין מעדיפים לגור במקומות מעורבים. מעלית שבת בבניין-חילוני-דתי, עם חוק ובלי חוק, יכולה להפוך לסמל של התחשבות והבנה. אם החילונים יבינו שהמעלית נועדה רק להקל במעט על חיי שומרי השבת, ואם הדתיים יבינו שהתחשבות רצוי לבקש ולא לדרוש – אולי, וזה לא הולך ברגל, יגיע המשיח כבר בשבת הקרובה.

והוא יעצור בכל קומה ויגיד שבת שלום.