החולה הורישה כספה לרופאה שלה. האם זה אתי?

אישה נישלה את בנה והורישה את הכסף לרופאה שטיפלה בה. הלשכה לאתיקה נזפה ברופאה: מדובר ב"כישלון התנהגותי", וחידדה את כללי הירושה בין מטופל לרופאו. מעתה: ירושה מותרת רק אם חלפו 3 שנים מאז הסתיימו יחסי מטפל-מטופל

מיטל יסעור בית-אורפורסם: 27.06.10 , 13:30

האם מותר לרופא לרשת כסף שהוריש לו מטופל שלו? הלשכה לאתיקה של ההסתדרות נזפה ברופאת משפחה, שירשה כסף ממטופלת שלה. בהסתדרות הרפואית ציינו כי מדובר ב"כישלון התנהגותי של הרופאה" וחידדו לאור המקרה את כללי האתיקה לפיהם ירושה מותרת רק אם חלפו שלוש שנים מאז הסתיימו יחסי מטפל-מטופל בין הרופא לבין הנפטר. המקרה התפרסם בביטאון ההסתדרות הרפואית "זמן הרפואה".

"השפעה בלתי הוגנת"

בירור המקרה החל ב-2004, כשבנה היחיד של היורשת התלונן שאמו נישלה אותו מהצוואה, ושהרופאה של אמו פעלה בניגוד לכללי האתיקה האוסרים על רופא לרשת מטופל שלו.

הבן פנה במקביל גם לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות והגיש תביעה בבית המשפט. במהלך התביעה נחתם הסכם פשרה והבן משך את פנייתו ללשכה לאתיקה.

לאחר כשנתיים, ביקשה נכדתה של הנפטרת לחדש את הדיון בלשכה לאתיקה. הנכדה טענה כי הרופאה שימשה כרופאת משפחה של סבתה גם אחרי כתיבת הצוואה. זאת, בניגוד לטענת הרופאה בבית המשפט לפיה הפסיקה לשמש כרופאה של המנוחה זמן רב לפני כתיבת הצוואה ושמרה איתה רק על קשרי חברות קרובים. הרופאה טענה לכל אורך הדרך כי אינה רואה פסול במעשיה או בכך שהסכימה לקבל את הירושה.

הנכדה טענה, לעומת זאת, כי הרופאה לא רק המשיכה לטפל באמה לאחר כתיבת הצוואה אלא אף היתה מעורבת בניהול ענייניה הכספיים והיתה מלווה אותה בעת שביצעה פעולות כספיות בבנק.

פרופ' אבינועם רכס, ראש הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, החליט להקים ועדת בירור לנושא, בה היו חברים פרופ' עדי שני, ד"ר אסתר בר שילון וד"ר אריה מליטיאנו. חברי הוועדה נעזרו בחוק הפלילי הנוגע לירושה וקובע, בין היתר, כי הוראת צוואה שנעשית תחת "השפעה בלתי הוגנת" מבוטלת.

הוועדה קבעה כי "המרחק בין תלות של מטופל ברופא ל'השפעה בלתי הוגנת' הוא קצר מאד". עוד ציינו החברים בהחלטתם כי "המצב שבו רופא מטפל באדם מסוים מתוך ציפיה לזכות, מעבר לשכרו הרגיל, בתגמול כלכלי או בטובת הנאה בדמותה של ירושה בצוואה - מעמיד את הרופא בניגוד עניינים מובנה. הרופא עלול להעדיף את טובת המטופל הזה על פני מטופלים אחרים ובכך לחרוג מכללי האתיקה המחייבים מתן טיפול שווה".

מעכשיו: חכו שלוש שנים

חברי הוועדה סברו שהרופאה היתה צריכה להתייעץ בלשכה לאתיקה בשל חריגות המקרה, או לבטל את הצוואה או לתרום את הכסף למטרה ציבורית כמו

למשל למרפאה שבה היא עובדת.

"עצם המצב שבו מטופלת רשמה את רופאת המשפחה שלה כיורשת היה צריך לעורר סימני שאלה אצל הרופאה בדבר תקינות הפעולה", כתבו.

בניגוד להחלטת הלשכה לאתיקה, החליט נציב קבילות הציבור במשרד הבריאות פרופ' חיים הרשקו, לסגור את התיק ולא לפתוח בהליך משמעתי נגד הרופאה. פרופ' הרשקו החליט לאמץ פירוש מקל לפיו אם חלף זמן מאז הקשר הטיפולי הולכת ופגה השפעתו האפשרית של הרופא המטופל.

לאור חוסר הבהירות שהתעוררה במקרה זה אישרה הלשכה לאתיקה כללים עדכניים לפיהם רופא לא יקבל במישרין או בעקיפין ירושה ממטופל, אלא אם עברו יותר משלוש שנים מאז הסתיים הקשר הטיפולי. במקרה של ירושה בפרק זמן קצר יותר על הרופא לוותר על חלקו בירושה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו