זהירות, תערוכה!

התערוכה הקבוצתית "משתנה קבוע", המוצגת בימים אלו בגלריה זומר, איננה מתיימרת להיות חתרנית או מתריסה, אבל דווקא חוסר הרצון לומר אמירה בוטה, הופכת אותה למעוררת מחשבה. התערוכה, כשמה כן היא, עוסקת במה שקבוע ובמה שמשתנה ובשאלות שתמיד יעסיקו את השיח הפנים-אמנותי, כמו מה רוצה האמנות? איזו סוג של חוויה היא אמורה לספק לנו הצופים?

התערוכה מפגישה בין שלושה אמנים - ליאור ווטרמן, חיים אלמוזנינו ותמר הרפז, ונקודת המוצא שלה היא דיאלוג - בין האמנים ליצירות, בין היצירה לעצמה, בין הצופה ליצירה, ועם האמנות בכלל.

צפו בעבודת הווידאו של ליאור ווטרמן "יקב" מתוך התערוכה

סגור

שליחה לחבר

 כתובת דוא''ל של החבר שמך כתובת הדוא''ל שלך נושא

 הקלידו את הקוד המוצג

תמונה חדשה

הסרטון נשלח לחברך

סגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

<object width='408' height='296' type='application/x-shockwave-flash' data='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'><param name='movie' value='//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.commercial-3.2.18.swf'/><param name='flashvars' value='config={&quot;key&quot;:&quot;#&#036;82d88990cf33aa2235a&quot;,&quot;clip&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;http://ynethd-f.akamaihd.net/z/upl/617/992.flv/manifest.f4m&quot;,&quot;scaling&quot;:&quot;fit&quot;,&quot;provider&quot;:&quot;akamai&quot;,&quot;type&quot;:&quot;video&quot;},&quot;plugins&quot;:{&quot;akamai&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/AkamaiAdvancedFlowplayerProvider-3.9.swf&quot;},&quot;controls&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/flowplayer.controls-3.2.16.swf&quot;,&quot;autoHide&quot;:false,&quot;height&quot;:26,&quot;zIndex&quot;:1},&quot;amta&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/fp3218/amta_plugin_20314.swf&quot;,&quot;siteKey&quot;:&quot;ynet&quot;,&quot;category&quot;:&quot;538.Entertaiment-752.EntSpecials-4764.A.art&quot;}},&quot;logo&quot;:{&quot;url&quot;:&quot;//mediadownload.ynet.co.il/flowplayerlive/ynetlogo.png&quot;,&quot;top&quot;:15,&quot;left&quot;:15,&quot;fullscreenOnly&quot;:false}}'/><param name='allowfullscreen' value='true'/><param name='quality' value='high'/><param name='cachebusting' value='true'/><param name='bgcolor' value='#000000'/><param name='wmode' value='opaque'/><param name='AllowScriptAccess' value='always'></object>

הדיאלוג מתחיל מן הפנים - במדיום שבו בחרו האמנים ליצור את עבודותיהם, מפגן ראווה ספקטקולארי, שנע בין צילום, קולנוע, פרפורמנס, וידיאו ופיסול, ויוצא אל החוץ, מדבר אל הצופה - המבין יותר והמבין פחות - משתף ומערב אותו בתוך תהליך דינמי ואינטראקטיבי של יצירת האמנות, כמעין מעבדת התנסות חיה.

שיקוף עצמי

התערוכה נפתחת במיצב של הרפז "לילה אמריקאי", שבנוי משורה של עשרה מקרני שקופיות, המקרינים חמש תמונות, משחק בין פוזיטיב ונגטיב, צילומי נוף ודמויות שנראים אקראיים ובנאליים למדי. שלוות הצילום מופרת ברגע שהמבקר נכנס לתערוכה, אז צלליתו מוקרנת על הקיר ובכך הוא מחבל בצילומים ומפעיל את הקוטב השני שלהם.

משתתפים בהקרנה. השקופיות של הרפז (צילום: אלעד שריג)

הצופה למעשה נמצא בעיצומו של משחק אינטלקטואלי, או לחילופין, מגלומני: איפה מתחילה ונגמרת העבודה? מיהו למעשה האמן (האם זהו הצופה)? האם ארצה להמשיך ולעמוד מול הצילומים, לשבש ולהרוס אותם? או למצוא נקודת התבוננות אחרת שלא תפגע בהם?  

העבודה של הרפז. לעמוד מול כיתת מקרינים (צילום: אלעד שריג)

במרכז חלל הגלריה - מיצב של חיים אלמוזנינו "מערכות נשימה פתוחות", שתלוי מהקיר, משתלשל לרצפה ונכרך מסביב לקירות כמעין טפיל או צמח מטפס. המיצב בנוי מחומרים זולים וזמינים כמו נורות חשמל, חוטי בד וגופי חימום חשופים, המשתכללים לידי יצור פיסולי אורגני, שכמו נושם, מזין את עצמו ומפיק אנרגיה מתוך עצמו.

אמנות מחשמלת

בניגוד למיצב של הרפז, שמציע ואפילו מבקש, את הפרעתו של הצופה, עבודתו של אלמוזנינו יוצרת את האפקט ההפוך - הקירבה לאמנות, ועוד יותר גרוע, המגע ביצירת האמנות, מעמידה את הצופה בפני סכנה ממשית. השלטים הרבים שמוצבים מכל צד של המיצב מבהירים שאסור להתקרב לעבודה מכיוון שישנה סכנת התחשמלות.  

העובדת בגלריה הסבירה שהמיצב מסוכן במיוחד דווקא כשהוא מכובה ובלתי נראה, מה שמוליד שאלה בנוסח "אם עץ נופל ביער". המיצב של אלמוזנינו מתנהל באופן אוטרקי, ללא שום צורך (או רצון) בצופה, סוג של אוננות עצמית. והצופה מבחינתו, חוזר לעמדה הפסיבית והקלאסית של המתבונן - לראות ולא לגעת.

דיבור מלוכלך

על המסך השמאלי דמותה של לֵן, העובדת המסורה, היא כורעת עירומה על ברכיה כשמוח מוקרן לה על הישבן, ומנהלת שיחה וירטואלית-עתידנית (מהתחת) עם מריה שרייבר, מעבידתה, שקולה הסמכותי (והאלוהי משהו) בוקע מתוך ג'ירוסקופ שלא ממש פועל. האחרונה מעבירה את לן מסכת השפלות והתעללויות, עד שלבסוף היא מעמידה אותה בפני ההחלטה הקשה ביותר שתעשה בחייה. 

"יקב" של ווטרמן. זיון מוח? (צילום: יובל חי)

ווטרמן מרכיב סט תיאטרלי מתובל בהומור שחור ואימה מגוחכת. הדיאלוג נראה כמו לקוח מסרט פורנו/מדע בדיוני מתורגם וכאילו מדובב, אך בניגוד לסרטי פורנו,

דווקא אצל ווטרמן המילים והדיבור ממלאים מקום מרכזי. הם דומיננטיים ונשמעים למרחוק עוד לפני המפגש עם העבודה, כמו כופים על הצופה את מערכת היחסים הסאדומזוכסיטית נוסח הסרט המזכירה.

טילי טילים של פרשנות מרובדת אפשר לכתוב על המיצב של ווטרמן - על תיאוריית יחסי האדון והעבד, שמקבלת בעבודה טוויסט משעשע, ביקורת פמיניסטית על הייצוג הדיכוטומי של האישה הכנועה מול הזונה ההורגת, על משמעות המילה הכתובה מול המילה המדוברת וכן הלאה וכן הלאה. אבל בסופו של דבר, נדמה כי כל דיבור על המיצב (ואולי על התערוכה בכלל) יהיה בבחינת "זיון מוח", תרתי משמע.

• "משתנה קבוע", תערוכה קבוצתית - ליאור ווטרמן, תמר הרפז וחיים אלמוזנינו. גלריה זומר, רחוב רוטשילד 13, תל אביב. התערוכה תינעל ב-10 ביולי.