המבקר: רשלנות אישית בהאזנות בתיק רמון

חוות הדעת על ההאזנות - כותרות נוספות ב-ynet:

• רמון: לחקור פלילית את המעורבים בדו"ח המבקר
• חותמת גומי? 99% מהבקשות להאזנות סתר אושרו
• התובעות בתיק רמון עתרו: המבקר חרג מסמכות
  

בחוות דעת חריפה, המתפרסמת אחר-הצהריים (יום ב'), קובע המבקר כי יש לשקול מסקנות אישיות כלפי המעורבים בהאזנות - ראש יאח"ה לשעבר תת-ניצב מירי גולן, ראש צוות החקירה המיוחד סגן-ניצב ערן קמין, פרקליטת מחוז תל-אביב עו"ד רות דוד והתובעת במשפט, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר (שתי האחרונות עתרו לבג"ץ בשל כך). לינדנשטראוס כבר העביר את הדו"ח ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, על-מנת שיבחן את הממצאים.

למרות זאת, היועץ לא יהיה זה שיחליט בשאלת המסקנות האישיות נגד אנשי המשטרה והפרקליטות. וינשטיין הודיע כי בהתאם להסדר ניגוד העניינים שנערך עם כניסתו לתפקיד הוא לא יהיה זה שיכריע את גורלם, ואמר כי בימים הקרובים יוחלט מי הגורם שיידרש לעניין זה.

המבקר התבקש על-ידי הממשלה לבדוק את נושא האזנות, ובפרט - במכתב מהשר דאז רמון - התבקש לברר את תפקוד המשטרה והפרקליטות בנוגע להאזנות סתר שבוצעו במסגרת חקירתו. "בשלב מאוחר יחסית של משפטי התברר באקראי להגנה, בעקבות מידע שמסר מקור אנונימי, כי במהלך החקירה בוצעו האזנות סתר שדבר קיומן הוסתר מעיני ההגנה", כתב. "האזנות הסתר הן חומר חקירה מהותי, משום שחשפו מסכת לחצים ואיומים שהופעלו על המתלוננת על מנת שתתלונן חרף רצונה".

ואכן, המבקר מצא ליקויים משמעותיים, "אשר נבעו בעיקרם מכשל אישי של בעלי התפקידים ומאי קיום הכללים על-ידי אותם בעלי תפקידים, ולא מכשל ארגוני או מערכתי". הוא מדגיש כי "לא נעשתה פעולה בזדון, אך ברור שמדובר ברשלנות ממשית של העוסקים במלאכה".

כשלי החוקרים, מחדלי הפרקליטים

האזנות הסתר בוצעו לצורך חקירת החשד להדחה בחקירה, שרמון לא נחשד בה - אך השיחות שנקלטו כללו מידע הנוגע למשפטו. המידע, מציין המבקר, לא הועבר לרמון עקב הליקויים. "הדבר נבע מאי הקפדה על מילוי הכללים שנקבעו לטיפול בתוצרי האזנות סתר ועל בדיקת כל המידע הרלוונטי לחקירתו של רמון, וייתכן שגם עקב החשש לחשיפתה של פרשת רשות המסים".

לדברי מבקר המדינה, תנ"צ גולן וסנ"צ קמין פעלו שלא כנדרש, כל אחד בחלקו, בכך שלא וידאו ששיחות רלוונטיות ונוגעות יתומללו או יתוקצרו ושדפי ההפקה יעברו לעיון הפרקליטות. עמדת משרד מבקר המדינה היא שהיה עליהם - ככלל על-פי נוהלי המשטרה, ובייחוד בעניין תיק כה רגיש - לוודא כי כל חומרי החקירה הרלוונטיים יוצגו לפרקליטות על-מנת שיבחנו אותם לפני הגשת כתב האישום.

המבקר קובע כי עו"ד דוד פעלה שלא כראוי כשחתמה על כתב האישום, בלא שעיינה קודם לכן בתמלילי האזנות הסתר כנדרש בהנחיית פרקליט המדינה, ועל אף שידעה שנעשו האזנות סתר כאלה. היא המשיכה ופעלה שלא כראוי בכך שקיבלה החלטה על הגשת כתב אישום בלי ששקלה את כל העובדות הנוגעות בדבר. עמדת משרד המבקר היא שהיה עליה לבחון את המידע המלא בטרם חתמה על כתב האישום. המבקר העיר, כי בחינה שכזו היתה עשויה להצביע על קיומן של שיחות רלוונטיות שלא תומללו ושל שיחות נוגעות שלא תוקצרו ואפשר שהיתה מונעת את התקלות. ניתן להניח כי לא היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז ולא פרקליט המדינה ערן שנדר קיבלו לידיהם את תמלילי האזנת הסתר, קודם שהחליטו על הגשת כתב אישום נגד שר מכהן.

גם עו"ד סגל-אנטלר, ששהתה בחו"ל בעת הגשת כתב האישום, זכתה לביקורת בדו"ח. היא לא בחנה את כל החומר הרלוונטי, פעלה שלא כראוי בכך שלפני תחילת המשפט לא בדקה אם כל חומר החקירה הרלוונטי הועבר לרמון ובכלל זה לא ביקשה לראות את דפי ההפקה, אף שידעה שהחקירה כללה האזנות סתר. לדעת המבקר, כתובעת בתיק היה עליה לבדוק באופן עצמאי את כל חומר החקירה - לפני תחילת המשפט - ולכל הפחות את החומר המודיעיני שאליו הופנה סנגורו של רמון. במקרה זה, כתב המבקר, לא זו בלבד שלא נהגו מידה מוגברת של זהירות והקפדה, אלא אף לא פעלו על-פי הכללים המחייבים, וכתוצאה מכך מכלול המידע לא הובא לפני רמון וסנגוריו במועד שראוי היה לעשות כן. יתרה מכך, הפרקליטות לא נתנו את דעתן לכך ולא בדקו את הנושא, גם לאחר פניית פרקליטיו של רמון.

"הדבר חמור בעינינו, בעיקר מתוך הראייה כי חובת השמירה על זכויותיו הטבעיות של נאשם העומד לדין, ויהיה זה שר או אזרח מן השורה - חובה היא לשמור על זכויות נאשם העומד לדין ולהביא לפניו כל חומר שנצבר נגדו, כדי שלא לפגום בהגנתו וכדי לאפשר לו להגיב על החומר", כותב לינדנשטראוס. עם זאת, הוא מזכיר כי בית המשפט השלום קבע כי "הפגיעה בנאשם לא היתה משמעותית", ו"רוב הפגמים שנבעו מאי חקירתה של הקצינה בתחילת המשפט נרפאו לאחר שובה אל דוכן העדים וחקירתה הממצה על ידי הסנגור". 

הקצינה סירבה להגיש תלונה

המקרה שבגינו נשפט והורשע השר רמון אירע ב-12 ביולי 2006, בשעות שבהן פרצה מלחמת לבנון השנייה - אז נישק רמון את ה' - קצינה בצה"ל. ביום האירוע סיפרה הקצינה למפקדת שלה על המקרה, וזו עדכנה את המזכיר הצבאי דאז של ראש הממשלה, האלוף גדי שמני. לאחר מכן ניסתה המפקדת לשכנע את הקצינה להגיש תלונה נגד רמון וזו סירבה.  

רצתה "לקחת את הסיפור הזה לקבר". המתלוננת ה' עם השר רמון

שישה ימים לאחר מכן, התקשרה המפקדת שלה לראש אח"מ במשטרה דאז, ניצב יוחנן דנינו, ומסרה לו כי "אחד השרים אשר נחבא מאחורי אחד הארונות בחדר ניגש אל החיילת, תפס אותה בחוזקה ונישק אותה בכוח בפיה בניגוד לרצונה". למחרת מסרה הקצינה מכתב למפקדת בו כתבה: "אני טסה בעוד יומיים בדיוק ואני יודעת שאת הסיפור הזה אני אקח איתי לקבר. אני אסגור את הסיפור הזה עם שולה זקן ונקבור את זה פה בין ארבע קירות".

באותם ימים החלה יאח"ה לערוך האזנות סתר לשולה זקן, מנהלת לשכת ראש הממשלה דאז, במסגרת חקירת רשות המסים. ב-20 ביולי נפגשו ניצב דנינו ופרקליט המדינה דאז, עו"ד ערן שנדר, להתייעצות. הם מסרו לצוות הבדיקה של המבקר, כי מהמידע שהגיע אליהם עלה חשש כי מופעלים לחצים על הקצינה שלא תתלונן, בין היתר מצד זקן. פרקליט המדינה הציע להאזין לשיחות של זקן, שכבר הוקלטו - כדי לבדוק האם יש שם אזכורים על החיילת.

סריקת השיחות העלתה כי היו שלוש התקשרויות שהעלו חשש להדחה בחקירה. בין היתר נמצאו שתי שיחות שמהן עולה כי המפקדת מחפשת את זקן ומבקשת שתתקשר אליה בדחיפות לטלפון הנייד והודעת SMS שבו המזכירה של זקן מודיעה לה: "המתלוננת איתי".

ב-21 ביולי התקיימה בלשכת פרקליט המדינה פגישה, בה נכחו בכירים מהפרקליטות והמשטרה. הנוכחים דנו בחשש להדחה בחקירה. בין היתר הובא המכתב שכתבה החיילת למפקדת שלה וגם מידע שמסר האלוף שמני, לפיו לדעת זקן צריך "לעשות שולם".

תנ"צ גולן הוסיפה סעיף בלי להתייעץ

המבקר מצא כי האזנות בנושא חשש להדחה לחקירה התקבלו ללא פגם. אבל בפועל, בבקשה להאזנות התווסף הסעיף מעשה מגונה. את העבירה "מעשה מגונה" הוסיפה תת-ניצב גולן לבקשה ללא התייעצות נוספת עם פרקליט המדינה או ניצב דנינו. עו"ד שנדר מסר למבקר: "זה שהיה שם מעשה מגונה על הצו, לא רק שלא ידענו... זה לא היה צריך להיות שם. כשפרקליט מדינה אומר הדחה בחקירה, אז לא מוסיפים דברים אחרים".

עוד באותו יום הגיעו תנ"צ גולן וסנ"צ קמין לביתו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב דאז, אורי גורן, והגישו לו שלוש בקשות להאזנות סתר - לזקן, לקצינה ולמפקדת שלה. בהאזנות לקצינה הייתה שיחה אחת שסווגה כרלוונטית וחמש סווגו כ"נוגעות". בשיחה הרלוונטית קבעה הקצינה להיפגש עם האלוף שמני סמוך לביתה, במהלך מלחמת לבנון השנייה. השיחות שהוגדרו כנוגעות כללו שתי שיחות של הקצינה עם אביה במהלך הפגישה עם האלוף שמני ותנ"צ גולן, בהן סיפרה לו על הלחצים המופעלים עליה להתלונן וביקשה ממנו להצטרף אליה להגיש תלונה במשרדי יאח"ה.

עוד תומללה שיחה עם אמה, בה היא פירטה את מהלך החקירה ביאח"ה, ושתי שיחות עם חברים בהן סיפרה שהגישה תלונה, כשבאחת מהן ציינה כי לא הייתה לה ברירה. המבקר מצא כי שיחות שסווגו כנוגעות וכרלוונטיות, ושאפשר שהייתה להן רלוונטיות לחקירה ולהגנת הנאשם, לא תוקצרו ולא תומללו. תוכנן לא נבחן בידי הפרקליטות בעת שבחנה את האפשרות להגיש כתב אישום. בדיעבד, כתב השופט בדימוס לינדנשטראוס, אפשר שעובדה זו הביאה לכך שהנאשם לא קיבל לידיו את כל חומר החקירה.

המבקר כתב עוד, כי לנוכח חובתה של הפרקליטות להעביר לסנגוריה את כל חומר החקירה הרלוונטי וכן את רשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, היה על פרקליט המחוז - אשר ידע שאם נעשתה האזנת סתר יש דפי הפקה - לדרוש לראותם

בטרם תחתום על כתב האישום, "ולמצער היה עליהן לעשות זאת מיד לאחר פניית סנגורו של רמון".

בסיום הדו"ח מבהיר המבקר, כי חוות הדעת אינה עוסקת בהרשעתו של רמון, וודאי שאין בה כדי להוות דיון נוסף על ההכרעה השיפוטית בעניינו.

תגובות: החוקר נגד הפרקליטות

בפרקליטות ובמשטרה משדרים שביעות רצון מהממצאים, ובמיוחד מבליטים את שלילת ה"מניעים הנסתרים" שלכאורה היו למובילי התיק - רמז ברור לדיבורים על "כנופיית שלטון החוק", שגמרה אומר להעביר שר משפטים מתפקידו. "מבקר המדינה שיבח את גורמי האכיפה על פעולתם למיצוי הבירור והבדיקה של התלונה בדבר המעשה המגונה שביצע רמון ושבגינו הורשע", נמסר. כן מדגישים בשני הגופים את העובדה, שלא נמצא כשל מערכתי - אלא ליקויים אישיים-נקודתיים בלבד, וכי בסופו של דבר, המבקר הכיר בחשיבות האזנות הסתר ככלי יעיל בידי גורמי אכיפת החוק.

אשר לאפשרות למסקנות אישיות, אומרים בפרקליטות: "מבקר המדינה קבע כי שתי הפרקליטות שעסקו בתיק - פרקליטת המחוז רות דוד והפרקליטה שהייתה מופקדת על ניהול ההליך, אריאלה סגל-אנטלר - לא ידעו על תכני דפי ההפקה והאזנות הסתר, מעבר למה שנמסר על-ידי קציני המשטרה בכתב ובעל-פה. הוא הפריך את הספקולציות שפורסמו בדבר 'גרון עמוק', שחשף כביכול התנהלות נפסדת שנועדה לפגוע בשר רמון, ודחה מכל וכל את הטענות בדבר זדון מצד מי מהמעורבים בחקירה ובניהול המשפט".

סנ"צ קמין טוען כי נוקה לחלוטין בחוות הדעת, וכי הפגם היה בעבודת הפרקליטות, ולא בזו של המשטרה: "המקום היחידי בו הצביע המבקר על כשל, מקורו בנהלי עבודה לא ברורים בהעברת חומרי החקירה בין המשטרה לבין פרקליטות המדינה. חשוב להדגיש, על-פי ממצאי המבקר עצמו: המסמכים הועברו על-ידי המשטרה לפרקליטות, אשר כשלה מלהעבירם לסנגורי השר רמון. כשלים אלו זוהו על ידי השופט בדימוס שלום ברנר בדו"ח הבדיקה שערך בעניין".