סתם יום של חול (ויש מה לאכול)

הרבה כושר עושים כוחותינו בזמן האחרון, שכן כולם מתכוננים לטיול הקיץ הגדול. ובטיול, כפי שאתם כבר יודעים, חוץ מאשר לאכול הרבה, הולכים גם הרבה ברגל.

בוקר. הגברת ואני חוצים את כל העיר מצפונה לדרומה, רגלי. החום לא ירתיענו ופיתויי הדרך - ריחות הפלאפל, ענני השמן המטוגן של הסביח ועמודי השווארמה הניצבים איתן - לא יפתונו. אנחנו ממוקדים. הגלידריות שרק נפתחות, הסושיות שרק התחילו לפרוס דק-דק את פרוסות הדגים הנאים, גם הן לא יעצרו בעדנו. שכן אנו ממוקדים. אנו ממוקדים כי הגברת חייבת להראות לי קפה שאני לא מכיר. הגענו אליו. קוראים לו "מזרין" - סניף מונטיפיורי.

חצר נאה ובה מזגן אדיר שנשב עלינו בריזה שקצת הרגיעה אותנו מהחום ושעת ההליכה. הקרואסון עם הקממבר, זה שבגללו הלכתי שעה ברגל, נגמר (תזכורת - בפעם הבאה מונית). אז אכלנו סלט סלק עם אגוזים, רוקפור, הרבה ירק ובצל סגול. האמת? קצת מאכזב. גם עבור אחד שהגיע לפה אחרי שעה הליכה. האגסים היו עייפים יותר ממני ואפילו היה בהם שמץ של תסיסה. מייד פיצינו את עצמנו בעוגה של מוס שוקולד מריר, באמצע קרם ברולה ומעל - זיגוג מבריק של שוקולד. כל זה היה חתום עם כיפה של מעין טרוף. חברים, זו אחת מהטובות בז'אנר. ותסמכו עליי, אני כבר אכלתי הרבה מהז'אנר הזה. הקפה והפלגרינו היו מצוינים. נחנו מעט והחלטנו לחזור ברגל.

עברנו דרך דיזנגוף. הפעם כמעט התפתיתי לסביח של פרישמן, אלא מה, עיני הנץ שלי התבייתו על המון לחמים ומאפים שנראו בחנות מעבר לכביש. ("מעניין", אמרה הגברת, "לא רואה כלום ממטר, משקפיים מספר 100, אבל אוכל אתה מזהה כאילו היית מצויד בעדשות צילום של לווין ריגול").

על פרישמן, במספר 39, איפה שבני דור הפלמ"ח כמוני בטח אכלו שם פעם במק-דיוויד המיתולוגי, עוד לפני שידענו בכלל שהמבורגר זה המאכל הלאומי החדש שלנו, נפתח מעין בולונז'רי שנקרא "זומר". אזור האפייה תחום בזכוכית ואתה יכול לצפות בו מתוך החנות, לראות את הקוסמים מותחים בצק, אופים בגטים ופלוטים נקיים, ממולאים, פריכים ומצופים בכל מני דברים. הריח משגע.

לקחנו אחד עם פרמזן וזיתים ומייד אחריו אחד ממולא מנגולד וגבינה. שתינו משקה מרענן של יוגורט ואננס והגעתי לתובנה: פותחים פה בשבע בבוקר. בשבת סגור. אני חייב להגיע לפה מוקדם לקפה ולקנח בכמה מאפים.

למחרת שוב, כרגיל, מקזזים. ארוחה בריאה: סלמון בתנור ולידו פסטה וסלק

סלמון בתנור

המרכיבים (ל-6 סועדים):

3 כפות דבש

1/4 כוס מים פושרים

3 כפות חרדל

מעט שמיר

מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה:

1. מרפדים תבנית במעט מלח גס בתחתיתה ומניחים את הסלמון.
   
2. מערבבים בקערה את הדבש עם המים הפושרים לאט-לאט, מוסיפים חרדל ושמיר, מעט מלח ופלפל ומערבבים.
   
3. מברישים את הסלמון מלמעלה בתערובת, מכסים בנייר כסף ומניחים במקרר לשעה.
   
4. מוציאים, מניחים על השיש לכ-20 דקות, מחממים תנור ל-190 מעלות ואופים 15 דקות מכוסה ו-5-7 דקות ללא הכיסוי. פשוט וטעים.
   

(צילום: mct)

פסטה עם סלק

המרכיבים (ל-6 סועדים):

2 סלקים בגודל בינוני, קלופים וחתוכים לקוביות

1 חבילת פסטה

מעט שמן זית

מעט עלי בזיליקום קצוצים

100 גרם פרמזן מגורדת

2 שיני שום כתושות

1 כף חומץ בן יין לבן או כל חומץ טוב אחר

אופן ההכנה:

1. מרתיחים מים בסיר גדול. מכניסים פנימה את קוביות הסלק ואת הפסטה. אחרי כ-6-7 דקות, כאשר הפסטה מוכנה - מסננים ושופכים את המים.
2. באותו הסיר מחממים מעט שמן זית, מוסיפים את השום ועלי הבזיליקום ומטגנים 2-3 דקות. מחזירים את הפסטה עם הסלק, מוסיפים חומץ, מלח ופלפל ומערבבים כ-3-4 דקות.
3. מניחים בצלחת, מפזרים פרמזן מלמעלה ומגישים.