זה "מקובל" להטריד מינית?

לפני כשבועיים דווח על תושב הוד השרון, שהתחזה לרב מקובל, ונעצר בחשד שיצר קשר עם נערות במצב נפשי קשה וביצע בהן בעילה אסורה. תופעה זו של מקובלים ובעלי סמכות רוחנית כזו או אחרת, המנצלים את חולשתם של הפונים אליהם, היא תופעה נפוצה.   

כשם שבעלי מרות וסמכות בעבודה או בחינוך, עלולים לנצל את סמכותם לרעה, כך הדבר עלול להתרחש במסגרת יחסי סמכות ומרות רוחניים. יותר מכך, ניצול מיני במסגרת יחסי סמכות ומרות רוחניים אף עלול להיות נפוץ יותר, שכן במקרים רבים התלות היא גבוהה יותר. בהדרכה רוחנית אישה עשויה לחשוף את כל לבטיה האישיים ביותר, וממילא נוצרת קרבה ותלות במדריך.

הידיעה על החשוד מהוד השרון המחישה גם את זאת. שימו לב, לאחר המעצר, ביקשה המשטרה מרב מקובל אחר להסיר מהנערות את הקללות שהטיל עליהן החשוד - כדי שלא יחששו להעיד נגדו. עוצמת התלות של הנערות במקובל לא איפשרה להן להעיד נגדו, אפילו לאחר שהבינו שהוא ביצע בהם מעשים המוגדרים כפליליים, ללא היתר ממקובל אחר.

היום (ב') תעלה בכנסת לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית, לפיה יחסי מרות ותלות קיימים גם במסגרת הדרכה של כהן דת. הצעת החוק, שאותה יזם ארגון קולך לפני שבע שנים, בעקבות טיפול בתלונות על הטרדה מינית מצד רב במדרשה לבנות בבר-אילן, ביקשה לקבוע הגדרה רחבה - לפיה יחסי מרות ותלות קיימים במסגרת הדרכה רוחנית כדוגמת זו של המקובל, השאמאן או הקורא בקפה. אלא שדווקא משרד המשפטים התנגד להגדרה רחבה, ודרש לצמצם אותה לכהן דת - כפי שהוא מוגדר היום בחוק. לפיכך, התיקון לחוק, אם יתקבל, יחול על הדרכה רוחנית בין רב לפונה, אך לא בין מקובל או מדריך בודהיסטי לפונה.

חברי הכנסת בוועדה למעמד האישה, שדנה בהכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה בכנסת, התקשו להבין את התנגדות משרד המשפטים. יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת ציפי חוטובלי, וחבר הכנסת זבולון אורלב, שהיה בין מגישי ההצעה, ניסו להבין מדוע לא לכלול כל מי שפונה להדרכה רוחנית שבה קיימים יחסי תלות. מדוע נערות שפונות לרב יהיו מוגנות מפני הטרדה לפי החוק ואילו מי שפונה למקובל או לשמאן לא תהיה מוגנת?

משרד המשפטים התקשה להגן על עמדתו. אחד ההסברים התמוהים שניתנו על-ידי נציגות המשרד בוועדה היה שלמדינה יש אינטרס להגן על מי שפונה לכהן דת המוכר על פי החוק כלומר, רב, כומר או קאדי,

אך למדינה אין אינטרס להגן על מי שפונה למדריך רוחני הודי, בודהיסטי או אחר. הסבר זה הוא כמובן תמוה ובלתי מתקבל. האם גם החוק למניעת הטרדה מינית קשור ליחסי דת ומדינה? האם המדינה אינה רוצה להגן על כל נערה ונער במדינה העשויים להיות חשופים לניצולם של מטרידים ותוקפים, אשר מציגים עצמם כמדריכים רוחניים אך למעשה הם עברייני מין? האם למדינה אין אינטרס ברור להפליל עבריינים אלה ולמנוע את הפגיעה באנשים תמימים הפונים לייעוץ מתוך מצוקה? האם למדינה אין אינטרס להבחין בין מי שמתחזה לרב למי שמתחזה למקובל?

נכון לעכשיו הממשלה לא מאפשרת להעביר את הצעת החוק בנוסחה הרחב בשל התנגדות משרד המשפטים. נדמה כי הידיעה על החשוב מהוד השרון צריכה לגרום למשרד המשפטים לשקול שנית את עמדתו.

• עו"ד ריקי שפירא, היא היועצת המשפטית של ארגון "קולך".