כשהשלמות לסדר וניקיון רודפת אותנו: OCD

כמעט לכולנו חשוב לחיות בסביבה מסודרת ונקייה. רבים מאיתנו גם שואפים לשלמות. עד כאן הכל הגיוני, אבל לעיתים קורה ששאיפה זו לשלמות ולסדר רודפת אותנו, והופכת להפרעה טורדנית כפייתית (ובאנגלית, OCD - Obsessive Compulsive Disorder). הפרעה זו מתאפיינת במחשבות טורדניות ובלתי פוסקות ובביצוע פעולות טקסיות חוזרות, שמטרתן להפחית חרדה זו.

הפרעה טורדנית כפייתית היא אחד המצבים הנפשיים השכיחים ביותר והיא מופיעה אצל יותר מ-2% מהאוכלוסייה, כלומר, אצל אחד מכל 50 איש לערך. לרוב מופיעה ההפרעה בגיל ההתבגרות, אך היא יכולה להופיע לראשונה כבר בילדות המוקדמת או לחלופין רק בגיל הזקנה. לחץ נפשי משמעותי עלול לגרום להופעת ההפרעה או להחמרתה והיא מופיעה בשיעור גבוה יותר מהממוצע בקרב ילדים הלוקים בהפרעות טיקים (tic disorders), נשים הרות או מיניקות וכן מבוגרים הלוקים במחלות ניווניות של הזקנה.

חוקרים משערים כי ההפרעה הטורדנית כפייתית קשורה לשינויים בהפרשתו של המוליך העצבי סרוטונין, שהוא אחד החומרים שמקשרים בין תאי העצב במוח (ידוע כי הסרוטונין קשור גם להפרעות חרדה ולמצב הרוח). להפרעה יש מרכיב תורשתי, כך שקרובי משפחה של חולי OCD נמצאים בסיכון מוגבר לעומת האוכלוסיה הכללית. עם זאת, ל-OCD יש גם מרכיב סביבתי. ילדים שנחשפים לחוויות קשות או להתנהגות כפייתית של הסובבים אותם עלולים לחקות, לאמץ ואף להפנים את "עקרונות" התנהגות הכפייתית.

מחשבות טורדניות: ללא יכולת להתנגד

מחשבה טורדנית היא מחשבה או תחושה מטרידה, המשתלטת באופן חוזר ועיקש על מודעותו של האדם, למרות ההבנה שהיא אינה הגיונית, ומעוררת אי נוחות קשה וחרדה. בין המחשבות הטורדניות שמציקות לאנשים הלוקים בהפרעה זו ניתן למצוא פחד מלכלוך או הידבקות במחלות, ספקות לגבי ביצוע משימה (למשל, "האם זכרתי לנעול את הדלת?") ופחד שמשהו רע יקרה למישהו קרוב. אצל אנשים דתיים עלולות להופיע לעיתים מחשבות טורדניות ולא מציאותיות סביב תחושת טומאה, מחשבות אסורות או חרדה שמא נעברה עבירה הלכתית.

כדי להפחית את החרדה העצומה הנלווית למחשבות הטורדניות מופיעות התנהגויות חוזרות, כמו שטיפות ידיים מרובות וממושכות בתגובה למחשבה שהידיים מלוכלכות, עיסוק מופרז בניקיון ובסידור, ספירה חוזרת של חפצים, הקפדה על סימטריה במקומות שבהם היא אינה נחוצה (למשל, בשרוכי הנעליים) או בדיקות חוזרות ונשנות של דבר מה. הפעולות החוזרות מתבצעות לרוב באופן טקסי, כלומר תוך הקפדה על סדר מדויק של ביצוען, ועלולות להמשך זמן רב - עד כדי הפרעה לשגרת החיים הרגילה. כך, למשל, אדם הלוקה ב-OCD עלול לחטא ולשפשף את ידיו במשך שעות רבות ביממה או לחזור עשרות פעמים לדלת הבית כדי לוודא שהיא נעולה.

לעיתים מופיעה אצל הסובלים מ-OCD התנהגות נמנעת, כלומר הפסקת ביצוע פעולות מסוימות בניסיון להימלט מהמחשבה המפחידה. לדוגמה, אדם החושש כי יידבק במחלה זיהומית יימנע משימוש בשירותים ציבוריים, ובמקרים קיצוניים אף יימנע מלצאת מפתח ביתו.

חשוב להדגיש כי המחשבות הטורדניות והפעולות הטקסיות נתפשות על ידי הסובל מהן כלא רצויות, אך אין ביכולתו להתנגד להן. על אף שהוא יודע כי המחשבות וההתנהגות שלו אינן הגיוניות, הוא מבזבז בגללן בכל יום זמן יקר מתוך שעות העבודה, שעות הלימודים או שעות הפנאי שלו - עד כדי פגיעה חמורה בתפקוד, ביכולת התעסוקה ובקשרים הבין אישיים. הדבר אף גורם לערעור הביטחון העצמי ולתחושה קשה של תסכול.

התופעה כוללת שטיפות ידיים מרובות שלא לצורך (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

לא כל קפדן סובל מהתופעה

חשוב לעשות את ההבדלה בין אנשים קפדנים לבין אלו שלוקים ב-OCD. כולנו מכירים את אותם דייקנים, המתעכבים על כל פרט קטן, או אותם אנשים המשקיעים רבות בניקיון הבית או בסידור השולחן במקום העבודה. האם הם חולי OCD? לא בהכרח. יש לזכור כי שמירה על ניקיון וסדר וכן בדיקות חוזרות לצורך מניעת טעויות הן התנהגויות המועילות להתנהלותנו היומיומית, ואף הכרחיות להצלחה וקידום. עם זאת, כשהתנהגויות אלה הופכות למופרזות, נמשכות זמן רב, גורמות סבל ומצוקה ומפריעות לתפקוד במקום לקדם אותו - ייתכן שמדובר ב-OCD. כך למשל, הגהה חוזרת לאחר כתיבת מסמך היא הרגל רצוי ומועיל, אך אדם שחש חרדה קיצונית מעצם המחשבה על טעות במסמך, ונאלץ לשוב ולבדוק אותו במשך יום עבודה שלם, לא יוכל לבצע את שאר משימותיו ויעילותו תיפגע.

למרות שכיחות התופעה, במקרים רבים נוקטים הלוקים בה בדרך של הסתרה והתעלמות. הם אינם פונים לעזרה ואינם מתלוננים על סבלם. אנשים הלוקים ב-OCD מתביישים פעמים רבות לחשוף את מחשבותיהם הבלתי הגיוניות ואת הרגליהם המוזרים, מחשש שייתפשו כטיפשים או משונים. לעתים הם גם חשים אשמה על כך שאינם מצליחים להתנגד לאותם דפוסי חשיבה וטקסים.

אם אתם מזהים אצלכם או אצל ילדיכם תסמינים או התנהגויות קיצוניים, שפוגעים באיכות חייכם או מונעים מכם להגיע להישגים שלהם אתם מסוגלים, מומלץ להתייעץ עם רופא המשפחה או עם איש בריאות הנפש במרפאה הקרובה אליכם. כך תוכלו לחסוך סבל מיותר ולאפשר אורח חיים תקין ורגוע.

טיפול קצר, תרופות יעילות

כאמור, הגורמים להתפתחות ההפרעה מגוונים: חלקם תורשתיים ואחרים הם ביוכימיים או סביבתיים-נלמדים. בהתאם לכך, קיימות גם כמה דרכים לטיפול בבעיה.

• טיפול פסיכולוגי: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוכח כיעיל לטיפול ב-OCD. הטיפול מתבסס על תורת הלמידה ופועל בהתאם לעיקרון של "חשיפה ומניעת תגובה". לפי עיקרון זה, חשיפה מדורגת ומודרכת למקור הפחד, כלומר, המחשבה הטורדנית המאיימת, תוך מתן כלים של שליטה עצמית בחרדה, מאפשרת למטופל ללמוד להתגבר על המחשבות והדחפים הבלתי הגיוניים ופוטרת אותו מההתנהגות הטקסית וההימנעותית המזיקה. הטיפול קצר ונמשך בדרך כלל 12 עד 20 פגישות ומבוצע על ידי פסיכולוג או פסיכיאטר.
  

• טיפול תרופתי: במקרים רבים הטיפול הפסיכולוגי אינו מספיק כדי להתגבר על הבעיה, ויש צורך לשלב בו גם מתן תרופות. ההפרעה מטופלת באמצעות תרופות הפועלות על המוליך העצבי סרוטונין, ומגבירות את ריכוזו במרווחים שבין תאי העצב במוח. יש לדעת שתרופות אלה יעילות ויש להן מעט תופעות לוואי.
  

הכותבת היא פסיכיאטרית, צוות בריאות הנפש, "מאוחדת" מחוז מרכז והשרון