התובעות בתיק רמון עתרו: המבקר חרג מסמכות

פרקליטת מחוז תל-אביב, עו"ד רות דוד, והתובעת במשפטו של חיים רמון, עו"ד אריאלה סגל-אנטלר, עתרו בצהריים (יום ב') לבג"ץ נגד ההמלצות האישיות נגדן בדו"ח מבקר המדינה בפרשת האזנות הסתר. בדו"ח קובע השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס כי היתה "רשלנות אישית" בטיפול השתיים בפרשה, אם כי זו לא נעשתה בזדון. לינדנשטראוס קבע כי בסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לקבוע אם לנקוט נגד השתיים צעדים משמעתיים.

עתירתן של השתיים מעמידה מצב בעייתי בפני פרקליטות המדינה. בגלל שהעתירה היא נגד גוף המבקר, הרי מי שאמור להשיב עליה הינה הפרקליטות, אולם הפרקליטות נמצאת במצב של ניגוד עניינים ולכן משרד מבקר המדינה נמצא בימים אלו במשא ומתן עם עורכי דין מהשורה הראשונה על מנת שייצגו אותן בבג"ץ.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אורנה לין, יעל גרוסמן וברק כלב, נטען כי טענתו העיקרית של לינדנשטראוס ביחס לשתיים מתייחסת לאי העברת מספר שיחות שנקלטו בהאזנת הסתר לטובת ההגנה. לטענת דוד וסגל-אנטלר, השיחות לא הועברו משום שהשתיים לא ידעו על קיומן. לדבריהן, מיד כשנודע להן על השיחות - הן הועברו לידי פרקליטיו של רמון. השתיים גם מדגישות כי בדיעבד, כשנחשפו ההאזנות הנוספות, התברר שלא היה בהן כדי להשפיע על הרשעתו את רמון. 

עוד טוענות השתיים כי קביעתו של המבקר לפיה דוד היתה צריכה לדרוש מהמשטרה את דפי ההפקה של האזנות הסתר, המפרטים את כלל ההאזנות שבוצעו בתיק - שגויה. זאת, כיוון שאין כל נורמה המחייבת את הפרקליטות לעשות זאת וכי ללא כל קשר - לא מדובר בנורמה מעשית.

בהתייחס לטענתו המרכזית של לינדנשטראוס, טוענות שתי הפרקליטות כי לא ידעו שקיימות שיחות נוספות מעבר ל-6 השיחות רלוונטיות שהוצגו לעו"ד דוד. לדבריהן, התלות ההדדית בין המשטרה לפרקליטות מחייבת יחסי אמון בין שתי הרשויות, והפרקליטות חייבת להסתמך על הצהרות משטרתיות בתחומים המצויים באחריות האחרונה.

"לא ראוי ולא ניתן לקבוע סטנדרט התנהגות המחייב את הפרקליטות לגלות חשדנות כלפי דיווחי המשטרה, כשאין כל סיבה לחשדנות כזו. הציפייה שהפרקליטות תדרוש קבלת דפי הפקה כאשר המשטרה מציינת במפורש שאין תמלילים רלוונטיים - תיצור כפל עבודה שאינה סבירה", נטען בעתירה.

עו"ד דוד ועו"ד סגל-אנטלר, המשמשת כפרקליטה בכירה במחוז תל-אביב, דורשות מבית המשפט גם לחייב את המבקר

לכלול בדו"ח שלו את תגובתן לחוות הדעת. לטענתן, גם קביעתו של המבקר כי למרות שסגל-אנטלר היתה בחו"ל בעת הגשת כתב האישום, היה עליה לשוב ולבדוק את חומר הראיות שהועבר לסניגוריה לקראת תחילת המשפט - שגויה. זאת, כיוון שכל הבדיקות בוצעו על-ידי השתיים עוד לפני הגשת כתב האישום.

עוד גורסת העתירה כי מבקר המדינה חרג מסמכותו כיוון שהממשלה הטילה עליו לכתוב חוות דעת בנושא האזנות סתר ולא ביקשה זאת ממנו בנוגע לפרשת השר רמון. לדבריהן, המבקר התבקש להביא את עמדתו הנורמטיבית בנושא האזנות הסתר, אך החלטתו להמליץ על מסקנות אישיות מהווה אף היא חריגה מסמכות. חשוב להדגיש כי התגובה שתגיש המדינה לעתירת הפרקליטות, תהווה בעצם את עמדתו של מבקר המדינה.