מסע אל העבר: אבירים, מצביאים ומצודות בישראל

מבצרים ומצודות שייכים לחלומות על נסיכות וצפרדעים. משהו מהילדות חוזר ומתעורר כשאנחנו מביטים בחומות בצורות ובצריחים מחודדים המזדקרים על פסגת הרים נישאים. ישנם כאלה שנראים תלויים באוויר, אחרים בנויים בפסגת ההר או נחבאים מאחורי חומות גבוהות. מסעות צבאיים ושליטים זרים שעברו בארץ ישראל הותירו אחריהם מבצרים מרשימים, חלקם השתמרו במלוא עוצמתם ואחרים הותירו רק רמזים על יופיים שנגוז. מצפון הארץ ועד צפון הנגב במסע אל העבר.

מצודת מונפור (מונפורט)

כוחו של המבצר הצלבני מונפור הוא דווקא בבדידותו ולא במיקומו האסטרטגי. שמו הצרפתי "ההר החזק" שניתן לו על ידי אבירי מסדר הטבטוני מרמז על תפקידו. הם חיפשו מקום מבודד ומרוחק כדי להקים את מסדרם. המבצר הוקם ב-1226 ומזכיר בעוצמתו את המבצרים האירופאים של ימי הביניים. הערבים מכנים אותו קלעת אל-קרין כיוון שהוא מזדקר בצורת קרניים מעל אפיק נחל כזיב. גורלו של המונפור לא שפר עליו ובשנת 1271 הוא נכבש ונהרס בידי הסולטן הממלוכי בייברס לאחר מצור שנמשך חמש שנים.

מסלול הטיול באזור המונפור מתחיל בתצפית מפארק גורן אל נחל כזיב והמבצר, ומשם ירידה אל ערוץ הנחל שעל גדתו שרידי חווה צלבנית. עלייה אל המבצר אורכת כ- 20 דקות ולאחר התצפית אפשר לרדת ולהמשיך לאורך ערוץ הנחל, לעצור לרחצה בבריכות המים ולהמשיך עד לעין תמיר והנקבה הסמוכה. איך מגיעים: מכביש הצפון 899 פונים לפארק גורן וממשיכים לחניה של מצפה מונפור. הכניסה לאתר ללא תשלום.

מצודת מונפור שפירושה בצרפתית 'ההר החזק' (צילום: אביבה ברעם, קק"ל)

שוני, פארק ז'בוטינסקי, בנימינה

אתר שוני שוכן באזור ירוק מוקף בכרמי גפנים. החוקרים משערים שבאתר שוני שכן כפר שמי, שנזכר בתלמוד הירושלמי. בתקופה הרומית זכה המקום לפרסום רב בשל מעיינותיו השופעים. משוני יצאה באותם ימים אמת מים לקיסריה ובמקום נהגו לערוך חגיגות מים. בחפירות נחשף תיאטרון מרשים מהתקופה הרומית. בתקופה מאוחרת יותר נהרסו מושבי התיאטרון ובמקומם נבנו מתקני תעשייה. אחד מהם הוא בית בד גדול. המבנה שנראה כיום בשטח הוקם בתקופה העות'מאנית במאה ה- 18. אז גם הוקמה החומה שכללה בתחומה את הבמה.

בשלהי התקופה העות'מאנית הייתה שוני בבעלות סלים חורי, בן למשפחה שישבה בלבנון. חורי נטע באחוזתו עצי תות רבים, מזון ל"תולעי משי". קק"ל טיפחה את אתר שוני והפכה אותו לפינת חמד. מסביב לאתר הוקם פארק לזכרו של זאב ז'בוטינסקי ובו 150 דונם של מדשאות רחבות ידיים, שולחנות לפיקניק ומחנה נוער.

במוזיאון הארכיאולוגי מוצגים כלים שנמצאו בחפירות האתר ביניהם בקבוקי שמנים ובשמים, אוסף מקטרות ונרות שמן. איך מגיעים: שוני נמצאת על אם הדרך בין בנימינה לזכרון יעקב. הביקור בפארק ז'בוטינסקי אינו כרוך בתשלום. הפארק פתוח בכל שעות היממה.

מצודת שוני. המקום התפרסם עוד בימי הרומאים (צילום:מיכאל חורי, קק"ל)

תל איילון ושרידי אמאוס, פארק איילון

עמק איילון חולש על הדרך ממישור החוף עד לבית חורון וירושלים. הנתונים הטבעיים הפכו אותו כבר בימי קדם לנכס אסטרטגי בנוסף לקרקעות הפוריות והמעיינות הנובעים בו. קרבות רבים ניטשו על השליטה בעמק והמפורסם שבהם מלחמת יהושע במלכי כנען. שרידי היישוב של תל איילון מזוהים עם איילון המקראית, עיר בנחלת שבט דן. העיר בוצרה וחוזקה בימי המלך רחבעם. בראשית המאה ה-12 הוקם על התל מבצר צלבני ששרידיו מצויים בשטח.

למרגלות התל שטח חקלאי שופע טרסות ובוסתנים. דרך עפר מחברת את התל עם "עמק המעיינות". לאורך העמק נותרו שרידי מערכת המים של העיר הרומית אמאוס, גתות חצובות, אחוזת קבר חצובה בסלע, עצי בוסתן ומעיין התמרים. בפארק איילון נמצא מבנה קבר המנציח את הדמות האגדית של המצביא המוסלמי אבן ג'בל.

סמוך לכניסה לפארק ממוקם בית מרחץ מהתקופה הרומית, שנותר כמעט בשלמותו. הפארק עשיר ביערות ובעצי בוסתן שניטעו על ידי קק"ל. בנוסף הוכשר הפארק לבילוי בחיק הטבע. איך מגיעים: מכביש מס' 1 פונים בצומת לטרון למבוא חורון ורמאללה (כביש מס' 3). כקילומטר מהצומת משתרע פארק איילון.

העיר הרומית אמאוס בתל איילון (צילום: אבי חיון, קק"ל)

חורבת ענים ביער יתיר

בתקופה הביזנטית התקיים ביער יתיר כפר יהודי שנקרא "ענים". ממבני המגורים נותרו בעיקר מרתפים חצובים ובחלקם ניתן לראות כניסות ומשקופים. באתר ניצבים שרידי מצודה מתקופת מלכי יהודה והמבנה המרשים ביותר הוא בית הכנסת מאבני גזית גדולות שהשתמרו לגובה של שלושה מטרים. קק"ל סימנה שביל באורך 600 מטרים, העובר בצד מתקנים קדומים לעיבוד תוצרת חקלאית ביניהם גת ובית בד. בקצה השביל, ליד בור מים, הקימה קק"ל חניון לפיקניק.

אתר נוסף הוא חורבת יתיר השוכנת בשוליו המערביים של היער ויש המזהים אותה עם עיר הלויים המקראית יתיר שמוזכרת במפת מידבא. מסלול טיול עובר בדרך נוף, תצפיות, שרידי קברים, בריכת אגירה קדומה ושרידי כנסייה ביזנטית שנחשפה בה רצפת פסיפס (כרגע מכוסה).

יער יתיר הוא היער הנטוע הגדול ביותר בישראל והוא משתרע על פני 40 אלף דונם. קק"ל הקימה בלב היער מצודת יערנים שעומדת לרשות הציבור והמטיילים ב"שביל ישראל" עם מרכז מידע ומרפסת לתצפיות נוף.

איך מגיעים: מכביש צומת שוקת – ערד מס' 31 כשני ק"מ ממזרח לחורה, עולה כביש המוליך אל היער. כביש נוסף עולה ליער מתל ערד.

הכפר היהודי ענים שהתקיים בתקופה הבזנטית (צילום: רשות העתיקות)

חוות ניצנה, הר הנגב הצפוני

ניצנה היא המערבית בערי הנבטים בנגב וחולשת על הדרך שהובילה מבקעת באר שבע לסיני. ההתיישבות בה החלה במאה ה-3 לפני הספירה ועד לתקופה הביזנטית. באתר מצויים שרידים מרשימים של אקרופוליס, מצודה גדולה ושתי כנסיות מהתקופה הביזנטית. בחפירות ניצנה התגלו 195 פפירוסים ובהם נזכר שם היישוב באותם ימים " נֶסָנָה". התורכים בנו במקום בתחילת המאה ה-19 מבנה גדול ששימש כבית חולים וכאכסניה. במלחמת העולם הראשונה הוסיפו מסילת ברזל ותחנת רכבת.

בשנת 1990 החלה קק"ל בשיתוף עם כפר הנוער בניצנה בשיקום חווה חקלאית, שפעלה בתקופה הביזנטית בניצנה. הטרסות שוקמו, ניטעו עצי בוסתן ביניהם רימון, תאנה, זית וחרוב. החווה פועלת בשיטה העתיקה של חקלאות בעל המתבססת על מי נגר. החווה משמשת גם כאתר חינוכי ולימודי לחניכי כפר הנוער בניצנה.

אוסף ארכיאולוגי ומצגת על עברה של העיר ועל החווה החקלאית מוצגים בכפר הנוער ניצנה, בבניין עטור פסיפסים שנבנה מחומרים ממוחזרים. הביקור בתיאום מראש 08-6561435 . איך מגיעים לחווה המשוחזרת: מכפר הנוער ניצנה נוסעים כשני קילומטרים לכיוון עזוז. פונים ימינה ונוסעים כ- 1.1 ק"מ. פונים שוב ימינה ואחר כ- 400 מטרים עד לחווה.

חוות ניצנה, דוגמה לעיר נבטית (צילום: יעקב שקולניק, קק"ל)