חוקרת: רוצים להתחתן? אל תעברו ל"ביצה"

חולמים על נסיכה וצפרדע? תמשיכו לחלום: הרווקים הדתיים מגיעים לגור ב"ביצה" הירושלמית או זו בגבעת שמואל בתקווה שתוך זמן קצר יכירו את ה"אחד" או ה"אחת", אך באופן פרדוקסלי נשארים ברווקותם שנים רבות. ד"ר יערית בוקק-כהן, סוציולוגית מהמרכז האוניברסיטאי באריאל, מפריכה את הדעה ההגיונית כי מעברם של הצעירים ל"ביצה" מבית הוריהם מגביר את סיכויי הנישואים שלהם.

בציבור הדתי נוטים לתלות את ה'אחריות' לתופעת הרווקות הגדלה והולכת בצעירים עצמם. אלה מצידם, מתאווים להינשא ולהקים בית בישראל, אולם מתקשים במציאת בן/בת הזוג התואמת את דרישותיהם. אחת התגובות למצוקה הרגשית, הבדידות וחוסר הנעימות שבמגורים עם ההורים המלחיצים היא מעבר למגורים בדירת רווקים שכורה. על פי ד"ר יערית בוקק-כהן, בעשור האחרון התפתחו שני מוקדי מגורים של צעירים רווקים דתיים: האחד בשכונות שונות במרכז ירושלים, במיוחד קטמון, והשני בגבעת שמואל. הכינוי שדבק לריכוזי צעירים אלו הינו 'ביצה'. בכל אחת מ'ביצות' אלו חיים כחמשת אלפים רווקים ורווקות בשנות ה-20 וה-30 לחייה. בירושלים קיימות גם "ביצות" קטנות במושבה הגרמנית, רחביה וטלביה ובימים אלו אף מתהווה "ביצה" במרכז תל אביב,

ניסוי הטעימות

לדברי ד"ר בוקק-כהן, על-פי קו מחשבה לוגי, ניתן היה להניח כי הגעתם של המוני רווקים ורווקות ל'ביצה' מזמנת להם מגוון הזדמנויות להיכרויות, כך שהיו מתרבים הסיכויים שכל אחד ואחת יימצא את בחיר לבו או לבה. אולם, מתברר שהזמינות והקרבה הפיזית והגיאוגרפית דווקא יוצרים את המצב ההפוך: הצעיר הדתי פוגש מדי יום ביומו צעירות רבות, ומתקשה להחליט במי יבחר כבת זוג למסלול החיים.

תופעה זו מזכירה לחוקרת מונח אשר הוטבע על-ידי פרופ' שינה איינגר: "פרדוקס המבחר". החוקרת, מתחום השיווק, ערכה ניסוי שבו הציבה עמדה לטעימת ריבה בקליפורניה. בחלק מהימים בהם נערך הניסוי הוצבו 6 טעמים שונים של ריבה, ואילו בחלק אחר הוצב מגוון מרשים של 24 טעמים שונים. מטרתה של פרופ' איינגר הייתה לבחון האם ככל שעולה המבחר, כן עולה הסבירות שלקוחות יקנו ריבה.

גם כאן, היה סביר להניח שככל שמגוון הטעמים גדל, כן מתרבים הסיכויים שכל לקוח ימצא בדיוק את הטעם האהוב עליו וירכוש לו צנצנת ריבה אחת או שתיים. באופן מפתיע, ההיפך התרחש במציאות: כאשר הוצעו 6 טעמי ריבה, שיעור הטועמים שאכן רכש ריבה עמד על 30 אחוז, ואילו כאשר הוצעו 24 טעמים, רק 3 אחוזים קנו צנצנת. ההסבר הפסיכולוגי לכך הוא חוסר הנוחות והמאמצים המחשבתיים הרבים הנדרשים בהתלבטות בין 24 טעמי ריבה... אם יש כל-כך הרבה טעמים חלופיים, הצרכן נאלץ להשוות, להתלבט, ולשקול יותר אופציות, מה שלבסוף גורם לו לקיפאון ושיתוק במובן הצרכני: הוא 'מתעצל' להשקיע את האנרגיה המנטאלית הזו וממשיך בדרכו מבלי לקנות כלום...

לחפש כלה וחנייה