כאבי ראש בילדים: מתי צריך להתחיל לדאוג?

אחת הבעיות הבריאותיות השכיחות ביותר בקרב ילדים היא כאבי ראש. מחקר שוודי שבדק 9,000 ילדים בני שבע עד 15 מצא כי כ-60% מהם סבלו מכאב ראש במהלך חייהם. שיעור הילדים שדיווחו על הכאב עלה ככל שהילדים היו בוגרים יותר, מ-35% בגיל שבע ועד ל-60% עד 80% בגיל 15. רק חלק קטן מהילדים, בין 3% ל-15% סבלו מכאבי ראש חוזרים, וגם כאן עלתה שכיחותה של התופעה עם הגיל.

הסיבה השכיחה ביותר לכאבי ראש חדים וחוזרים בקרב ילדים היא מיגרנה. רק במקרים מעטים מעידים הכאבים על בעיה משמעותית בתוך הגולגולת, ובמקרים אלה יש בדרך כלל סימנים נוספים המרמזים על הבעיה. למרות זאת, בכל מקרה בו הילד סובל מכאב ראש חריג בעוצמתו או מכאבי ראש החוזרים על עצמם יש לפנות מיד לרופא לצורך בדיקה מקיפה.

ישנם סוגים שונים של כאבי ראש מהם סובלים ילדים, ולכל אחד טיפול שונה. אלו הכאבים העיקריים:

כאבים פתאומיים שאינם חוזרים

רוב כאבי הראש המתחילים בפתאומיות נובעים ממחלות וירליות, כמו שפעת, או ממחלות כמו דלקת גרון חיידקית וסינוסיטיס. ברוב המקרים הכאבים נלווים למחלה וחולפים עם ההחלמה ממנה. רוב כאבי הראש הללו הם חסרי משמעות כשלעצמם, וניתן לטפל בהם באמצעות משככי כאבים או מורידי חום. טיפול במחלת הבסיס יפתור את הבעיה, ואין צורך להתייחס אליהם בנפרד.

מיגרנה

מיגרנה (Migraine) היא הסיבה השכיחה ביותר לכאבי ראש בקרב ילדים. שכיחותה נעה בין אחוזים בודדים, בגילאי שלוש עד שבע, והיא גדלה ל-8% עד 23% בגיל ההתבגרות. בגילאים הצעירים בנים סובלים יותר ממיגרנה לעומת בנות, אך בסביבות גיל 10 משתווה שכיחותה של הבעיה בקרב בני שני המינים. בגיל מבוגר יותר המשוואה משתנה שוב ויש יותר בנות שסובלות ממיגרנה. ביותר משני שלישים מהמקרים קיים רקע משפחתי לבעיה.

מיגרנה מאופיינת בכאבים חוזרים והולמים בצד אחד של הראש, המלווים בכאב בטן, בחילות, הקאות, חיוורון, פוטופוביה (אי סבילות לאור) ופונופוביה (אי סבילות לרעש). שינה מביאה בדרך כלל להקלה בכאב.

לעיתים יש סימפטומים מקדימים לכאב הראש, הנקראים אאורה (aura) ומתבטאים בהפרעה חולפת בראייה או בהבזקי אור. סימפטומים אלה מופיעים לפעמים כמה דקות לפני הכאב, ולפעמים כמה שעות לפניו. תופעות מסוימות החוזרות אצל ילדים, כמו הקאות או התקפים של חוסר יציבות, עלולות להצביע על כך שבעתיד הם יפתחו מיגרנה.

הסיבה למיגרנה אינה ידועה. עד לאחרונה היתה מקובלת התיאוריה שלפיה הופעת המיגרנה קשורה להתכווצות ואחר כך להתרחבות של כלי הדם. אך תיאוריה זו אינה מסבירה את כל התסמינים. ההשערה הרווחת כיום היא שמדובר בבעיה תפקודית של אזורים מסוימים בגזע המוח.

בנוסף, כיום ידוע כי יש גורמים סביבתיים המעוררים את התקפי המיגרנה, ובהם מתח, עייפות, חרדה, שינויים הורמונליים, אכילת סוגי מזון שונים (כמו שוקולד, שוקו, גבינה צהובה ונקניקיות), חשיפה ממושכת לשמש, רעב, שימוש בגלולות למניעת היריון (אצל נערות מתבגרות), אלכוהול (אצל מתבגרים) ופעילות גופנית מאומצת.

כיצד ניתן להימנע ממיגרנה?

• הקפדה על אורח חיים נכון: הימנעות ממאכלים מסוימים, כמו גבינה צהובה או שוקולד, אם נמצא שלאחר אכילתם מופיע התקף, הקפדה על שינה מספקת ומניעת לחץ נפשי, הנובע במקרים רבים מקשיים לימודיים או חברתיים בבית הספר. מחקרים גילו כי בקרב ילדים הנבדקים על ידי רופא ומקבלים ממנו הסבר המרגיע אותם ואת הוריהם יורד שיעור ההתקפים וחומרתם ב-50% לפחות.
  

• טיפול תרופתי: הקו הראשון של הטיפול מבוסס על תרופות משככות כאבים, כמו אקמול או נורופן. ברוב המקרים טיפולים אלה יעילים מאוד, אך נטילת התרופות מוקדם ככל האפשר חשובה ליעילות הטיפול. אם טיפול זה אינו עוזר אפשר לפנות לקבלת טיפול תרופתי ייעודי למיגרנות. לא כל התרופות שמיועדות לטיפול במיגרנה נבדקו על ילדים, כך שהשימוש בהן נעשה רק על סמך התייעצות עם נוירולוג ילדים.
  

• טיפול תרופתי מונע: מדובר בטיפול יומיומי, וההחלטה על השימוש בו מבוססת על חומרת ההתקפים, תדירותם והשפעתם על פעילות הילד בבית הספר ומחוצה לו. עם התרופות שנמצאות בשימוש נמנות דרלין (propranolol), אלטרולט (amitriptyline), דפלפט (valproic acid), וטופמקס (topiramate).
  

• טיפול התנהגותי: נמצא שטיפול התנהגותי, כמו ביופידבק או היפנוזה עצמית, יכול להביא למניעת מיגרנה. עם זאת, טיפול זה מיועד לילדים בני שמונה ומעלה.
  

רוב כאבי הראש הפתאומיים נובעים ממחלות ויראליות (צילום: פוטוס טו גו)

כאבי ראש עקב לחץ

לחץ הוא סיבה שכיחה לכאבי ראש בקרב ילדים ומתבגרים, המופיעים אצל כ-1% מהילדים בגיל בית ספר. בניגוד למיגרנה, לכאבי ראש עקב לחץ אין רקע משפחתי. הכאב, המתואר כעמום ולוחץ, מופיע לרוב באזור האחורי של הראש. הוא מלווה במתח שרירי ומופיע בתגובה למתח נפשי. הכאב מתגבר במשך היום ואינו מלווה בהקאות.

הטיפול כולל הרגעה של הילד ומשפחתו, מתן אלטרולט כטיפול מונע וטיפול פסיכולוגי והתנהגותי.

סינוסיטיס

סינוסיטיס (דלקת מערות האף) היא סיבה שכיחה לכאבי ראש בקרב ילדים. היא מלווה בדרך כלל בנזלת מוגלתית, עם או בלי חום. האבחנה נעשית לרוב על ידי תיאור הסימפטומים ובדיקה של רופא.

הפרעות במפרק הלסת

הפעלה עודפת של שרירי הלעיסה ומפרק הלסת יכולה לגרום לכאבי ראש. בדרך כלל אחראיות להפעלה עודפת שתי תופעות עיקריות: חריקת שיניים לילית ולעיסת מסטיק במשך שעות ארוכות. בשני המקרים מופעל על מפרק הלסת לחץ שגורם לשחיקה וזו גורמת לכאבים בלסת, שאותם מפרשים לעיתים הילדים ככאבי ראש.

כאבים אלה מחמירים בזמן לעיסה וכדי להפסיקם יש פשוט להפסיק את המנהג. במקרים של חריקת שיניים לילית יש לפנות לפעמים לשיטות של הפחתת לחץ או להשתמש בסד לילי מיוחד למניעת פגיעה בשיניים ובמפרק הלסת.

לחץ תוך גולגולתי מוגבר

הסימן הראשון לעליית לחץ בתוך הגולגולת הוא כאב ראש, שנובע ממתיחת קרומי המוח וכלי הדם. הכאב מופיע בעת שינויים בתנוחת הראש, למשל בזמן קימה בבוקר. הוא מתגבר בזמן שיעול, עיטוש או הפעלת לחץ בעת פעולת מעיים, ומלווה בהקאה בבוקר וכן בשינויים בהתנהגות.

אם בנוסף לכאבי הראש מופיע לפחות אחד הסימנים הבאים – ייתכן כי הגורם להם הוא לחץ תוך גולגולתי:

• הידרדרות בלימודים.
• שינויים בהתנהגות הילד: עצבנות, בכי בלי סיבה, אגרסיביות או שקט לא אופייני.
• כאב ראש המעיר את הילד משנתו (זה סימן שתמיד מצביע על בעיה!).
• כאב ראש המופיע מוקדם בבוקר, כשהילד קם משנתו, עם או ללא הקאה.
• כאב ראש תוך שיעול.
• עלייה בתדירות הכאבים ובחומרתם.
• כאב ראש המלווה בפרכוס.
• סימנים נוירולוגיים: שיתוק בצד אחד, ראייה כפולה או לא ברורה, הפרעה תחושתית, סחרחורת והפרעה בשיווי המשקל.
  

ללחץ התוך גולגולתי יכולות להיות סיבות שונות, ביניהן גידול במוח, הידרוצפלוס (הגדלת חדרי המוח), מורסה מוחית או

שטף דם מוחי. האבחנה נעשית בעזרת הדמיית המוח במכשיר CT או MRI, והטיפול ניתן בהתאם לבעיה.

לחץ תוך גולגולתי יכול לנבוע גם ממחלת הפסאודוטומור צרברי (Pseudotumor Cerebri) - תסמונת קלינית המחקה גידול מוחי. תסמונת זו מתבטאת בכאב ראש, בהקאה, ובבצקת של עצב הראייה (פפילדמה) וניתן לטפל בה עד להבראה מלאה. אצל הסובלים מהמחלה תראה בדיקת CT מוח תקין, כך שהאבחנה נעשית באמצעות ניקור מותני (Lumbar Puncture) ומדידת לחץ הנוזל בתעלת השדרה.

הסיבות למחלה רבות, וכוללות שימוש בתרופות מסוימות (כמו סטרואידים, אנטיביוטיקה, גלולות למניעת היריון והורמון גדילה) השמנת יתר, הפרעות הורמונליות ועודף או חוסר בוויטמין A. המחלה חולפת לאחר טיפול במחלת הרקע (למשל, הפסקת נטילת הגלולות אצל נערות מתבגרות) והקלת הלחץ הגבוה בעזרת ניקורים מותניים חוזרים ותרופות כמו דיאמוקס. יש חשיבות למתן טיפול בהקדם, מפני שלחץ תוך גולגולתי ממושך עלול לגרום לעיוורון.

הכותב הוא מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, מנהל היחידה להתפתחות הילד, מרפאת "מאוחדת" אלעד, והמרכז הרפואי מאיר בכפר סבא