גרמניה בוחרת נשיא: מרקל נלחמת על כהונתה
אחרי אובדן הרוב בפרלמנט, הביקורת על ההתפלשות באפגניסטן והניהול הכושל של המשבר באירופה, הדבר האחרון שהקנצלרית היתה צריכה הוא קרב פוליטי, ועוד על תפקיד טקסי כנשיא גרמניה. מרקל תומכת בכריסטיאן וולף, ר"מ סקסוניה התחתונה, אך הפתעה מצד הליברלים עלולה להטות את הכף
הקרב הכפול של מרקל: על החשיבות העצומה שיש לבחירות לנשיאות גרמניה מחר (יום ד') ניתן ללמוד מהמשפט שפותח השבוע את גיליון ה-"דר שפיגל": "עבור הקנצלרית אנגלה מרקל הבחירות האלה הן הרבה יותר מעניין פרסונלי. אם המועמד שלה יפסיד - כהונתה עלולה להגיע לסיומה".
ייתכן שההערכה הזו מעט מוגזמת, שכן החוקה הגרמנית מקשה מאוד על הפלת ממשלה מכהנת לטובת בחירות מוקדמות, אבל על דבר אחד אין עוררין:
כדי להוכיח שהיא עדיין שולטת בקואליציה שלה וכדי למנוע מבוכה גדולה, מרקל חייבת שמועמדה - כריסטיאן וולף - ירשום ניצחון על יריבו המרכזי יואכים גאוק.
בחירות הבזק לנשיאות גרמניה הוכרזו בעקבות התפטרותו המפתיעה של הורסט קוהלר, הנשיא היוצא. קוהלר, שזכה לתמיכתה של מרקל לקדנציה שנייה בשנה שעברה, אמר בראיון רדיופוני לפני כחודש כי הפעולות הצבאיות בחו"ל משרתות את האינטרסים הכלכליים של גרמניה, והצית תבערה פוליטית.
תקופה לא קלה עוברת על מרקל בת ה-55. הכל הפך קשה ומסובך עבורה בכהונתה השנייה. זה התחיל בתקיפה הקטלנית בקונדוז, אפגניסטן, שהובילה להתפטרות שר ורמטכ"ל צבא גרמניה, נמשך בניהול מעורר מחלוקת
של המשבר הכלכלי ביוון ובאירופה כולה, והגיע לשפל בהפסד הצורב בבחירות במדינת נורדריין וסטפליה, שהוביל לאיבוד הרוב המוחלט שהיה למפלגתה הנוצרית-דמוקרטית (CDU) בפרלמנט. התפטרותו של קוהלר היתה המכה האחרונה.
תפקיד נשיא גרמניה טקסי בעיקרו ומתסכם בחתימה על חוקים. אך לאור מצבה הפוליטי של מרקל ומצבה הלא פשוט בדעת הקהל הגרמנית, הפך את כאב הראש שבמציאת מחליף לקוהלר, למאבק של ממש על חייה הפוליטיים של הקנצלרית.
בבחירות מחר ישתתפו ארבעה מועמדים: המרכזיים הם כאמור וולף, בן 51, מועמד הקואליציה המכהן גם כראש ממשלת סקסוניה התחתונה, וגאוק בן ה-70 שלחם במשך שנים לחשיפת פשעי המשטרה החשאית המזרח גרמנית וזוכה לתמיכת האופוזיציה הסוציאל-דמוקרטית (SPD) והירוקים. שני המועמדים הנוספים, שסיכויהם אפסיים, הם פרנק רניקה - נציג הימין הקיצוני, ולוק יוחימסן - מועמדת מפלגת "לינקה" שהכריזה כי הקומוניזם במזרח גרמניה "לא היה מדינה של אי-צדק".
את נשיא גרמניה הבא יבחרו 1,244 נציגים מטעם מפלגות שונות. הבחירה תתקיים בסיבובי הצבעה כאשר בשני הסיבובים הראשונים זקוק המנצח לרוב מוחלט של יותר מ-50% ובסיבוב השלישי לרוב כלשהוא. ההערכות מנבאות ניצחון לוולף, אולם ההפתעה יכולה לבוא מכיוון ספסלי המפלגה הליברלית, שכמה מנציגיה עשויים להצביע עבור גאוק ולהטות את הכף.
שיטת הבחירות בגרמניה משחקת הפעם לטובתה של מרקל, כיוון שאם ההצבעה היתה ניתנת לציבור הגרמני - התוצאות היו ככל הנראה אחרות. סקר שערכה רשת הטלוויזיה ARD מצביע כי 43 אחוז מהאזרחים מעדיפים לראות את גאוק בארמון הנשיאות, לעומת 37 אחוז בלבד התומכים במועמדה של מרקל.
בינתיים, בפוליטיקה הגרמנית, כמו בכל מקום אחר, מביאים שלבי ההכרעה גם השמצות, גידופים וחשיפות מביכות. אחד המקרים הללו הוא "פרשת ה-SMS" המתוקשרת בין הקנצלרית לבין ראש האופוזיציה, זיגמר גבריאל. מבוכה אחרת באה מכיוון השבועון "פוקוס", שחשף תחת הכותרת "הסודות על הדוד" כי הדמות המשפיעה ביותר בחייו של גאוק היא דודו גראלד שמידט, מעריץ של אדולף היטלר וחבר מספר 624169 במפלגה הנאצית.