מי ישמור על שומרי הטבע?

לא רק היערות בוערים; גם היחסים שבין השר להגנת הסביבה לרשות הממשלתית העיקרית עליה הוא מופקד לוהטים. הרקע הוא ההתעקשות של השר גלעד ארדן למנות לתפקיד יושב ראש מליאת רשות הטבע והגנים את ח"כ לשעבר אהוד יתום, שהוכתם בעקבות חלקו בפרשת "קו 300".

השבוע הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי אין מניעה למנות את יתום לתפקיד כל עוד הוא לא יעסוק, במישרין או בעקיפין, בנושא האכיפה ברשות. אך מאחורי ההודעה הזו, הכמעט לאקונית, מסתתר קרב עיקש שמתנהל מזה תקופה ארוכה בין השר לרשות, והביקורת שכל צד משמיע כלפי הצד האחר חריפה ובוטה.

גורמים בכירים ברשות הטבע והגנים קיבלו את ההודעה של היועץ בזעזוע. הם אמרו ל-ynet כי אחד הכלים העיקריים לשמירה על הטבע הוא אכיפה של חוקי הגנת הטבע, ואין שום טעם במינוי אדם שאינו יכול לעסוק בנושא החשוב הזה. הם הביעו תרעומת על המינוי והאופן בו השר ארדן מקדם אותו, ואמרו: "זו הקרבה של הטבע לטובת אג'נדה פוליטית".

מנגד, במשרד להגנת הסביבה אומרים שהרשות אינה ממלאת את תפקידה כזרוע אכיפה ולעיתים אף עוברת בעצמה על חוקי המדינה. הדבר הנחוץ לה הוא יושב ראש שיפקח על פעילותה. ברשות הביעו תמיהה על הדברים, ואמרו כי אם דרוש פיקוח הדוק על עבודתם, מן הראוי היה שהשר ימנה לתפקיד יו"ר המליאה אדם שיכול לפעול באופן מלא ואינו מוגבל בסמכויותיו.

אכיפה היא לב הפעילות

מליאת רשות הטבע והגנים, בה חברים נציגי ממשלה ונציגים של ארגוני סביבה, היא מעין "דירקטוריון" של רשות הטבע והגנים, ומשמשת כגורם המקשר בין הרשות לממשלה. היא קובעת מדיניות, מפקחת על פעילות הרשות ופועלת לתמוך בה ולחזקה.

אלא שהסייג שימנע מאהוד יתום לעסוק בנושאי אכיפה מעקר לכאורה את התפקיד מתוכן; הוא יהיה ממודר מחלק נכבד מתחומי העיסוק של המליאה. כך למשל לא יוכל יתום לעסוק באחד מהנושאים העיקריים שלשמה הוקמה הרשות: אכיפת חוקי ההגנה על הטבע. 

בישיבות מליאת הרשות עולים כל העת לדיון נושאי אכיפה: דו"חות הקשורים ל"חוק הגנת חיות הבר", מדיניות בנושא פעילות נגד ציידים לא חוקיים, פעילות נגד רוכבים או מטיילים לא ממושמעים בשמורות הטבע או מאבק בעברייני סביבה.

המליאה היא גם הגוף המאשר החלטות תקציביות, ובראשן את תקציב הרשות אשר חלקו הלא מבוטל מוקדש לאמצעי אכיפה. היא מאשרת תקנים חדשים ברשות, חלקם גם בתחום האכיפה, והקמת יחידות חדשות ברשות, דוגמת יחידת הפיקוח על שמירת הטבע בכנרת, יחידת הפיקוח על טיולים או יחידת "יהלום" העוסקת במאבק בהשלכת פסולת - כולן יחידות שעיקר פעילותן היא אכיפה.

"לא ברור כיצד אמור יו"ר המליאה לנהל את ישיבות המליאה ואת ענייני הרשות מבלי שיש לו אפשרות לעסוק באחד הנושאים הכי מרכזיים של רשות הטבע והגנים", התבטא בנושא אחד הגורמים.

ארדן דוחף: הרשות צריכה פיקוח

עם זאת, בשל מעורבותו של יתום בפרשת "קו 300" בשנת 1984 ביקשה הוועדה לבדיקת מינויים בתאגידים את חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. זה האחרון מסר כאמור את תשובתו לפני ימים אחדים.  

סוגיית מינוי יתום היא רק קצה הקרחון. היא באה על רקע מתיחות קשה ששוררת מזה זמן בין השר לרשות עליה הוא מופקד, ושיאה ברצונו להדיח את מנכ"ל הרשות, אלי אמיתי.

בתחילת השבוע הודיע ארדן כי יבקש מהממשלה להדיח את המנכ"ל על רקע חילוקי דעות מקצועיים ביניהם. במשרד להגנת הסביבה משמיעים זה מכבר ביקורת חריפה על הרשות, ואומרים שאנשי - ובעיקר בכירי הרשות - אינם מקיימים את מדיניות השר ופועלים באופן עצמאי.

לדברי גורמים במשרד, הרשות מבצעת בפעילותה עבירות חמורות והדבר הנחוץ לה ביותר כרגע זה פיקוח ציבורי. לדעתם, אין ברשות כיום כל פעילות אכיפה אלא אף להפך - הרשות עצמה עוברת על חוקי המדינה. "מינוי יושב ראש לא רק שלא יפגע ברשות אלא יאפשר סוף סוף פיקוח ציבורי על גוף שלא נותן דין וחשבון לגופים הציבוריים המפקחים עליה", אמר גורם במשרד להגנת הסביבה. 

תגובות

אהוד יתום סירב להגיב לכתבה. גם ברשות הטבע והגנים סרבו להגיב.

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן מסר בתגובה: "חוות הדעת המשפטית קובעת בבירור ומדגישה כי סמכויות האכיפה אינן מופעלות בידי המליאה או בידי היו"ר, ועל כן אין בקביעתה פגיעה בפעילות תקינה של יושב ראש מליאת הרשות.

"יש להבהיר כי ביצוע אכיפה של רשות הטבע והגנים הינו תחום שבאחריות, פיקוח וביצוע בלעדי של מנכ"ל הרשות ומנהלי המחוזות. מליאת הרשות היא גוף המאשר תקציבים, מתווה מדיניות ופועל לקידומה של הרשות וחיזוקה, אך לא עוסק בפעילות אכיפה.

יש לזכור כי ועדת שפניץ מצאה את מר יתום כשיר לכהן כיו"ר מליאת רשות הטבע והגנים וכי יש לו כישורים מיוחדים לכהונה בתפקיד זה. יש לו זיקה מיוחדת לנושאי סביבה, בדגש על שמירת טבע ונוף, וכישוריו וניסיונו הציבורי המגוון יסייעו מאוד לחיזוקה של רשות הטבע והגנים בקידום מטרותיה".