קדימה עותרת לבג"ץ נגד התקציב הדו-שנתי
הסיעה עתרה נגד הממשלה והכנסת, על רקע קבלת חוק התקציב הדו-שנתי. משפטנים בכנסת: בג"ץ לא יתערב עד כדי כך, אם בכלל, נוכח הרוב המוחלט שהחוק התקבל בו
סיעת קדימה ושר האוצר לשעבר רוני בר-און, הגישו הבוקר (ד') עתירה לבג"ץ נגד הממשלה והכנסת, על רקע קבלת חוק התקציב הדו-שנתי. העתירה מנימוקים משפטיים וחוקתיים, נגד תיקון חוק יסוד משק המדינה בהוראת שעה ולא בתיקון מלא.
העותרים מבקשים שבג"ץ ידון בעתירה לפני שהממשלה מסיימת את גיבוש התקציב ומגישה אותו לאישור הכנסת. הסיעה תחזור על הטיעונים שחזרה והשמיעה במהלך הדיונים בכנסת על הצעת הממשלה בעניין זה.
משפטנים בכנסת טוענים כי הגשת העתירה אמורה שלא לפגוע בהליכי אישור התקציב שהחלו בממשלה. זאת לפחות כל זמן שבג"ץ לא יוציא צו ביניים המורה על הקפאת ההליכים עד לפסיקה סופית בנושא, אם לא ידחה את העתירה על הסף. המשפטנים מעריכים שבג"צ לא יתערב עד כדי כך, אם בכלל, נוכח הרוב המוחלט שהחוק התקבל בו.
קדימה תטען, מה שבר-און אמר במליאת הכנסת לפני אישור החוק בשלוש הקריאות וביניהן בוועדת הכספים: שמדובר ב"שימוש ציני בחוק יסוד לצרכים פוליטיים של הממשלה, שפוגע בעיקרון הפרדת הרשויות, מפר את האיזון ביניהן ומונע את הסנקציה של פיזור הכנסת אם התקציב לא עובר בזמן".
"פיגוע דמוקרטי"?
בר-און הזכיר בנאומו האחרון בכנסת לפני שבועיים, את התגובות שהיו בבית ב-1999 לאחר שממשלת אהוד ברק נקטה בצעד דומה כדי להגדיל את מספר שרי הממשלה מעבר ל-18 שנקבעו בחוק. הוא הדגיש את תגובתו של שר האוצר דהיום יובל שטייניץ שהיה אז ח"כ טרי, שטען כי מדובר ב"פיגוע דמוקרטי".
בר-און אף הרחיק לכת וציטט את חוות דעתו של הפרופ' למשפט חוקתי קלוד קליין, בוועדת החוק חוקה ומשפט שדנה בהצעת החוק. קליין הזהיר מהתקדים שעלול להיווצר מהמהלך האנטי דמוקרטי והזכיר כי היטלר נקט בצעד דומה ב-1933 כדי לבסס את שלטון המפלגה הנאצית בניגוד לחוקת ווימאר עליה התבסס המשטר הדמוקרטי בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה.
בר-און הקדים להודיע בדבריו כי ספק אם המהלך הנוכחי יעמוד בבית המשפט ובכך רמז בגלוי על האופציה של עתירה לבג"צ. הוא אומר כי אין ברירה אלא להביא את הסוגיה המשפטית-חוקתית להכרעת בית המשפט למען בריאות המשטר.
האפשרויות שעומדות לפני בג"ץ הן דחיית העתירה על הסף; הוצאת צו על תנאי לממשלה ולכנסת לנמק תוך פרק זמן שייקבע את חוקיות המהלך והוצאת צו ביניים להפסקת ההליכים; האפשרות השלישית היא מהלך קיצוני ונדיר במקרים שבית המשפט מוצא כי עד לפסיקה עלולים להיגרם נזקים בלתי הפיכים מהמהלך.
המשפטנים בכנסת סבורים כי במקרה זה, המבחן יהיה למעשה בהגשת התקציב הדו-שנתי לאישור הכנסת ולא בהליכים שמתנהלים בממשלה לפני אישור התקציב. החוק מחייב את הגשת התקציב לא יאוחר מ-60 יום לפני תום שנת הכספים, דהיינו עד ראשית אוקטובר, מיד עם פתיחת כנס החורף של הבית לאחר פגרת הקיץ והחגים.
בפועל, גם אם יחולל בית המשפט מפנה דרמטי, מבנה התקציב לא ייפגע מאחר שמראש מדובר בהכנת שני תקציבים שנתיים נוקשים תחת מעטפת דו-שנתית שניתן לפרקה ולהעביר לפחות את מסגרת התקציב ל-2011.