קבורה על תנאי? לא בצבא העם

משפחה השכול, שאף אחד אינו רוצה להשתייך אליה, היא משפחה מגוונת שדרים בה בכפיפה אחת בני משפחות של חיילים שנהרגו בפעילות מבצעית, בתאונות אימונים, תאונות דרכים, מחלות קשות, התאבדויות ושאר פגעים שאירעו במהלך תקופת החיילות בצבא ההגנה לישראל. זאת בניגוד לדימוי הרווח והמקבל חיזוק בימי הזיכרון, כאילו רובם המכריע של החללים נפלו בקרב. יאיר ששון זיכרונו לברכה, אף שהיה עריק, היה חייל לכל דבר ועניין בצה"ל, ובמותו ראוי לקבורה צבאית. בוודאי לא לעונש כבד ואכזרי כל כך על עריקותו.

צה"ל דוחה את הדרישה להפוך לצבא מקצועי במקום צבא העם בטענות שונות. חלקן מבצעיות, שנוגעות לאיומים הביטחוניים על מדינת ישראל כפי שצה"ל רואה אותם, וחלקן נוגעות לתפיסת העולם של מערכת הביטחון, לפיה תפקידו של צבא בחברה בישראלית חורג בהרבה מהיותו כוח הגנה. עדות לכך היא משימותיו הלאומיות שאינן צבאיות, כמו תמיכה בהתיישבות, קידום אוכלוסיות מיוחדות (מקא"מ – אליה השתייך יאיר ז"ל) משימות חילוץ והצלה ועוד. צה"ל מתעקש על היותו צבא העם וכור היתוך של החברה הישראלית.

כך, כשמתגלה פרשה טרגית כמו זו של החייל יאיר ששון ז"ל שנהרג בתאונת דרכים בבאר שבע, עולה שאלת כוונותיו של צה"ל למבחן. ליועץ המשפטי לממשלה די היה בבחינת החוק בשביל לקבוע שעריקות של 25 אינה מוציאה אדם משירות צבאי, ולכן יש לקבור אותו קבורה צבאית. מדוע הזדרז צה"ל להענישו ולשחררו מהשירות דווקא במותו? הרי אם היה נתפש על ידי המשטרה הצבאית היה נענש ומרצה עונש מאסר, ולא משוחרר המשירות.

לא די שצה"ל פעל פעולה נמהרת ומנוגדת לחוק. השאלה המרכזית היא מהי המוטיבציה לטפל כך בחייל שכל הפרטים שפורסמו בעניינו מצביעים על כך שסבל מקשיי הסתגלות ומבעיות רפואיות. הרי צה"ל מתיימר לטפל גם באלו שאינם מקדמים את ביטחון המדינה ישירות, ובניגוד לצבא מקצועי אינו מפטר את החיילים הבעייתים שלו ואינו משחרר את העריקים אלא רודף אותם.

למרבה הצער, קשה שלא לקשור את הפרשה העגומה הזו לפרשה נוספת שבה קיים פער עמוק בין חזון וערכים לבין מציאות – פרשת גלעד שליט. גם שם ערכיו של צה"ל מורים לו לעשות הכל בשביל להחזיר אותו הביתה. ערכים אלה אינם "כלכליים" מבחינה בטחונית. הם קיימים כי צה"ל כצבא העם מקיים חוזה עם החברה שאותה הוא משרת, ושבניה מפעילים אותו. הם קיימים, כי אם לא למענם - לשם מה יילחמו החיילים? לפי החוזה תעשה מדינת ישראל הכל. בפועל, יש מחיר שייתכן שישלמו וייתכן שלא.

צבא העם או לא, לעם שהצבא שייך לו, יש מעט מאוד השפעה על ערכיו ועל התנהלותו של צה"ל. מדברים על צבא העם ונפטרים מחיילים בעיתיים בעיתוי אומלל. מדברים על צבא שיחזיר את בניו לגבולם בכל מחיר ומשאירים חייל בשבי ארבע שנים כי כי ה"בכל מחיר" שלו – גבוה מדי.

היועץ המשפטי עשה חסד עם צה"ל כשהפך את ההחלטה המחפירה על פיה, ועשה צדק עם משפחת ששון. בהחלטתו הזכיר לצבא כי אם לא לפי ערכים, לכל הפחות עליו להתנהל על פי חוק.

דוד זונשיין שירת כקצין ביחידה מובחרת