שתף קטע נבחר

 
צילום: ירון ברנר

כדורגל זה לא הכל: רשמים ביזאריים מדרא"פ

גלידה בקור אימים, חניה בטוחה, רמזורים שהם רובוטים, שריפות בחורף וייבוש מקורי. לצד הנחמדות והסימפטיה העצומה של העם המקומי, מיקי שגיא נתקל גם בדברים מוזרים

אחרי 19 ימים רצופים של כדורגל, בשעה טובה מגיעה לה הפוגה קלה עם יומיים ללא משחקים. ההפסקה הראשונה של מונדיאל 2010 מאפשרת לקחת קצת אוויר, ולמלא מצברים לקראת היישורת האחרונה בדרך לדבר האמיתי - הכרעת אלופת העולם החדשה.

 

אלא שבלי קשר לכדורגל, השבועות האחרונים בדרום אפריקה אפשרו ללמוד לא מעט דברים על מדינת הענק הזו. לפני ומעל הכל, הדרום אפריקנים מראים מדי יום ומדי שעה, בכל מקום - באיצטדיונים, בחדר התקשורת, במלון וברחוב - כי הם עם אדיב ונחמד מאוד, מלא שמחת חיים וחיוכים בלי סוף.


אוהדי דרום אפריקה. למה לא אמרתם שכ"כ קר אצלכם? (גטי אימג'ס)

 

יש עוד הרבה מה ללמוד ולראות, אבל במה שעבר עלינו עד עכשיו, הספקנו להתרשם - לצד הסימפטיה העצומה שלהם - גם ממספר דברים לא מובנים במדינה הזו. קבלו טעימה קטנה, בלי שום כוונת התנשאות, אלא להיפך - תושבי אפריקה מוכיחים לנו מדי יום כי בלי הקלקול של הקדמה המערבית, התמימות שלהם ממכרת ואולי עדיף ככה, כשאנשים הם טהורים וללא קלקולי העולם הראשון.

 

1. איזה קור אימים, רוצה גלידה?

בשיחתי עם שגרירות ישראל בפרטוריה, לפני המראתי לדרום אפריקה, נמסר לי כי החורף כאן דומה לזה התל-אביבי. "ביום חמים ונעים, בערב טיפה קריר. תביא מעיל קל", אמרו לי בתחילת יוני. לצערי הקשבתי להמלצה, הבאתי רק מעיל קל ובגדי סתיו, אבל לא באתי מצויד לחורף. השבוע הראשון של המונדיאל הביא עימו גל קור שהפתיע את כולנו, עם לילות של קרוב לאפס מעלות במקרה הטוב וימים של מינוס מעלה או שתיים.


וגם דברים כאלה אפשר למצוא ברחובות דרום אפריקה (צילום: רויטרס)

 

ובהקשר הזה, מה שהפתיע יותר מכל באיצטדיונים, הוא ההתעקשות של המוכרים ביציעים להמשיך להציע לנוכחים גלידות. בעולם, יש מדינות בהן אפילו מוכרים קפה חם בחורף, או דברים בסגנון, אבל כאן בדרום אפריקה מנהגים לא משנים. בזמן שאני ביציע עם הכפפות שרכשתי כאן, ידיים עמוק בכיסים וצקצוק בלתי פוסק של הרגליים כדי להירגע קצת מהקור - נדהמתי כל פעם מחדש לגלות את המוכרים המקומיים מציעים גלידות. והכי מפתיע, אנשים עוד קונים. כנראה שאין כמו מינוס שתי מעלות עם מגנום שוקולד מריר בפה.

 

2. Safe Parking, רוצה?

בדרך למשחקים באיצטדיונים השונים נתקלים בתופעה משעשעת, שלך תדע אם היא אכן כזו או לא. ככל שמתקרבים לאיצטדיון, התנועה נהיית איטית יותר ובשניים-שלושה קילומטרים האחרונים זה כבר פקק של ממש, עם תנועה מאוד מאוד איטית. מי שעוזרים להעביר את הדקות האחרונות בדרך למגרש הם הנערים המקומיים, שמציעים לך חניה.


הנה מי שמעביר את הדקות בפקק בדרך לאצטדיון (צילום: עמרי פולק) 

 

הם מאובזרים היטב באפוד צהוב או כתום זוהר, על מנת שהתייר המזדמן יחשוב שהם שייכים לוועדה המארגנת. רובם מחזיקים שלטים באנגלית עם הכיתוב "Safe Parking" (חניה בטוחה) ואז ההצעה לנוסע התורן מגיעה מלווה בתנועות ידיים דרמטיות ומשעשעות כאחד של שתי הידיים במקביל, כנראה הסימן הבינ"ל החדש לחניה. לא ניסיתי עדיין, אבל קולגה טוען ששילם 50 ראנד (משהו כמו 25 שקל) ואחרי שחזר מהמשחק, להפתעתו, ראה את אותו נער לו שילם, עומד ליד הרכב ואכן שומר עליו. הפתעה נעימה, באמת סייף פארקינג.

 

3. אחי, ברובוט השלישי, קח ימינה

עם כל הכבוד למכשיר ה-GPS, יש פעמים שגם הוא מתבלבל ולא באמת לוקח אותנו לאן שצריך. ככה זה כשיש רחובות חדשים או סתם פניות שסגורות. ואז, כשצריך עזרה, כל פעם מעלה אצלנו חיוך, כאשר אחד השוטרים או האזרחים המקומיים אותם אנו שואלים איך מגיעים למקום איקס ועונים לנו: "קחו ברובוט השני שמאלה, אחרי זה תמשיכו עוד שני רובוטים ישר ותפנו ימינה". כן, בדרום אפריקה המילה לרמזור היא רובוט, ואם חושבים על זה, יש בזה משהו.

 

4. שריפות חורף

שם בארץ, במרחק אלפי קילומטרים מאיתנו, סובלים בימים אלה מהחום הכבד במחוזותינו. כאן באפריקה, כאמור, ימי חורף הם. למרות שבכל זאת, מדובר בחורף אפריקני ולא בזה של סקנדינביה או סיביר, למשל, בכל זאת חורף. ולמרות הנ"ל, מדהים לראות כל יום מחדש את כמות השריפות שפורצות כאן בדרכים.


לפחות אצלנו יש כבאיות. השריפות ברחבי הארץ, השבוע (צילום: גיל יוחנן)

 

בנסיעה מעיר לעיר, בכביש המהיר, רואים עשרות שריפות בצדי הדרך, חלקן מלהיבות שהיו מפרנסות לא מעט צלמי 'נשיונל ג'אוגרפיק'. חלקות שלמות בצדי הדרך שחורות לאחר שכבר הפכו לקורבן של שריפה ולאורך הקילומטרים רואים עוד שריפה ועוד שריפה ועוד שריפה. מה שמדהים, עדיין לא ראינו כבאית אחת בדרכים.

 

5. שקט, מנפנפים

רובכם ודאי מכירים את המשולש הצהוב אותו נוהגים להציב במסעדות/מקומות ציבוריים, כאזהרה למשטח רטוב. גם כאן בדרום אפריקה משתמשים בהם

לאותה מטרה. אבל לא רק. אחרי שראיתי את זה פעם אחת בסניף מקדונלדס, חשבתי שמדובר ברעיון מקורי של אותה עובדת מקומית.

 

אבל לאחר שהתופעה חזרה על עצמה במספר מקומות שונים ומגוונים (מסעדות, איצטדיונים וכו'), הבנתי כי זה פשוט מנהג - העובדים המקומיים מנקים את הרצפה בסמרטוט רטוב ואז מתחילים לנפנף באותו משולש צהוב על מנת לייבש. לא עם סמרטוט אחר יבש, אלא נפנופים עם המשולש הצהוב. מקורי.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אוהדת דרום אפריקה
צילום: AP
מומלצים