"עשירים-עניים": על המתחמקים מחובות
שרלטנים רבים מתחמקים מתשלום חובות בזכות מצג שווא של עוני ומסכנות. הנושים חסרי האונים פונים לחוקרים כלכליים פרטיים שמנסים להפליל אותם
הם מעבירים את הבעלות על עסקיהם לבני משפחה, מעמידים פני מסכנים ולא מהססים ללבוש סחבות בלויות בחקירות היכולת של ההוצאה לפועל. שרלטנים רבים מצליחים להתחמק מתשלום חובות בזכות מצג שווא של מצוקה כלכלית, תופעה שהביאה לצמיחתו של תחום חדש – החקירה הכלכלית.
העובדה שזכית בפסק דין של ההוצאה לפועל, לא מבטיחה את פירעון החוב. לעיתים מדובר במקרים בהם החייב הוא אדם נורמטיבי שקשייו הכלכליים אמיתיים, אך לעיתים מתברר כי מדובר בנוכל המסרב לעשות כן בטענה כי אין ברשותו האמצעים והיכולת הפיננסית לעמוד בהתחייבויותיו. במקרה האחרון עולה אפשרות לפתוח בחקירה כלכלית נגד החייב העושה כל שביכולתו כדי לשטות בבעל החוב ובהוצאה לפועל, תוך שהוא פועל באופן שיטתי להסתיר את נכסיו, להעלים את כספו ולהנמיך פרופיל.
מחפשים את הפער בין המוצג לקיים
במקרים לא מעטים, ליקוט נתונים גלויים וברורים ממאגרי נתונים אינם מספיקים. רונן גורדון, מנכ"ל קבוצת מוקד חקירות, המתמחה גם בחקירות כלכליות, מספר שחייבים רבים עושים את כל התרגילים האפשריים על מנת לטשטש את העובדה כי קיימת להם זיקה לרכוש או לממון ובכך בעצם, הם מנסים להתחמק מעיקולים ומהחזר החוב.
"אנשים אלה נוסעים ברכבי יוקרה, גרים בדירות פאר ומפזרים מזומנים, בעוד שבעל החוב נותר עם חור גדול, בלב ובכיס", אומר גורדון. "במצבים שכאלו, אנו מבצעים פעולות שמטרתן להוכיח כי קיים פער בין מה שהוצג,לבין המציאות בפועל".
אין דבר כזה קומבינה מושלמת
אז באילו מקרים כדאי לפנות לחקירה כלכלית? עו"ד אילן מוריאנו, מומחה לדיני פירוקים, פשיטת רגל והוצאה לפועל, אומר כי יש טעם לפנות למהלך שכזה בעיקר כאשר מדובר בהליך של פשיטת רגל. לדבריו, החקירה מאפשרת לבעל החוב לברר האם החייב פעל בדרך של עורמה וביצע "הברחת נכסים" או הענקת זכויות אסורה על שם גורם צד ג' בניגוד לחוק. מוריאנו מדגיש כי קיים פרמטר נוסף לבחינת כדאיותה של חקירה כלכלית והוא האם ישנם נושים נוספים לחייב.
לדבריו, לעיתים ההוצאה לפועל מאחדת את כל תיקי החייב. במקרה שכזה, גם אם החקירה תעלה ממצאים חיוביים מבחינת בעל החוב, יש לקחת בחשבון כי התשלום שישולם על ידו יחולק בין כל בעלי החוב. במידה שמתברר כי מדובר בחייב בעייתי, בוחנים החוקרים אפשרות "לצלול" לתוך חקירה מקיפה.
"מדובר במשימה לא פשוטה, אולם אין דבר כזה קומבינה מושלמת", אומר גורדון. "לעולם העוקץ יעשה טעות שתאפשר לחוקר לעקוץ אותו בחזרה – להוכיח כי יש ברשותו נכסים או ממון שניתן לעקל. בסופו של דבר, הכל שאלה של עלות מול תועלת. אם יש הצדקה לביצוע חקירה מקיפה ויש לנעקץ את היכולת לשלם על כך- זו רק שאלה של זמן עד שהעוקץ יפול ברשת".
לדברי עו"ד מוריאנו, קיימות אין ספור שיטות בהן משתמשים העוקצים, על מנת לשטות בבעלי החוב. "אמנם חייו של החייב רוויים בפחד והוא נמצא בבריחה מתמדת מנושיו", אומר מוריאנו. "אולם מתקבל הרושם כי ישנם חייבים שמונעים מהאדרנלין שכרוך בהתחמקות ובעשיית הקומבינות האין סופיות, שכן ברור כי יש להם את הכסף לשלם את חובם אולם הם בוחרים לחיות במנוסה".
עקיצה במסווה של מפולת עסקית
רונן גורדון מוסיף כי "מנעד הקומבינות שמבוצעות הוא רחב מאוד. כך למשל, טיפלנו במקרה בו איש עסקים נקלע לחובות כבדים ולפיכך העביר את הבעלות על עסקיו על שם בנו החייל. היה ברור כי מדובר במהלך שמטרתו להתחמק מתשלום החוב ובפועל, האב עדיין ממשיך לנהל את העסק".
לדבריו, גם גירושים מהווים פתרון עבור חייבים שמנסים באמצעות ההסכם להתחמק מעיקול רכושם וממונם שהועבר לאישה. כמו כן, לא אחת, העקיצה מתוכננת כך שהיא תראה כאילו מדובר בנפילה עסקית, זאת לצורך הימנעות מהגעה למצב בו הנעקץ יתלונן במשטרה.
עם זאת עו"ד אילן מוריאנו מדגיש כי לא כל אסמכתא שהשיג חוקר פרטי תהיה קבילה בבית המשפט. "למשל", אומר מוריאנו. "אם מדובר במידע שהושג באמצעות חדירה למאגרי מידע שאינם חשופים לעיני הציבור או האזנת סתר אסורה. גם חדירה לפרטיות לצורך השגת ראיות עלולה להסתיים בפסילת הראיות, כך למשל במקרה בו החוקר נכנס לבית החייב בתרמית ומצלם רכוש שבבעלות החייב".
לפנייה לכתב/ת 
